דברי חיות בדיון
(צילום: דוברות בתי המשפט)


שלושה ימים לפני שתוקף החוק שמסמיך את שב"כ לעקוב אחרי אזרחי ישראל במסגרת המאבק בקורונה יפוג, הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ דן הבוקר (יום א') בחוקיות המעקב. את העתירות הגישו האגודה לזכויות האזרח, עדאללה, רופאים לזכויות אדם ופרטיות ישראל. בעקבות פסיקת בג"ץ קודם נחקק חוק ביולי 2020 והוא יפוג ב-20 בינואר 2021. ynet העביר את הדיון בשידור חי.
בפתח הדיון ציינה הנשיאה אסתר חיות את השאלות שבמוקד הצו על תנאי: מדוע המעקב יוגבל רק למצבים של חולה מאומת שאינו משתף פעולה עם חקירה אפימדיולוגית, ומדוע משרד הבריאות לא פועל לקידום חלופה אזרחית.
עוד היא התייחסה למצב הרגיש שבו הכנסת נמצאת לאחר שהיא פוזרה, וביקשה להתייחס לחיוניות מעקב השב"כ לאור מבצע החיסונים: "הכנסת התפזרה ואנחנו נמצאים במצב של ממשלה יוצאת ואז נוספת כאן שאלה - אנחנו עומדים שלושה ימים לפני פקיעת החוק שנחקק ביולי 2020 לשישה חודשים. אם יכפילו את תקופת תוקפו של החוק, אז בפועל אנחנו מדברים על לוחות זמנים של יולי 2021, זו שאלה חשובה שנוצרה בהתפתחות הדברים שלא ידענו ולא היו בנתונים שנלקחו בחשבון. הנחת העבודה הייתה שלא יהיו חיסונים ולמרבה השמחה יש חיסונים, זה גם נתון שצריך להתייחס אליו במסגרת הטיעון".
השופטים ביקשו להבין את היעילות של איתור המגעים על-ידי שב"כ, ושאלו שאלות בנוגע לאחוזי ההצלחה באיתור חולים שלא ניתן היה לאתר אותם באמצעות החקירות האפידמיולוגיות. "אמצעי המעקב של שב"כ אמורים לשמש למעקב אחרי אויבי המדינה, לא אזרחיה", אמרה הנשיאה חיות. "זה מעקב כופה שהנעקבים לא נתנו את הסכמתם. מבחינת הנזק לזכויות הפרט הנזק ברור, אבל אם יש תועלת רבה אז הפגיעה היא מידתית. השאלות שלנו היא לגבי התועלת - האם התועלת של הפעלת האמצעי המאוד חריג מצדיקה את הנזק?".
2 צפייה בגלריה
בית המשפט העליון בדיון האגודה לזכויות האזרח  נגד איכוני שב"כ במהלך התפשטות הקורונה
בית המשפט העליון בדיון האגודה לזכויות האזרח  נגד איכוני שב"כ במהלך התפשטות הקורונה
מתוך הדיון
(צילום: דוברות בתי המשפט)
נציגת המדינה עו"ד שוש שמואלי השיבה: "נעשה כל ניסיון שלא להגיע להפעיל את השירות. נעשתה בדיקה עם חברות פרטיות מסחריות והן ביקשו לקבל לא רק את נתוני הסלולרי אלא גם נתוני אשראי, ושהנתונים יהיו אצלם ולא במשרד הבריאות. זו הסיבה שהגיעו לשב"כ". 
השופט יצחק עמית הוסיף: "דיברו כאן על כמעט 900 אלף מגעים שהשב"כ וכולם איתרו. מתוך 600 אלף איש שהגישו השגות, 60% מהבידודים בוטלו. אנחנו מדברים על כמעט 400 אלף איש שנכנסו לבידוד שווא. אם לכל אחד לקח שלושה ימים להשתחרר, זה 1.2 מיליון ימי עבודה למשק. זה הצד השני".
שמואלי הביאה נתונים להצלחת איכוני שב"כ בשבועות האחרונים: 8,880 אוכנו בששת השבועות, מתוכם 7,209 רק בשלושת השבועות האחרונים. "מדובר ברבים שלא הדביקו אחרים. חשוב להבין שזה שאדם לא אותר כחולה לא אומר שלא היה חשוב לבודד אותו. חשיבות הכלי היא שהוא מאתר קבוצה של חולים לא מבוטלת - עשרה אחוזים. כל אדם שהיה במגע עם חולה יש פוטנציאל שהוא יחלה או פוטנציאל שהוא א-סימפטומטי והוא לא חולה אבל ידביק אחרים". 
בעתירה הקודמת שהוגשה, נגד החלטות הממשלה בנושא, פסק בג"ץ כי הממשלה לא יכולה להמשיך ולהסמיך את שב"כ לנושא בהחלטה מכוח סעיף 7(ב)(6) לחוק השב"כ, וכי עליה לפעול לקידום חוק אם ברצונה להסמיך השירות. בג"ץ אף קבע כי יש לבחון את מידתיות ההסדר ולגבש חלופות אזרחיות.
לאחר מתן פסק הדין המשיכה הממשלה להסמיך את שב"כ לתקופה נוספת ואז פסקה מכך, בין היתר בשל לחץ של ראש השב"כ, וזנחה את הרעיון לקדם חוק, אולם עם העלייה במספר המאומתים שבה הממשלה וקידמה את החוק. הוא עבר בהליך בזק ב-1 ביולי 2020 כהוראת שעה ל-21 ימים, אך עם אופציה להארכת ההסדר ואף להרחיבו מיד בתום תקופה זו.
2 צפייה בגלריה
בית המשפט העליון בדיון האגודה לזכויות האזרח  נגד איכוני שב"כ במהלך התפשטות הקורונה
בית המשפט העליון בדיון האגודה לזכויות האזרח  נגד איכוני שב"כ במהלך התפשטות הקורונה
הדיון בבג"ץ
(צילום: דוברות בתי המשפט)
העותרים טענו כי החוק אינו חוקתי, שכן הוא מסמיך את השב"כ להשתמש בכלי מעקב המוני קיצוניים שניתנו לו בחוק השב"כ לצורכי ביטחון המדינה, ולא למטרות אזרחיות, כי כלים אלו פוגעים בצורה קשה בפרטיות ובחירות, וכי מדובר באמצעי לא-מידתי. טענו כי המאבק בקורונה מחייב אסטרטגיות רבות ומשולבות, שהאמצעים הטכנולוגיים הם רק רכיב אחד בהם, ולא חזות הכול.
"דווקא משום שמדובר במשבר שיחייב התמודדות ממושכת ומתסכלת ואיזון מורכב בין קיום שגרת החיים לבין ההגנה על בריאות הציבור, אין לראות בו סוגיה של ביטחון לאומי המצדיקה השעיה של זכויות אדם ושימוש בשב"כ, ויש לנהל את המשבר תוך הגנה על הזכויות החוקתיות ובאופן אזרחי", נאמר.
פרסום ראשוני: 09:47 , 17.01.21