בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין ב טקס הנחת זרים ביד ושם בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין ב טקס הנחת זרים ביד ושם
יולי אדלשטיין ובנימין נתניהו
(צילום: נועם מושקוביץ)
בנאומו הראשון בטלוויזיה של יולי אדלשטיין כשר הבריאות הוא נראה מבוהל לגמרי ושפת הגוף שלו שידרה מצוקה. זה הזכיר את ג'רי סיינפלד שאמר שלפי רוב הסקרים הפחד הגדול ביותר של בני אדם הוא נאום בפומבי, כאשר במקום השני ניצב הפחד מהמוות. לכן, אם מישהו צריך ללכת להלוויה עדיף לו להיות בארון המתים מאשר לשאת דברי הספד.
יכול להיות שזו הסיבה שבנימין נתניהו בחר באדלשטיין לתפקיד הזה. כל מי שמנסה לחקות את נתניהו, האורטור הגדול של הפריים טיים בטלוויזיה, הולך בעצם להלוויה של עצמו. אדלשטיין ניסה להיות נתניהו חליפי, בתור המרגיע הלאומי, אבל עורר פיהוק רחב.
נתניהו משתמש בשורות מחץ? אז גם הוא ניסה, בכישוריו הרטוריים הדלים. "המשוואה פשוטה: ירידה בתחלואה = חיזוק המשק; עלייה בתחלואה = נזק ממשי למשק", אמר. בהחלט, נזק מוחץ למוח מתוחכם. נתניהו משתמש בגרפים? אז אדלשטיין העלה את תרשים ההדבקה של התייר הצרפתי כסוג של חידת חמיצר.
אדלשטיין הוא לא נתניהו, זה ברור. אחרי כל הערבים שבילינו בחברת הקוסם מארץ הקורונה, יש פה נפילה ברמת הבידור. קיווינו לפחות שנקבל עלייה באיכות המלחמה במגפה, בעיקר לגבי ההיערכות לטווח ארוך והדוגמה האישית, אבל זה לא קרה.
נתניהו יודע לרוץ למרחקים קצרים. הוא זקוק לסיפוקים מיידיים באמצעות כותרות חזקות. כל הפעולות נגד הגל הראשון של הקורונה נוקזו לקראת הופעתו בערב בטלוויזיה. זה לא אפשר דיון מעמיק ופעולה מסודרת, אבל ייצר חומרים מצוינים לסטנדאפ הלאומי. כאשר הייתה ירידה בתחלואה הוא הגיע לשיאו במשפט המחץ "תעשו חיים", שהצליח להבליע את ההמשך שלו ("אבל אנחנו גם עוקבים אחרי ההתפתחויות, ובהתאם להתפתחות התחלואה, אנחנו נערך בהתאם").
מחלקת קורונה בשיבאמחלקת קורונה בשיבא
(צילום: AFP)
אדלשטיין כיהן בעברו כשר הקליטה ושר ההסברה, משרדים מן הדרג השלישי, וכיו"ר הכנסת, שהוא ג'וב סמלי. אלה לא היו תפקידים שיכולים להכשיר אותו לעמוד בראש אחד המשרדים החשובים ביותר בממשלה בעידן של מגפה עולמית. מצד שני, דווקא הרקע הדל שלו בניהול ברמה הלאומית עורר תקווה שהוא יקים סביבו מעטפת ארגונית טובה.
ואכן, זה היה הרושם הראשון שנוצר. אדלשטיין, שיודע שתהילתו לא תהיה על גיחותיו למסך הקטן, מינה כמנכ"ל את פרופ' חזי לוי, שהיה גם קצין רפואה ראשי בצה"ל ומנהל בית חולים. כלומר, לא רק רופא אלא מי שיש לו יכולת ארגונית מוכחת.
אדלשטיין הודיע שבכוונתו למנות פרויקטור שתפקידו לתאם בין כל הגופים העוסקים בנושא. זו הייתה הבעיה המרכזית במשרד הבריאות בימי הגל הראשון: משרד מטה רגולטורי, שנאלץ להפעיל גופים רבים, בלי שום ניסיון ניהולי. המחדל שנחשף בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות" נובע מכך שהמשרד נוהל בידי רופאים, אולי מוכשרים בתחומם, אך טירונים בהפעלת אחרים.
בינתיים הוכיח אדלשטיין שהוא לא הפיק את הלקח החשוב ביותר משגיאותיו של נתניהו בטיפול בקורונה - הדוגמה האישית. נתניהו אירח את בנו בליל הסדר אף שהורה לאזרחי ישראל שלא לעשות זאת. בנוסף, בשיא המשבר הכלכלי בקורונה, כאשר עובדי מדינה נדרשים לקצץ במשכורותיהם ואחרים מאבדים את עולמם, הוא דרש הטבות מס מפליגות.
זהו נושא שבו אדלשטיין היה יכול להיות "לא-ביבי". הרי באותו נאום לעיל הוא הכריז: "הטיפול בקורונה הוא כתף לצד כתף של הממשלה ושל הציבור". אלא שמיד הפנה לציבור כתף קרה כשהלך משם למסיבת יום ההולדת של אשתו, שבה נוכחו 50 איש, בעוד שבנאומו הכריז כי אירועים יוגבלו ל-20 איש. להגנתו הסביר שהתקנה עדיין לא נכנסה לתוקף. זו תשובה של עורך דין שמגן על עבריינים ולא של איש ציבור שצריך לשמש דוגמה לאחרים.
לשר הבריאות היה עוד מסר בנאום: "הקורונה היא אויב חמקמק שיודע להסתתר היטב". נתן אשל, יועצו של ראש הממשלה, הודיע בינתיים שהציבור אשם בחזרת הקורונה. על אותו משקל ניתן היה לומר שנתניהו ואדלשטיין, שמופקדים על המלחמה במגפה, הם אויבים חמקמקים של הציבור שיודעים להסתתר היטב.
  • ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com