לצד החשש מהאפשרות שנרמול היחסים עם ישראל ייתקל בהתנגדות עזה בקרב תושבי סודן, בחרטום דוחים בינתיים את מאמציה של ארה"ב גם בגלל שהם אינם מסופקים מהתמורה שהוצעה להם. לפי דיווח שפורסם היום (א') ב"ניו יורק טיימס", לסודנים הציעו האמריקנים, כמו גם פקידים באיחוד האמירויות, סיוע כלכלי של 800 מיליון דולר, אך בחרטום דורשים פי ארבעה מכך, בין 3 ל-4 מיליארד דולר.
דונלד טראמפ בנימין נתניהו אל בורהאן חמדוקדונלד טראמפ בנימין נתניהו אל בורהאן חמדוק
נתניהו, טראמפ, המנהיג הצבאי של סודן אל-בורהאן (ימני תחתון) ורה"מ האזרחי שלה חמדוק
(צילום: רויטרס, AFP, עמית שאבי, EPA)
בדיווח, שעליו חתום גם עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן, נכתב כי את ההצעה קיבל בשיחות שקיים השבוע באבו דאבי ראש מועצת הריבונות של סודן, עבד אל-פתח אל-בורהאן. בשיחות, כך נטען, היו שותפים גם פקידים מסעודיה, אם כי זו לא צפויה לפי הדיווח להסכים לנרמול היחסים עם ישראל בשנה הנוכחית.
לפי ההצעה שקיבל אל-בורהאן, כך דווח, את רובה של חבילת הסיוע וההשקעות יספקו איחוד האמירויות וארה"ב, אך ישראל תסייע גם היא ותעניק לחרטום 10 מיליון דולר. הסיוע הכספי הזה נדרש לסודן על מנת להתמודד עם המשבר הכלכלי הכבד שפוקד אותה. המשבר, שמוביל לאינפלציה גואה ולמחסור במוצרי יסוד, מערער גם את יציבותה העדינה של הממשלה החדשה של סודן, שבה חולקים יחד את השלטון הצבא וגורמים אזרחיים.
בדרך להסכם שלום עם סודן? ריאיון עם פרופ' גליה צבר
(צילום: שחר גולדשטיין)

המשבר הכלכלי הזה הוא גם הסיבה שחרטום פועלת ביתר שאת להסרתה מהרשימה האמריקנית של המדינות הנותנות חסות לטרור. הימצאותה של סודן ברשימה השחורה הזו מקשה עליה לקבל מימון חיצוני והקלות בחוב. סודן הוכללה ב-1993 ברשימה, תחת שלטונו של הרודן עומר אל-באשיר (בלחץ ישראל, אגב), אך הפלתו בעקבות המחאה למען דמוקרטיה בשנה שעברה הביאה לשינוי כיוון ולהתחממות ביחסים עם ארה"ב.
מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו כבר הודיע שייתכן כי בחודש הבא וושינגטון תסיר את סודן מהרשימה השחורה, אך כעת נראה שהיא מקשרת בין המהלך הזה לבין הסכם נורמליזציה עם ישראל. גורמים אמריקנים אומרים כי הסרתה של סודן מהרשימה תלויה גם בתשלום פיצויים בסך 335 מיליון דולר למשפחותיהם של קורבנות הפיגועים בשגרירויות האמריקניות בקניה ובטנזניה וכן במתקפה על המשחתת "קול" בשנת 2000.
השלטון בסודן חלוק בדעתו בנוגע להסכם עם ישראל, כאשר חלק מהבכירים בו חוששים שעסקה שתגובש בחופזה עלולה להצית התנגדות אזרחית רבה בתוך המדינה ואולי אף לחזק את התמיכה בפלגים האיסלאמיסטיים שמצאו עצמם בשוליים לאחר הדחתו של הרודן אל-באשיר.
ראש הממשלה האזרחי של סודן, עבדאללה חמדוק, הביע את החשש הזה כשקבע אתמול שהנורמליזציה עם ישראל "טומנת בחובה בעיות רבות". הוא קרא לדון בכך באופן עמוק. בראיון ל"טיימס" הוסיף: "לסודן אין שום רצון להיות במצב של מלחמה עם אף מדינה. אבל נורמליזציה עם ישראל היא סוגיה סבוכה שכוללת בתוכה היבטים חברתיים ופוליטיים שנמשכים כבר עשורים, וקשורים להיסטוריה של העולם הערבי".
ראש ממשלת סודן עבדאללה חמדוכראש ממשלת סודן עבדאללה חמדוכ
חמדוק. היסטוריה ערבית סבוכה
(צילום: AFP)
ראש הממשלה חמדוק אמר לפומפאו בחודש שעבר כי לממשלת המעבר אין כל מנדט לנרמל את היחסים עם ישראל – ושהיא מעדיפה כעת להתמקד בייצוב המדינה לפני הבחירות הדמוקרטיות שאמורות להיערך בה בשנת 2022.
אל-בורהאן, שנפגש מוקדם יותר השנה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו באוגנדה, אמר כי שוחח על יחסי ישראל ומדינות ערב עם גורמים אמריקניים, ושהממשלה הסודנית תדון בכך "לפי האינטרסים והשאיפות של העם הסודני". גורם בכיר בארה"ב אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי וושינגטון מוכנה לתת לסודן זמן להכריע בסוגיה.
בסודן יש גם גורמים שמברכים על התחממות היחסים עם ישראל. איש העסקים אבו קאסם מחמד בורטום, חבר פרלמנט בולט לשעבר, כבר הודיע שהוא מתכוון לצאת לישראל בראש משלחת שתורכב מפוליטיקאים, אנשי עסקים, ספורטאים ואנשי חברה אזרחית. המשלחת תגיע לישראל באוקטובר בכפוף לתוצאות המגעים הדיפלומטיים. בסודן גם הוקמה אגודת ידידות עם ישראל, ובתוך 48 שעות הצטרפו אליה יותר מ-7,000 בני אדם.
לישראל יש עניין רב בסודן מכמה טעמים: ראשית, בעבר פורסם בתקשורת הזרה כי ישראל תקפה משלוחי נשק מסודן לעזה, וישראל מעוניינת לבלום את נתיבי ההברחה האלה לחמאס. שנית, ישראל רוצה גם להגיע להסדר עם סודן, כך שזו תקבל בחזרה את אזרחיה שהסתננו לישראל. ישראל גם רוצה שמטוסים ישראליים וזרים יוכלו לעבור מעל שמי סודן בדרכם מישראל ואל ישראל. כבר בחודש פברואר עבר מטוס ישראלי ראשון מעל סודן, ולדבר יש חשיבות בקיצור משך הטיסה לברזיל.