1 צפייה בגלריה
התמונה של מרים פרץ
התמונה של מרים פרץ
מרים פרץ
(צילום: יואב דודקביץ')
ייאמר מייד: יצחק הרצוג הוא אדם טוב. רציני, ענייני, יעיל. לו היו בוחרים ראש ממשלה, הייתי רוצה לראות אותו שם. הוא "מנהיג שאיננו שחקן", דמותו אינה צופנת דרמות גדולות, הוא מנהל אפור ויעיל. אבל מחר (ד') לא יבחרו ראש ממשלה - יבחרו נשיא. יבחרו את סמל המדינה. יבחרו מקור השראה. אדם שכשמסתכלים עליו משהו בלב זז. מישהו מוכן להצהיר בכנות שהרצוג ירגש אותו? שהוא יהיה מודל לחיקוי עבורו? שילדים יסתכלו עליו ויגידו: "כשנהיה גדולים, ככה אנחנו רוצים להיות"?
מרים פרץ היא כזאת. היא אישה מרגשת. הדרך שבה נשאה את מכאוביה והפכה אותם מחולשה לעוצמה היא מדהימה בעיניי. האישה שאובדן היה יכול להיות שמה השני הפכה את המשא הפרטי הכבד שלה למסע ציבורי למען חינוך, תקווה והשראה. אני זוכר את הוויכוח שהתעורר כאשר היה צריך לבחור נציג של חתני פרס ישראל שינאם בטקס הענקת הפרס. רבים - וגם אני ביניהם, אני מודה - העדיפו את דויד גרוסמן. אבל מארגני הטקס בחרו בפרץ. רבים, אני מודה שגם אני, עיקמו את האף. ואז היא עלתה על הפודיום ונתנה את נאום חייה. בצניעות, בישירות, באהבת אדם. בתום הנאום גרוסמן עצמו קם לחבק אותה.
אז אומרים: מה יש לה להציע? שכול? על זה בוחרים נשיא? זה עיוות גדול. שכול הכניס אותה לתודעה של כולנו, אבל משם היא המריאה למחוזות אחרים. אומרים: היא לא פוליטיקאית, נשיא צריך להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת, להעניק חנינות, להבין בפוליטיקה. האמת היא שנשיא הוא בעיקר סמל. אין לו שום צורך בעורמה פוליטית. מה שהוא צריך זה להיות בן אדם עם ערך.
לו היו בוחרים את הנשיא בבחירות כלליות, אין לי ספק שפרץ הייתה לוקחת בהליכה. יש דברים שבני אדם פשוטים מבינים, אבל חברי כנסת, מלאי החישובים והחשבונות, לא רואים
ואומרים: היא לא יודעת אנגלית - היא זו שתייצג אותנו בבית הלבן בפני הנשיא ג'ו ביידן? זה טיעון שמעלה לי את הדם לראש. מה אכפת לי באיזה שפה תדבר עם ביידן? חשוב לי שתדע לדבר עם ילדי שדרות וירוחם ומגדל העמק. וכן, גם עם ילדי תל אביב. שיהיו ילדים, ובעיקר ילדות, שיראו אותה שם ויגידו: כן, זה אפשרי.
אמנון לויאמנון לוי
אתה לא צריך להיוולד במשפחה שסבא שלך היה רב ראשי ואבא שלך היה נשיא כדי להגיע להיות משהו במדינת ישראל. אתה יכול להצליח בלי להיות פריבילג מבטן ומלידה. וכן, אגיד בגלוי את המילים הגסות: העובדה שמדובר באישה שהיא גם מזרחית קוסמת לי. שיידעו בעולם שאישה עומדת בראשנו, היא שילמה את המחיר הכבד ביותר, ועדיין היא שוחרת שלום ואחדות וחיים ביחד, אפילו שהאנגלית שלה כנראה לא משהו.
לו היו בוחרים את הנשיא בבחירות כלליות, אין לי ספק שפרץ הייתה לוקחת בהליכה. יש דברים שבני אדם פשוטים מבינים, אבל חברי כנסת, מלאי החישובים והחשבונות, לא רואים. מה שנותר לנו הוא לקוות שבחסות האנונימיות של הקלפי חברי הכנסת ירשו גם לעצמם להיות בני אדם.
  • אמנון לוי הוא עיתונאי "רשת"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com