מנהל המחלקה למחלות זיהומיות בגנואה שבצפון איטליה, פרופ' מתאו בסטי, התראיין לאחרונה ליונית לוי והביע את דעתו שלפיה מחלת הקורונה הולכת ומשנה את פניה. לדבריו, בתחילתה היינו רגילים לראות חולים במצב קשה שהיו זקוקים מיד לחמצן ולהנשמה, ואלה נעלמו. הוא הגיע למסקנה זו לא רק על סמך ניסיונו האישי העשיר אלא גם על פי התרשמות חבריו למקצוע מצוותי חדרי המיון והמחלקות לטיפול נמרץ בערים ברגמו ומילאנו, שסבלו במשך חודשים רבים מנתוני תחלואה ותמותה יוצאים מהכלל בחומרתם בגל הראשון של המגפה העולמית.
בימים האחרונים אני מקבל בלב כבד את החדשות הרעות בדבר המצב המידרדר והולך של תחלואת הקורונה בארץ ובעולם. העלייה החדה במספר הנבדקים עם מבחני PCR חיוביים, ומגמת העלייה במספר החולים הקשים והמתים, משמשות מקור לנבואות אפוקליפטיות מדאיגות במיוחד לנוכח ההתרשמות שמשרד הבריאות והרשויות המוסמכות האחרות לא הצליחו עד כה בניסיונותיהם ההססניים והכושלים לשנות לטובה את מהלך העניינים.

במצב זה אין מנוס מלנסות ולמצוא נחמה בפתרונות שאינם תלויים באיכות התנהלותן של הרשויות המוסמכות. דרך אחת למזעור הסכנות היא שיפור ההתגוננות האישית בעזרת אמצעי מניעה טובים יותר, דהיינו - שימוש קפדני במסכות, ריחוק חברתי והיגיינה אישית. אמצעים אלה כבר הוכחו כיעילים ברמת הפרט, ואם יהפכו לנחלת הכלל הם עשויים להשפיע לטובה גם על המצב הכללי.
 ארכיון. בית חולים באיטליה ארכיון. בית חולים באיטליה
ארכיון. בית חולים באיטליה
(צילום: AFP)
התקווה השנייה, שאף היא אינה מותנית באיכות הפעולות באחריות השירות הציבורי, היא שינוי ספונטני בהתנהגות המגפה. הטענות של פרופ' בסטי תומכות באפשרות זאת. האם יש בידינו עובדות המצדיקות גישה אופטימית זו?

מקורות המידע שבידינו מגוונים ושונים מאוד ברמת מהימנותם. אחד הזמינים והמקובלים ביותר הוא אתר WORLDOMETER, המספק סיכום עדכני על מספר המאובחנים, המחלימים, החולים הקריטיים והמיתות מהנגיף COVID-19 ב-213 מדינות. המידע היומי מתייחס לנתונים משעת חצות על פי שעון גריניץ' ועד חצות שלמחרת. עיון בנתוני האתר מאפשר לישראלים להבין את מצבנו בפרספקטיבה נכונה ולאשר או לשלול כמה מהדעות השגורות בפי הציבור בימים אלה:
1. מספר המקרים החדשים המאובחנים עולה בצורה תלולה. אמת. מאמצע אפריל ועד יום חמישי השבוע עלה מספר החולים החדשים בעולם מ-80 אלף ביממה לכ-230 אלף. אולם מספר מקרי המוות היומיים באותה תקופה ירד מ-7,000 לכ-5,000 בלבד. השוואה זו לוקחת בחשבון את הערכת הפרש הזמן בין מועד האבחנה לבין מועד המוות. המסקנה המתבקשת היא שהמגפה עדיין צוברת תאוצה בעולם, אך היא גורמת לפחות מקרי מוות.
2. הושמעה טענה שבארה"ב, כמו בארץ, נאבקים היום בגל שני של התלקחות המחלה. טענה זו שטחית ולא נכונה. בדיקת המצב במדינות שסבלו מתחלואה קשה ביותר במרץ-אפריל - כגון ניו יורק, ניו ג'רזי ומסצ'וסטס עם תמותה של 7%-8% - מצביעה על שיפור דרמטי ללא שום רמז למגיפה מתחדשת. לעומת זאת, מדינות ענקיות כגון קליפורניה, פלורידה וטקסס, שהיו יחסית חופשיות מהמחלה בחודשים הראשונים למגפה, חוו עלייה חדה בשיעור התחלואה רק בחודשים יוני ויולי, אולם שיעור התמותה בהן מגיע רק ל-2% או פחות.
הפרויקטור החדש של הקורונה בישראל, פרופ' רוני גמזו
(צילום: לע"מ)

3. ארצות מערב אירופה סבלו משיעור התמותה הגבוה ביותר בין כל מדינות העולם. שיא המגפה באירופה, כמו בארה"ב, היה במרץ-אפריל, ושיעור התמותה באנגליה, איטליה וצרפת הגיע ל-14% עד 17%. באירופה, בניגוד לארה"ב, כמעט בשום מדינה לא נצפה גל שני משמעותי בחודשים יוני-יולי.
4. ומה בנוגע לישראל? מניין שאבנו את הנטייה לייחס גל שני ובלתי צפוי בחודשים יוני-יולי, בעוד כל מדינות אירופה נחות היום על זרי דפנה? את הגל הראשון של המגפה ייבאנו מארה"ב וממערב אירופה והדברים מתועדים היטב בחקירות היסודיות שנערכו בתחילה. מניין נחתה עלינו המגפה השנייה? להערכתי לא צריך ללכת רחוק, רק להביט בנתונים של המדינות השכנות לנו. בעיראק, מצרים, מדינות המפרץ ובגדה המערבית, הגל העיקרי של המחלה הגיע רק במאי עד יולי, ובדומה לגל השני בארה"ב, חומרת המחלה, למרבית המזל, נמוכה בהרבה מהגל הראשון (שיעור התמותה ברוב המזרח התיכון עומד על פחות מ-2%). לא מן הנמנע שהגל הנוכחי בישראל מקורו בארצות השכנות לנו.

המסקנות ברורות למדי: מדובר בשני גלים של המחלה. הראשון והקטלני יותר פגע בעיקר במערב אירופה ובמזרח ארה"ב, והשני הנמצא כעת עדיין בקו עלייה המאופיין במהלך פחות קטלני.
פרופ' חיים הרשקופרופ' חיים הרשקו
פרופ' חיים הרשקו
אי אפשר להתעלם מהסביבה הגיאוגרפית והדמוגרפית שלנו ויש לצפות שנצליח להיחלץ גם מהגל השני הנוכחי יחד עם יתר העמים השכנים לנו, עם מיעוט יחסי של קורבנות.
עם זאת, אסור להיתפס לשאננות. חרף השיפור היחסי בשיעור התמותה, המחלה עדיין מפילה קורבנות רבים ויעידו על כך יחידות האשפוז לחולי קורונה בארץ המתמלאות בקצב מדאיג. אולם נראה לי שפרופ' מתאו בסטי צדק. המחלה שינתה את פניה לאורך הזמן ויש לקוות שמסקנתו תתבטא גם במיעוט יחסי של קורבנות בעתיד. עד אז עלינו לנקוט כל אמצעי שלרשותנו כדי למנוע קורבנות נוספים.
  • חיים הרשקו הוא פרופ' אמריטוס לרפואה פנימית באוניברסיטה העברית ולשעבר נציב קבילות הציבור בנושאים רפואיים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com