ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש הערב (ראשון) את טענותיו המקדמיות במשפט שמתנהל נגדו בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. "חומרי החקירה חושפים ביצוע מעשים חמורים המחייבים את ביטול כתב האישום - לא חקרו עבירה אלא המציאו עבירה", כתבו עורכי דינו של ראש הממשלה.
מלשכתו של ראש הממשלה נמסר כי עורכי הדין הגישו כ-200 עמודים ש"מוכיחים כי ראש הממשלה נתניהו 'סומן מראש' ובתיקים נגדו נעשה שימוש באמצעים פסולים ופליליים, זיהום חקירות ואכיפה בררנית", כלשונם.
לקריאת כתב האישום המלא נגד בנימין נתניהו - לחצו כאן
"המסמך חושף כי בחקירות ראש הממשלה בוצעו מעשים פליליים בקנה מידה חסר תקדים. הדרך שבה נוהלו החקירות מעידה על כך שכבר בשלב מוקדם הבינו החוקרים כי ראש הממשלה לא ביצע כל עבירה, ולכן הם לא חקרו עבירה, אלא המציאו עבירה ואז ביצעו מעשים פליליים כדי להוכיח אותה. מעשים פליליים אלה אינם מקובלים באף חקירה, על אחת כמה וכמה בחקירה של ראש ממשלה, ולכן יש להורות על ביטול כתב האישום", כתבו עורכי הדין.
3 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו בית משפט המחוזי ירושלים
בנימין נתניהו בית משפט המחוזי ירושלים
נתניהו ביום פתיחת המשפט
(צילום: קונטקט)
במסמך טוען נתניהו כי "בכל ההליכים שהובילו להגשת כתב האישום, נפלו פגמים חמורים וקשים בהתנהלות הרשויות: החקירה זוהמה; החוקרים הראשיים פעלו ממניעים בלתי ראויים; בוצעו מהלכי חקירה פסולים ולא חוקיים; הופעלו לחצים אסורים כדי להפוך נחקרים לעדי מדינה; חומרי חקירה מהותיים הודלפו בסיטונות לתקשורת; כיווני חקירה מהותיים הנוגעים למעורבים אחרים נזנחו לחלוטין; ואחרים לא הועמדו לדין וחלקם אף לא נחקרו".
פגמים אלו, טוען ראש הממשלה, זיהמו באופן מוחלט את החקירה וההליך המשפטי כולו, דבר שהוביל לפגיעה בלתי הפיכה בזכותו של המבקש להליך הוגן ולכן יש להורות על ביטולו של כתב האישום.
בבקשה מפורטים אמצעי לחץ פסולים, לעמדת נתניהו, על עדי המדינה ניר חפץ וארי הרו, על הנאשם שאול אלוביץ' ועל עדים נוספים: "חומרי החקירה, ובפרט ההודעות שנגבו מן הנחקרים השונים, מלמדים, כי כאשר העדויות והממצאים לא התיישבו עם מסקנת החוקרים, פעלו החוקרים בכל דרך אפשרית כדי להתאים את הראיות והעדויות למסקנה עימה יצאו אל הדרך. דרכים אלה כללו, בין היתר, איומים, הפחדות, הפעלת לחץ נפשי וקיצוני כלפי נחקרים ושיטות תחקור פסולות מן היסוד".
במסמך מובאת דוגמה לזניחת כיווני חקירה שיכולים להאיר באור אחר את החשדות נגד נתניהו, כמו השוואת העברת השליטה בהוט לעומת עסק בזק-יס: "בחקירתו נשאל פילבר לגבי הפעולות שביצע, במסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, ביחס לקבלת אישור עסקת המיזוג של בזק-יס. פילבר השיב, כי נהג בנושא זה בדיוק כפי שנהג באישורים לעניין חברת "הוט". הסניגורים מצטטים מחומרי החקירה כי החוקר מיהר להשיב לפילבר כי תשובתו בעניין הוט פשוט – "לא מעניינת".
3 צפייה בגלריה
עד המדינה שלמה פילבר. "לא מעניינת"
עד המדינה שלמה פילבר. "לא מעניינת"
עד המדינה שלמה פילבר. "לא מעניינת"
(צילום: אוראל כהן)
לטענת נתניהו בכל הנוגע לשאלת ה"סיקור האוהד" החקירה התמקדה בפריזמה צרה של "כתבות אוהדות" את ראש הממשלה ובני משפחתו. אולם, לא נערכה בחינה של הסיקור הכולל של ראש הממשלה ומשפחתו באתר "וואלה" בתקופה הרלוונטית. כך גם לא נערכה הבחנה בין סוג הסיקור שנעשה ביחס לראש הממשלה, ובעיקר הבחנה בין סיקור בנושאים מהותיים לבין סיקור בנושאים שוליים.
אחת הטענות של נתניהו בנוגע לתיק 2000 מתייחסת לאכיפה הבררנית נגדו. "חברי כנסת רבים פעלו ביחס להצעת חוק ישראל היום שנועדה להגביל את תפוצת העיתון", נכתב בבקשה. "חברי כנסת אלה תמכו בשלבים כאלה ואחרים בהצעת החוק שמוזס קידם. לחברי כנסת אלה ניתן 'סיקור אוהד' בהיקף משמעותי ויוצא דופן. בעוד שגורמים אלה כלל לא נחקרו, אף לא כעדים, עניינו של ראש הממשלה הובל אל ההליך הפלילי".
