השיטפונות הקשים בשנה שעברה חירבו את רחובות נהריה, גבו חיי אדם, והותירו את התושבים מוכי טראומה. הגשם הצפוי בתחילת השבוע הציף מחדש את הפחד של התושבים מהצפה נוספת של נחל הגעתון, שזורם במרכז העיר, ועם חששות שדבר לא השתנה.
עבודות הניקוז וחששות התושבים. נהריה מתכוננת לחורף

כ-1,500 פניות הגיעו למוקד העירוני ב-8 בינואר 2020, היום שבו החלו ההצפות בנהריה. תושבים חולצו במשאיות צבאיות וטרקטורים, ילדים הוצאו מהגנים על הידיים, החנויות והמסעדות ברחוב הראשי הוצפו, רכבים שקעו במים, והעיר הייתה תחת כאוס מוחלט.
תושבי נהריה אמנם רגילים לראות את נחל הגעתון, שחוצה את העיר, עולה על גדותיו מדי חורף, אך הפעם זה היה אסון שגבה חיי אדם וגרם לנזק עצום ברכוש. הגשם שירד בשבוע שעבר, והתחזית הגשומה לתחילת השבוע הבא, עורר מחדש את החששות של התושבים.
מוכנים להצפות הכנות עבודות הצפה הצפות שיטפונות נהריה חצי חצימוכנים להצפות הכנות עבודות הצפה הצפות שיטפונות נהריה חצי חצי
(צילום: שמיר אלבז , אחיה ראב"ד)
"אני זוכרת את היום הזה כטראומה, לא רק כלכלית-נפשית, זה היה יום טראומה", סיפרה ליזי ברידזה, שהעסק שלה נהרס כליל מההצפה בשנה שעברה. "את רואה את העסק שמפרנס את הבית והילדים שלך, ובוקר אחד אין לך כלום".
ברידזה נולדה וגדלה בעיר, ומילדות היא זוכרת את הגעתון מוצף מדי חורף. "תמיד זה היה, תמיד הבטיחו לנו שיתקנו ויטפלו בזה. זה סיפור של 40-50 שנה, אבל אף אחד לא היה מוכן לזה. צריך שהממשלה תכיר בזה כאסון טבע לאומי, ושיסדרו את זה אחת ולתמיד".
ליזי ברידזהליזי ברידזה
ברידזה. "צריך שיסדרו את זה אחת ולתמיד"
(צילום: שמיר אלבז)
חן לויחן לוי
לוי. "בשבוע שעבר היה קצת גשם וכל הרחובות התרוקנו בתוך דקות"
(צילום: שמיר אלבז)
לפי חן לוי, בעלים של מסעדה שניזוקה בהצפות, הטראומה של התושבים מההצפה מלווה אותם כיום, ותשפיע גם בשנים הבאות. "בשבוע שעבר היה קצת גשם וכל הרחובות התרוקנו תוך דקות. זה טבעי. כמו שעברנו את מלחמת לבנון ואז כל אזעקה הפכה את העיר לשקטה, ככה כל פעם שיהיו קצת ברקים וגשמים אנשים ייכנסו למחילות".
גם הוא חושש מההשלכות של הגשמים שמחכים בשבוע הבא. "יש חוסר ודאות מהחורף הזה, אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מתמודדים עם זה. אחרי מה שהיה, אנשים נכנסים למגננה ונשארים בבית, וזה מה שפוגע בעסקי רחוב כמוני".

