הסכמת ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על הסדר ניגודי עניינים אמורה להגיע השבוע ל"חתימה". זאת בעקבות הישיבה שבה נועדו לפני שבועיים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, ופרקליטיו של ראש הממשלה.
ביבי נתניהו אביחי מנדלבליט ביבי נתניהו אביחי מנדלבליט
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו
(צילום: EPA)
חתימה על הסדר זה, כמו אי-מעורבות של נתניהו בנושאים המשיקים למשפטו הפלילי, צפויה להרחיק אפשרות שבמסגרתה היועץ מנדלבליט יכריז כי נבצר מנתניהו לכהן כראש ממשלה במהלך משפטו.
ההסדר שצפוי להיחתם נועד לצמצם את מרחב ניגוד העניינים שבו יימצא ראש הממשלה נתניהו באותה עת שבה יתנהל משפטו הפלילי. כזכור, היועץ המשפטי הודיע לנתניהו כי טיוטת חוות הדעת המגדירה את תחומי קבלת ההחלטות שבהם הוא מנוע לעסוק היא "הנחיה מחייבת". תשובת היועץ הייתה במענה למכתב פרקליטיו של נתניהו, שבמסגרתו הודיעו כי אינם מסכימים לטיוטת ניגוד העניינים בטענה כי היועץ עצמו נגוע בניגוד עניינים.
במכתב התשובה ששיגר לפני כחודש עוזרו הבכיר של היועץ, עו"ד גיל לימון, הוא הזכיר כי נתניהו בעצמו הצהיר בפני הרכב בג”ץ מורחב כי כהונתו תהיה "כפופה להסדר ניגוד העניינים שייערך עמו".
בדיון עם המשנה דינה זילבר הונחו פרקליטיו של נתניהו לומר שאין בכוונתו להתערב בבחירת פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה נוכח העמדתו לדין. כמו כן, לא יוכל נתניהו להיות מעורב ביוזמות חקיקה ממשלתית כמו "החוק הצרפתי", שנועד לדחות את העמדתו לדין לתקופה שלאחר כהונתו, וכן "פסקת ההתגברות" שנועדה לעקוף פסקי דין של בג”ץ, אם יוחלט על מניעה מהמשך כהונתו כראש הממשלה. עם זאת, נתניהו יוכל להשתתף בהצבעות בכנסת הנוגעות לנושאים אלה.
גורמים משפטיים רמי דרג אמרו בסוף השבוע כי קריאתו של נתניהו להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא מחדלי הפרקליטות נתפסת במערכת המשפט כדומה ל"פרשת בראון-חברון" שהתרחשה לפני 20 שנה, שנועדה להבטיח מילוט או הקלות לשר אריה דרעי ממשפטו, כביכול. "גם עתה מדובר בהקמת ועדת חקירה שנועדה לשבש כליל ואולי לבטל את משפטו של ראש הממשלה", אמרו גורמים בפרקליטות.