סחר חליפין בלבנון הקורסת
אישה אחת מבקשת סוכר, חלב וסבון בתמורה לשמלה של ילדה. אישה אחרת, שרוצה קופסאות שומרים, מציעה למסור מכשירי כושר. תופרת בת 65, שלקוחותיה כבר לא יכולים לשלם לה, מציעה את שירותיה תמורת אוכל.
לבנון נמצאת בקריסה כלכלית, ועבור אזרחים רבים סחר חליפין בפייסבוק הוא המוצא האחרון. "זה דבר טוב, המוצרים יקרים ואנשים נזקקים לא מסוגלים לשלם עבורם", אומרת צעירה לבנונית על סחר החליפין שמסייע ללבנונים הקורסים.
"אפשר לעשות ברטרים לטווח ארוך, אבל אי אפשר להמשיך לבקש עזרה", אומרת הצעירה, סיהאם. "לפעמים אתה רוצה לעזור למישהו ואז הופך לאדם נזקק בעצמך. אבל עם סחר החליפין תמיד יהיה לך בבית משהו שאתה לא צריך".
סיהאם בת 27, היא אמא לילד קטן. היא מציעה בפייסבוק מכונה שמנקה את הבקבוקים ששימשו את הבן שלה כשהיה תינוק, ומבקשת בתמורה אוכל.
עוד ועוד לבנונים נאלצים לפנות לארגוני צדקה או ליוזמות פרטיות כדי לשרוד, בשעה שהמדינה מתמודדת עם משבר חסר תקדים. קריסת המטבע המקומי, שאיבד קרוב ל-80% מערכו, הכניסה משפחות רבות למעגל העוני והמדינה שנמצא בחובות כבדים לא מציעה עזרה משמעותית.
מספר החברים בקבוצת הפייסבוק שפתח חסן חסנה, "ברטרים בלבנון", הגיע בתוך חודש ליותר מ-16,000. הלבנונים שמתקשים להתקיים תלויים בה כדי להשיג אוכל או תרופות.
"בתקופת חג המולד אני וכמה חברים עוד היינו מסוגלים לעזור לכמה משפחות. עכשיו אנחנו אפילו לא יכולים לאסוף מספיק דברים לתרומה", אומר חסנה על החמרת המשבר הכלכלי בלבנון.
לבנון תלויה נואשות בסחורות שמיובאות מחו"ל, שמחיריהן זינקו במשבר. הממשלה גם העלתה את המחיר על לחם מסובסד - והלבנונים יצאו להפגין על כך. דו"ח של תוכנית המזון העולמית בחודש יוני הראה ש-50% מהלבנונים חוששים שלא יהיה להם מה לאכול.
חסנה מקבל ביום יותר מ-200 בקשות להצטרף לקבוצה. "יש אנשים שמתייחסים לסחר חליפין כדבר נורא, ומשתמשים בזה כדי להסביר כמה אנחנו נואשים. אבל אני לא מסתכל על זה ככה. הזמנים קשים אבל אנחנו לא מתחננים לעזרה. אנשים עושים את הבלתי אפשרי כדי לשרוד וחיים בכבוד".