עבודות ניקוז הנחל החלו

שבוע אחרי ההצפות בינואר, הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקור בנהריה שאחריו הודיע על הקצאת כ-30 מיליון שקלים לטובת שיקום נזקי ההצפות. התוכנית הממשלתית אמורה לכלול תקציבים עבור שיקום מידי של העיר, מימון פעולות תכופות, פינוי מפגעים, ושדרוג תשתיות ציבוריות.
פרויקט הכנות להצפות בנהריהפרויקט הכנות להצפות בנהריה
עבודות התשתית במאגר יחיעם
(צילום: שמיר אלבז)
פרויקט הכנות להצפות בנהריהפרויקט הכנות להצפות בנהריה
עבודות ניקוז בשדרות הגעתון בנהריה
(צילום: שמיר אלבז)
בעיריית נהריה לא יודעים לנקוב בסכום המדויק שהממשלה העבירה לטובת שיקום הנזקים, אך בימים האחרונים החל השלב הראשון בתוכנית הניקוז של נחל הגעתון, במטרה למנוע הצפה נוספת כמו זו שהייתה בינואר.
התוכנית כוללת הגדלת מאגר המים בגב ההר, שנועד להכיל עד 300 אלף קוב מים, ולמנוע מהם להגיע אל נחל הגעתון ולהציף את הרחוב הראשי של נהריה. בנוסף, העירייה סיפרה שביצעה ניקוי ושדרוג של קווי הניקוז, טיפלה בתעלות ובמובילי המים בכניסות לעיר וכן ערכה פגישות עם גורמי צבא והצלה כחלק מההיערכות לחורף.
רונן מרלירונן מרלי
מרלי. "מאמין שבתוך חודש הסיכוי לשיטפון בנהריה יהיה אחד ב-50 שנה"
(צילום: שמיר אלבז)
"לממשלת ישראל הייתה תוכנית שישבה במגירה לא מעט שנים, ולפני שבוע החלו העבודות במאגר יחיעם", אמר ראש העיר רונן מרלי. "אני מאמין שבתוך חודש יוטו לתוך המאגר 300 אלף קוב מים ויורידו את הסיכוי לשיטפון בנהריה לאחד ב-50 שנה".
לדבריו, השלבים הבאים בתוכנית ייקחו עוד כמה שנים והדבר תלוי רק בפעולות הממשלה ולא בידי העירייה. "המים שמגיעים לנהריה מגיעים מגב ההר, האחריות היא על ממשלת ישראל".

"אי אפשר לדעת מה יהיה בחורף הזה"

אבל התוכניות של הממשלה והעירייה לא מספקות ממש את התושבים. חוה בן שבת, שבנה מוטי ז"ל טבע למוות בהצפות של ינואר כשניסה לחלץ בני משפחה שנכלאו ברכבם, סבורה שגם בחורף הזה התושבים עדיין מופקרים.
"היו צריכים לבקש ועדת חקירה, זה לא משהו שאמור לקרות בשנת 2020", אמרה. "גם בפעם שעברה ניקו את התעלות והתכוננו, ובסוף מוטי שלי שילם את המחיר. אי אפשר לדעת מה יהיה בחורף הזה".
מוטי בן שבתמוטי בן שבת
מוטי בן שבת ז"ל. "גם פעם שעברה ניקו את התעלות והתכוננו ובסוף מוטי שילם את המחיר"
לטענתה, ניתן היה למנוע את המוות של בנה. "היו יכולים לעשות משהו. 30 שנה אומרים שיש תוכנית ויש מסמכים לעשייה, איזו עשייה? איבדתי את הבן שלי כי ראש העיר הקודם - במקום לטפל בבעיה בהגעתו - אפשר לחבורה שלו לבנות קניון בכניסה לעיר ולהסיט את תוואי הנחל, והנה - קרה אסון".
עם החוששים נמנה גם איתמר נחמני, שהחזיק במשך שנים חנות משקפיים ברחוב הגעתון ובעקבות ההצפה עזב את הרחוב. "כשראיתי את העסק שלי מוצף זה שבר אותי. כל מה שבניתי במהלך עשרים ומשהו שנה נהרס לי מול העיניים. אני בעסק החדש כבר חודשיים וחצי ואני עדיין בחרדות כשאני רואה ביובית נוסעת ומנסה לעשות ניקוז לביוב. מיד עולה לי המחשבה שאולי יש לי הצפה בחנות".
איתמר נחמניאיתמר נחמני
נחמני. "היה צריך לעשות יותר פעולות בשדרות הגעתון, לדעתי זה יקרה שוב"
(צילום: שמיר אלבז)
נחמני סבור שהעירייה לא עשתה מספיק כדי למנוע הצפה נוספת של הגעתון. "הקניון נמצא באותו המקום, אני לא רואה שעשו משהו בגעתון עצמו. לטעמי היה צריך לעשות יותר פעולות בנחל עצמו בשדרות הגעתון, לדעתי זה יקרה שוב".
"מפחיד אותי מאוד שדבר כזה יקרה שוב, לא נעמוד בעוד מכה כזו, זה ברור", הוסיפה ליזי ברידזה. "עשינו הכול מחדש, לקחנו הלוואות, עשינו מה שצריך כדי להעמיד את עצמנו על הרגליים. אני רוצה להאמין שזה לא יקרה לנו יותר".