"התובעת בהאג משחקת לידי ארגוני הטרור": שגריר ישראל בארה"ב ובאו"ם גלעד ארדן, התייחס היום (חמישי) להחלטה של בית הדין הבינלאומי בהאג לחקור את הטענות לפשעי המלחמה מצד ישראל, ואמר כי מדובר בהחלטה "מבישה ומטורפת שישראל תפעל נגדה בכל הכלים שברשותה". בריאיון לאולפן ynet הוסיף ארדן כי "ההחלטה עלולה לשנות פה דברים רבים שראינו בשנים האחרונות".
"חשבנו שיש סיכויים לכך, גם כיוון שהיה ברור שנבחר כבר תובע חדש, והתובעת הנוכחית פאטו בנסודה, עומדת לסיים את תפקידה בעוד כשלושה חודשים", אמר ארדן. "המעשה אמש מוכיח סופית שהיא מונעת משנאה ומרדיפה אחרי ישראל. ההחלטה שלה משחקת לידי ארגוני טרור, ואני חושב שכל דמוקרטיה בעולם החל מאתמול צריכה להיות מודאגת כי הידיים של כולנו תהיינה כבולות במאבק מול ארגוני טרור שלא מחויבים לדין הבינלאומי ויורים בלי הבחנה טילים ורקטות על אוכלוסייה אזרחית".
4 צפייה בגלריה
גלעד ארדן
גלעד ארדן
"כל דמוקרטיה צריכה להיות מודאגת מעכשיו". ארדן
(צילום: אבי מועלם)
4 צפייה בגלריה
פאטו בנסודה
פאטו בנסודה
"משחקת לידי הטרור". התובעת בבית הדין בהאג, פאטו בנסודה
(צילום: AP)
השגריר בארה"ב גם אמר שלא הופתע מההודעה של מחלקת המדינה האמריקנית אמש, לפיה היא מתנגדת לחקירה נגד ישראל. "אנחנו בקשר הדוק עם כל הגורמים במחלקת המדינה ובבית הלבן, כי בסך הכל הממשל רואה איתנו עין בעין בנושא. גם ארה"ב הרי מעולם לא הצטרפה לאמנה שהקימה את בית הדין בהאג כי גם היא כמונו לא סומכת עליו, יודעת שהוא מושפע משיקולים פוליטיים וגם היא בעצמה נמצאת תחת פתיחת חקירה שבית הדין הזה והתובעת הזאת החליטה לפתוח בשל פעילותה נגד הטרור באפגניסטן. נפעל יחד נגד ההחלטה המבישה, המטורפת שהתקבלה אמש, אבל אי אפשר להמעיט בחשיבות ההחלטה הזו והיא עלולה לשנות פה דברים רבים שראינו בשנים האחרונות".
4 צפייה בגלריה
בית הדין הפלילי בהאג
בית הדין הפלילי בהאג
בית הדין הפלילי בהאג
(צילום: shutterstock)

-מה באמת אפשר לעשות מול הפלסטינים, להשפיע או "לקנוס"? "הרשות הפלסטינית הרי פועלת בלי שום שיקולים לטובת איזשהו תהליך מדיני או לטובת דאגה לציבור שלהם והם מתנהגים אך ורק בהתאם לאינטרס האישי שלהם, פעם זה השחיתות האישית שלהם ופעם זה בעניין התמיכה בטרור. אנחנו לא בונים עליהם, אנחנו מצפים ממדינות המערב, ממדינות אירופה וכל מי שחבר בבית הדין הזה שיאמר בצורה הברורה ביותר, גם לתובעת וגם לשופטי בית הדין – זה מעשה נבלה שמלמד אפילו על דעות אנטישמיות שקיימות בבית הדין. בית הדין הזה הוקדם כדי להתמודד עם הזוועות הכי קשות שמדינות דיקטטוריות כמו איראן וסוריה עושות, בעקבות הלקחים מהשלטון הנאצי. מה שהתובעת עשתה זה פשוט מעשה פושע ובלתי מוסרי ואנחנו נפעל בכל הכלים האפשריים נגדה".
ארדן התייחס גם לדבריה של השרה גילה גמליאל, שאמרה כי הספינה החשודה ששפכה נפט וגרמה לזיהום חמור בחופי הארץ, הגיעה מאיראן. "אני סבור ממה שאני יודע שאנחנו עדיין צריכים ללמוד את כל הפרטים של החקירה ולכן אני לא יכול להתייחס באופן סופי והחלטי לכך, אבל זה בהחלט אחד הכיוונים שנבדקים. גם כשבדקנו קצת יותר לעומק את התקיפה של הספינה בבעלות ישראלית במפרצי עומאן, התברר שהאיראנים עמדו מאחוריה".