נתניהו מדגיש כי הוא אינו מבקש להעמיד אנשים נוספים לדין אלא להפך: "המבקש טוען, כי תחום זה של עיתונות-אנשי ציבור אינו צריך להיבחן במשקפי הדין הפלילי. אולם, משעה שזו הייתה בחירת המאשימה, היה עליה להיות עקבית עם שיטתה שלה. כך השיטה, כך הנוהג וכך הדין".
עוד טוען נתניהו לחסינות עניינית בתיק 2000, מאחר שפעילותו בנוגע לקידום חוק ישראל היום נעשתה במסגרת תפקידו כחבר כנסת: "המבקש פעל במשך חודשים, בכל הכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותו, בקשר להצעת החוק שקודמה על ידי מוזס באמצעות כבל. כחלק מכך נערכו הפגישות הרביעית והחמישית. בנסיבות אלה, השיח בין המבקש למוזס התקיים כחלק ממילוי תפקידו הפרלמנטרי של המבקש, וגם אם לשיטת המאשימה עבר המבקש עבירה כלשהי (טענה תקדימית, חסרת בסיס ומוכחשת), הרי שהוא עשה זאת כנגזרת ישירה מהפעילות החוקית שלו כחבר כנסת".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "מרבית הטענות מוכרות. הן הועלו בשלבים קודמים של ההליך ונבחנו על ידי התביעה. התביעה תבחן את מכלול הטענות ותגיב באופן מסודר לבית המשפט בהתאם ללוח הזמנים שנקבע. יובהר כי ההגנה ביקשה להכריע בבקשות רק לאחר שמיעת הראיות ולא כעת".
3 צפייה בגלריה
שאול ואיריס אלוביץ'
שאול ואיריס אלוביץ'
דרשה לבטל את האישום נגדה. איריס אלוביץ'
(צילום: אוראל כהן)
עורכי הדין בועז בן צור ועמית חדד מסרו כי ״היום הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול כתב האישום. הבקשה מפרטת שורה ארוכה של כשלים ופגמים חמורים במהלך הליך החקירה בעניינו של ראש הממשלה. מדובר במהלכי חקירה פסולים בתכלית, בהדלפות אינסופיות - מאות במספר של חומרי חקירה, בניגוד לדין, ועריכת משפט פומבי בתקשורת לפני תחילת המשפט. הגשנו מסמך מפורט שכולל עשרות דוגמאות לפעולות חקירה פסולות, איום על עדים, שימוש בחייהם האישיים כדי לחקור אותם, השתקת עדים, אכיפה בררנית, התעלמות מראיות מזכות, ופעולות חריגות נוספות. מדובר באירוע חסר תקדים. במקום לחקור עבירה - חקרו אדם והמציאו עבירה.
"מעשים חמורים אלה אינם מקובלים באף מקרה, על אחת כמה וכמה כלפי ראש ממשלה. במדינה מתוקנת על רשויות האכיפה להקפיד על עקרונות של צדק והגינות גם במהלך חקירה. לטעמנו, ההצטברות הכוללת של הפגמים החמורים צריכה להוליך למסקנה של ביטול כתב האישום", אמרו.
מוקדם יותר גם בני הזוג אלוביץ' הגישו את טענותיהם בנפרד, כשאשתו של בעל השליטה בבזק, איריס אלוביץ', טענה כי שיקולי ההעמדה לדין לא היו שוויוניים. אלוביץ' טענה כי כפי שהוחלט לא להעמיד לדין את רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, וכן את מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה - כך היה צריך לעשות גם בעניינה.
הדיון הבא במשפט נקבע ל-6 בדצמבר, אך פרקליטיו של נתניהו ביקשו לתקן את כתב האישום ולמחוק את הביטויים שמתייחסים לראש הממשלה ולמשפחתו כאחד. בנוסף דרשו לפרט את הטענות בנוגע לקבלת השוחד והמתנות לכאורה, כמו גם את התמורה שהעניק לפי האישום נתניהו. הרכב השופטים קיבל באופן חלקי את הבקשות ודחה את המענה לכתב האישום, אך קבע כי לא תהיה דחייה בדיונים בטענות המקדמיות, כולל בטענותיו של נתניהו על תיקון כתב האישום נגדו. הגשת המענה לכתב האישום נדחתה ל-4 בינואר 2021, והדיון שאליו מחויבים הנאשמים להתייצב נקבע ל-13 בינואר. בשל העיכובים בלוח הזמנים בהליך המשפטי, לשופטים לא נותרה ברירה אלא לדחות את תחילת שלב ההוכחות לחודש פברואר 2021.
השופטים מנמקים את הדחייה של שלב ההוכחות, בין היתר בשל "הצורך בהתאמות פיזיות הנדרשות על רקע נגיף הקורונה". הכוונה היא לעבודות שיפוץ או מציאת אולם גדול יותר מאולם הנשיא בבית המשפט המחוזי, שבו התקיימו עד כה הדיונים תחת הגבלה נוקשה של מספר המשתתפים.