(צילום: ירון ברנר)
היום הבינלאומי למיגור העוני יצוין ביום שבת, והשנה יש לו משמעות מיוחדת ועצובה נוכח משבר הקורונה שהפיל עובדים ומשפחות אל מתחת לקו העוני. עמותות וארגונים רבים בישראל מדווחים על עלייה של מאות אחוזים בפניות לסיוע. ובמקביל יש ירידה בהיקף התרומות, ובגלל מגבלות התנועה וההתקהלות גם מספר המתנדבים פוחת. בעמותות מתריעים כי אם המצב יימשך, הן לא יוכלו להוסיף ולתת סיוע לחלשים בחברה.
"מתחילת השנה יש לנו עלייה של 73% במספר הפניות לקבלת סיוע לעומת השנה שעברה, ובחגים הייתה עלייה של 110%", סיפר הבוקר (חמישי) מנכ"ל "לתת" ערן וינטרוב בריאיון לאולפן ynet. "מבין מיליון המפוטרים יש מאות אלפים שהיו 'עניים עובדים', השתכרו שכר מינימום, ועכשיו הם על הגחון. יש אלפים שפונים לסיוע בפעם הראשונה בחייהם".
וינטרוב הוסיף: "בתקופת החגים הייתה הירתמות יוצאת דופן של הציבור הרחב, חברות עסקיות ופילנתרופים. אבל עכשיו תשומת הלב הציבורית יורדת. התגברות הצורך מצד אחד והירידה במשאבים מצד שני יכולות לשים אותנו במצב מאוד קשה, ולכן אנחנו חייבים התערבות של ממשלת ישראל".
חנה רוצקי מקריית ארבע היא אחת האנשים שמצבם הכלכלי החמיר בחדות בתקופה האחרונה. היא עצמאית, ובעלה שכיר בתחום המנופים שהוצא לחל"ת. שניהם צריכים לפרנס יחדיו ארבעה ילדים וכעת הם זקוקים לסיוע מהעמותות. "עכשיו אנחנו קונים פחות דברים, חוסכים באוכל. משתדלים לקחת כל חודש ולשים סכום בצד, כי אתה לא יודע מה יהיה מחר".
מנכ"ל עמותת "פתחון לב" אלי כהן התריע כי מצב זה עשוי להימשך עוד כמה שנים. "הפעם האחרונה שהמשק היה במצב כל כך חמור הייתה ב-2008. לקח למשק חמש שנים להגיע לאותה רמת תעסוקה, כפי שהייתה ערב המשבר. אנחנו צריכים להסתכל פה לטווח הארוך. ההערכות האופטימיות ביותר מדברות על זה שמסתיימת 2021 עם 400-300 אלף איש שעדיין לא חזרו לתעסוקה".
