1 צפייה בגלריה
רחובות תל אביב ריקים בצל הקורונה
רחובות תל אביב ריקים בצל הקורונה
ארכיון. סגר בתל אביב
(צילום: שאול גולן)
מגפת הקורונה עומדת כנראה ללוות אותנו הרבה יותר זמן משחשבנו. התחושה שהגיעו החיסונים, ומעתה והלאה היא תיעלם מחיינו, או תישאר כבושה ללא נוכחות של ממש, מתגלה כטעות גדולה. הסיבות לכך הן רבות: מגבלות היעילות של החיסון ואורך הזמן שהוא ממלא את תפקידו; מספרם של אלה שלא התחסנו; המוביליות הבינלאומית; המוטציות החדשות ועוד. אנו אפוא קרואים לשנות את המבט על הקורונה: היא לא תופעה זמנית. היא תישאר עמנו זמן רב.
משעה שזו נקודת המבט יצוף המבט הכללי על כל תופעותיה ותוצאותיה של המגפה. הטעות הגדולה שנעשתה כבר בתחילת הדרך – מינוי מערכת הבריאות לנהל את המאבק בקורונה – לא תהיה עוד אפשרית. מלכתחילה, ההנחה כי מדובר בשיקולי בריאות בלבד, בלי להתבונן בהשפעה המערכתית הרחבה שלה, הביאה להתעלמות ולהדחקת המשמעויות הרחבות של נוכחות הנגיף בחיינו. "חוק שימור הבעיות" מציף אותן מחדש, וביתר שאת, וזו שעתן של ההכרעות הגדולות.
השאלה האתית העיקרית היא זו: איזו רמת סיכון חיים ומספר מתים ונפגעים מ"פוסט קורונה" אנו חייבים ליטול על עצמנו כדי לעסוק בצדדים הנוספים של החיים. על המשמעויות הכלכליות אין צורך להרחיב, ואת השבר הכבד הפוקד משפחות רבות, כמו גם את המשק בכללו, ניתן למדוד. אולם, יש אין ספור היבטים נוספים.
לאחר הצדעה למערכת הבריאות על התמודדותה – יש להכריע כי את האתגר צריך לנהל גוף שהבריאות היא רק חלק משיקוליו, והוא מביט על הסוגייה בכללותה. היה נכון לעשות כך כבר מההתחלה
אנו משלמים מחיר כבד על בדידותם של אנשים רבים – מנער ועד זקן, וזהו מחיר עצום לא רק כלפי אלה שמוגדרים קשישים, אלא גם כלפי כל המערכת האנושית, בעיקר ילדים ונוער, שחלק מהותי מחייהם נגדע באיבו. מעמדן של נשים נסוג לאחור במערכת כלכלית לא שוויונית. אירועי תרבות המוניים, כינוסים, כמו גם חתונות ולהבדיל הלוויות, שהם חלק בלתי נפרד משבירת שגרת ריטואל החיים, מחוללים קשיים עצומים בחיי החולין. מערכת החינוך בכללה זקוקה לשידוד מערכות כולל במציאות של הוראה מרחוק, שתמשיך ללוות אותנו. ואלו דוגמאות בלבד להיקף אין סופי של אתגרים שיחייבו את ההכרעה הקשה הזו.
הכרעה זו לא נולדה עם מגפת הקורונה. "החיים הם אירוע מסוכן", ובכל מעשה שאנו עושים אנו מסתכנים, אפילו ביציאה פשוטה מהבית לרשות הרבים. אולם לאחר שנה מאז הופיע הנגיף, אנו חייבים לשנות את המבט על נוכחותו ולהתרגל לכך שהמחירים האנושיים והערכיים שאנו משלמים דורשים שינוי דרמטי במבנה ובתכנים.
הרב יובל שרלוהרב יובל שרלו
מבחינה מבנית, לאחר הצדעה למערכת הבריאות על התמודדותה עם האתגר הגדול – להכריע כי צריך לנהל אותו גוף שהבריאות היא רק חלק משיקוליו, והוא מביט על הסוגייה בכללותה. היה נכון לעשות כך כבר מההתחלה, וזו העת לממש את המציאות הזו.
הדבר יביא גם למבט ערכי על משמעותם של החיים, ולא רק על עצם קיומם, ויחייב להביט נכוחה על המציאות ולהכריע הכרעות אתיות ומוסריות המאזנות באופן שונה בין פיקוח הנפש וחובת שמירת החיים, לבין החובה לקיים מערכת חינוכית, דתית, תרבותית, כלכלית, סוציאלית וכדומה, שמממשות את התוכן העמוק של החיים. כל זה, לא על ידי משיכה בלתי אחראית של מגזרים שונים, שאינם רואים את המבט הכולל, כי אם על ידי הכרעה לאומית מיטיבה.
  • הרב יובל שרלו הוא ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com