אינדונזיה עומדת להתחיל בימים הקרובים במבצע החיסונים שלה נגד הקורונה, אבל מתכוונת לנקוט גישה שונה מזו שנקטו רוב מדינות העולם: היא תחסן קודם כול אנשים בגיל שבו עדיין יוצאים לעבודה, ולא את המבוגרים והקשישים, והמטרה שלה בכך היא להשיג במהרה חסינות עדר ולהמריץ את כלכלתה. קשה להעריך מהם סיכוייה להצליח בכך, אבל אין ספק שמדינות ברחבי העולם יבחנו היטב את המהלך הניסיוני הזה, כדי להסיק מסקנות לעצמן.
בבריטניה החלו לחסן בחיסון של אסטרה-זניקה
(צילום: רויטרס)
אינדונזיה היא המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, עם יותר מ-240 מיליון תושבים, ולצורך מבצע החיסונים הענקי שלה היא מתכוונת להשתמש בחיסון שפיתחה חברת Sinovac Biotech הסינית. הממשלה בג'קרטה מסבירה כי אין לה די מידע על מידת היעילות של החיסון הזה בקרב מבוגרים וקשישים, משום שהניסויים הקליניים שנערכו במדינה בוצעו בקרב בני 59-18. לאינדונזיה יש לפי שעה גישה רק לחיסון הסיני הזה, ולא לחיסון של פייזר – החיסון שמשמש בארה"ב, בבריטניה ובמדינות האיחוד האירופי, ושהוכח כמתאים לחיסונם של בני כול הגילים.
הממשלה האינדונזית חתמה עם חברת Sinovac על הסכם שלפיו היא תספק לה 125.5 מיליון מנות חיסון, ומשלוח ראשון, של 3 מיליון מנות, כבר הגיע למדינה. חיסונים של פייזר היא צפויה להתחיל לקבל רק ברבעון השלישי של השנה, ואת אלה של אסטרה-זניקה ברבעון השני. עד אז, היא מתכוונת לעשות מה שאפשר בחיסון הסיני שנמצא בידיה.
"אני לא חושב שיש מישהו שיכול להגיד חד-משמעית מהי הגישה הנכונה", אומר פיטר קוליגנון, פרופסור למחלות זיהומיות מהאוניברסיטה הלאומית האוסטרלית, על האסטרטגיה שאימצה אינדונזיה. הוא מציין כי היא עשויה להאט את התפשטות הנגיף, אם כי ייתכן שלא תשפיע על שיעור התמותה: "העובדה שאינדונזיה עומדת לפעול בדרך שונה מזו של ארה"ב ואירופה היא עובדה בעלת ערך, משום שכך נוכל לראות איזו גישה יעילה יותר, אבל אני לא חושב שיש מישהו שיודע עכשיו את התשובה".
היעד: 181.5 מיליון מחוסנים
פרופסור דייל פישר מבית הספר לרפואה באוניברסיטה הלאומית של סינגפור אומר שגם הוא מבין את ההיגיון שמאחורי הגישה האינדונזית. "אנשים בגירים צעירים, שנמצאים עדיין בגיל העבודה, הם בדרך כלל אנשים פעילים יותר, ומבצעים יותר פעילויות חברתיות ונוסעים יותר, כך שהאסטרטגיה הזו אמורה להפחית את ההדבקה בתוך הקהילה מהר יותר מאשר חיסון של מבוגרים. מצד שני, אין ספק שלאנשים מבוגרים יותר נשקף סיכון גדול יותר לחלות באופן קשה ולמות, אז גם בחיסונם של אלה יש היגיון. אני רואה יתרונות בכל אחת משתי האסטרטגיות".
השאלה אם האסטרטגיה האינדונזית אכן תיצור מהר יותר חסינות עדר נשארת פתוחה. לכאורה על-ידי ההחלטה לחסן ראשית אנשים שהם ניידים ופעילים יותר אפשר להשיג חסינות שכזו. שר הבריאות של אינדונזיה, בודי גונדי סדיקין, קבע שכדי להשיג חסינות עדר תצטרך ארצו לחסן 181.5 מיליון איש – 67% מאוכלוסייתה, וכדי להבטיח די משאבים למבצע הזה דרושות לה 427 מיליון מנות חיסון.
עם זאת, יש מומחים שמגלים ספקנות בנוגע לאפשרות להשיג חסינות עדר, והם מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע אם אנשים מחוסנים יכולים להדביק בנגיף או לא. לא מן הנמנע שאנשים שהתחסנו יוכלו להמשיך להפיץ את הנגיף לאחרים.
שאלה נוספת שתיבחן בחודשים הקרובים היא אם אסטרטגיית החיסון הזו תוכל להביא להמרצה משמעותית של הכלכלה האינדונזית. כלכלנים טענו כי תוכנית חיסון מוצלחת שתקיף 100 מיליון בני אדם בגילי 59-18 תעזור להתניע את הכלכלה, משום שגבוהים יותר הסיכויים שמתחסנים בשכבת הגיל הזו יחדשו פעילויות כלכליות כמו ביצוע עסקאות וייצור. הכלכלן פייסל רחמאן מסביר שבכל הקשור לצריכה, הצרכים של אנשים המשתייכים לקבוצת הגיל הזו גדולים יותר משל בני קבוצות אחרות.
אינדונזיה היא הכלכלה הגדולה ביותר בדרום-מזרח אסיה, ובצל המגפה היא נקלעה אשתקד למיתון הראשון שלה זה יותר משני עשורים. הממשלה המקומית מעריכה את ההתכווצות בעד 2.2%.
