2 צפייה בגלריה
 בג"ץ דן בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן
 בג"ץ דן בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן
שופטי בג"ץ. ארכיון
(צילום: EPA)
בדרך למשבר עם החרדים - רגע לפני הבחירות: אחרי יותר מ-15 שנה של עתירות נגד מערך הגיור, ושלושה שבועות לפני הבחירות, השופטים קבעו הערב (שני) כי גם מי שלא עבר גיור כהלכה בארץ יוכל להיות מוכר כיהודי. הרכב של תשעה שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, קבע כי גם מי שעבר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכל ליהנות מחוק השבות.
לקריאת ההחלטה - לחצו כאן
השופטים הדגישו בפסיקתם את הסחבת מצד המדינה שלא הסדירה את החקיקה. "נמנענו מהכרעה בנושא זה קרוב לחמש שנים נוספות – מתוך גישה מכבדת כלפי עמדתו של המשיב, על מנת לאפשר קידומה של חקיקה מסודרת בנושא", כתבה השופטת דפנה ברק ארז. "אולם, איננו יכולים לחכות עד בוש, כאשר זכויותיהם של אנשים עומדות על כף המאזניים, וחקיקה בנושא כלל לא נראית באופק".
השופט היחיד שנותר בדעת מיעוט והתנגד הוא נעם סולברג, שהסכים עם המסקנה המשפטית - אך אמר כי יש לחכות עם כניסתו של פסק הדין אחרי שתחלוף שנה מכינון הממשלה הבאה על מנת לאפשר אסדרה חקיקתית.
2 צפייה בגלריה
 בג"ץ דן בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן
 בג"ץ דן בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן
"המחוקק לא הכריע במשך למעלה מ-15 שנה". הנשיאה חיות
(צילום: אורן בן חקון)
הנשיאה חיות ציינה כי "מדובר בשאלה אזרחית-ציבורית ולא בשאלה דתית, ומשהמחוקק לא הכריע בה במשך למעלה מ-15 שנים, לא ראינו מנוס ממתן פסק-דין בעתירות. בכך אין כדי למנוע מן הכנסת לצקת בעתיד תוכן נוסף או אחר למושג הגיור בחוק השבות, ככל שתמצא זאת לנכון". בתקציר ההחלטה נכתב כי "הקהילות הלא-אורתודוכסיות שבהן התגיירו העותרים הן קהילות מבוססות בישראל, והן בעלות זהות יהודית משותפת וידועה ומסגרות קבועות של ניהול קהילתי. הליך הגיור בהן נעשה על ידי גוף דתי שהוסמך לכך בקהילה שאותה הוא משרת, בהתאם לאמות-מידה קבועות. קהילות אלו, כפי שכבר נפסק, הן חלק מהזרמים המרכזיים של היהדות בעולם. על כן הכריע בית המשפט כי כל עוד לא קבע המחוקק אחרת, יש להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שהתגיירו בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית בישראל".
העתירה המדוברת נידונה בבית המשפט כבר יותר מ-15 שנה, ונחשבת מאז לתפוח אדמה לוהט. במרוצת השנים ביקשה הפרקליטות מבג"ץ אינספור פעמים להגיע למתווה שיבטל את התערבות בית המשפט, ויחסוך את המשבר הבלתי נמנע – בין אם עם החרדים או עם יהדות התפוצות. עד עתה נהגו השופטים בנדיבות, אך כבר לפני כחודשיים, לאחר תקופה ארוכה של קיפאון, הם הודיעו למדינה כי סבלנותם פקעה וכי לא תינתן לה ארכה נוספת.
העיכוב האחרון קרה בעיקר בשל הבחירות החוזרות ונשנות. המדינה קיוותה שבג"ץ "ירד מהעץ" וידחה את ההכרעה, אך לפני חודשיים הודיעו השופטים כי הגיע הזמן להגיע להחלטה. "העתירות שבכותרת תלויות ועומדות מזה שנים ארוכות", נכתב בהחלטה. "רובן הוגשו לפני 15 שנים, ומפאת חשיבותה ורגישותה של הסוגיה, ניתנה לכל הגורמים הנוגעים בדבר שוב ושוב האפשרות לגבש פתרון מקיף... למרבה הצער, פתרון כזה לא נמצא עד כה". בהחלטה נכתב עוד כי בחודש אוגוסט האחרון נענו "בפעם המי-יודע-כמה ולפנים משורת הדין" לבקשת המדינה לדחות את מתן פסק הדין – "אך גם מועד זה חלף, ללא כל התקדמות בנושא".