לדברי ארדן, "בכלל החוצפה האיראנית והתעוזה שלהם בחודשים האחרונים חוצה כל גבול. אנחנו מצפים מהקהילה הבינלאומית לפעול בנחישות מול איראן ואנחנו מאוד מודאגים מהמגמה שאנחנו רואים בדחיפה והובלה אירופית, של לעודד הידברות איתה מבלי בעצם להפעיל גם את הכלים האחרים. אם האיראנים לא מבינים ולא יבינו שיש שימוש גם בסנקציות חריפות ואיום צבאי משמעותי שעלול לאיים על שרידותו של המשטר, כל השפה הדיפלומטית לבדה לא תספיק".

"הם יוכלו להוציא צווי מעצר - אבל אנחנו רחוקים משם"

אל"מ במיל' עו"ד פנינה שרביט ברוך, שהייתה ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, הסבירה היום לאולפן ynet על משמעות ההחלטה בהאג. "עברנו באופן פורמלי לשלב החקירה, אחרי השלב הראשון שהיה בדיקה מקדמית שנמשכה חמש שנים. ברגע שעוברים לשלב החקירה אז כבר בניגוד לבדיקה המקדמית שזה חומרים גלויים ודו"חות, צריך להתחיל לחקור, לאסוף ראיות, לאסוף עדויות להתחיל להכין תיקים, כדי להחליט אם יש מקום להגיע לכתבי אישום".
4 צפייה בגלריה
עו"ד פנינה שרביט ברוך
עו"ד פנינה שרביט ברוך
עו"ד פנינה שרביט ברוך
(צילום: מוטי קמחי)
-האם הם יכולים להוציא צווי מעצר ובאילו דרגים? "הם יכולים אבל אני רוצה להתחיל בהרגעה, זה לא ממחר וזה לא כל כך פשוט, אנחנו רק מתחילים עכשיו את החקירה, גם התובעת מתחלפת ביוני ומחליף אותה תובע חדש והוא יקבע את התעדוף. יש חקירות שנמשכות 6-5 שנים ואף אחד לא נעצר, כך שזה לא אומר שמחר הולכים לעצור מישהו. מה שכן, אם הם מחליטים להתקדם לכיוון של כתבי אישום וחושבים שיש מספיק חומר הם יכולים להוציא צווי מעצר וברגע שמוציאים אותם זה צווים חסויים.
ברגע שיש צו כל מדינות החברות - שזה 122 מדינות כולל מערב אירופה, דרום אמריקה, אוסטרליה - אם מישהו נמצא בשטחן המדינה מחויבת להעביר אותו להאג. חיילים זוטרים לא צריכים לחשוש כי אף אחד לא הולך להתעסק איתם, אם כבר זה הגורמים היותר בכירים, אבל אנחנו עוד לא שם ויש עוד הרבה מה לעשות בדרך ויש אפשרות לדעתי לא בלתי סבירה שהתיק הזה ייגמר גם בלי הליכים כאלה".
אתמול בצהריים הודיעה התובעת היוצאת בבית הדין הפלילי הבינלאומי, פאטו בנסודה, על פתיחת חקירה בעניין פשעי מלחמה שבוצעו בעזה וביהודה ושומרון מ-13 ביוני 2014, יממה אחרי הפתיחה במבצע "שובו אחים" להשבת שלושת הנערים החטופים, שהוביל בהמשך למבצע צוק איתן ברצועת עזה.
על פי נוהלי בית הדין, כעת בנסודה אמורה לשלוח מכתבים רשמיים לכל הצדדים המעורבים כולל ממשלת ישראל, ולהודיע על כוונתה לפתוח בחקירה ולשאול האם ישראל רוצה לחקור בעצמה את הנושא. באופן תיאורטי ישראל יכולה להודיע לבנסודה כי למרות שהיא לא חברה בבית הדין ולא מכירה בסמכותו – היא מוכנה לבחון מחדש את הטענות הספציפיות על שימוש לא מידתי בכוח במבצע צוק איתן.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אתמול כי החלטתה של בנסודה היא התקפה על מדינת ישראל. "בית הדין המוטה בהאג קיבל החלטה שהיא תמצית האנטישמיות והצביעות. הוא קבע שחיילינו הגיבורים והמוסרים שנלחמים נגד הטרוריסטים האכזריים ביותר עלי אדמות דווקא הם פושעי מלחמה", אמר. "הוא קבע שכשאנחנו בונים בית בבירתנו ירושלים זה פשע מלחמה. בית הדין שהוקם כדי למנוע הישנות של הזוועות שהנאצים חוללו נגד העם היהודי פונה עכשיו נגד מדינתו של העם היהודי".