נוסעי התחבורה הציבורית מכירים את התחושה הקשה של המתנה במשך דקות ארוכות לאוטובוס בגשם שוטף או תחת שמש קופחת, בתחנה שלא מספקת מספיק הגנה או צל. כעת לפחות חלק מהנוסעים במרכז הארץ ייהנו מתחנות משופרות שאמורות לספק חוויית המתנה נוחה ונעימה יותר.
במסגרת מיזם "מהיר לעיר" לסלילת נתיבי תחבורה ציבורית בגוש דן יוצבו תחנות אוטובוסים חדשות, שמתכנניהן מבטיחים כי השהייה בהן תהיה נעימה יותר. התחנות החדשות שמציבה חברת נתיבי איילון הן גדולות ומרווחות יותר, יש בהן מסכי מגע שמסייעים בתכנון הנסיעה ואפילו שקעים להטענת הטלפון. הן גם עוצבו כך שיספקו כמה שיותר צל, עם דפנות זכוכית שמסננות קרינת שמש.
4 צפייה בגלריה
תחנות האוטובוסים החדשות
תחנות האוטובוסים החדשות
מסכי מגע ושקעים להטענת הטלפון. תחנות האוטובוס החדשות
(צילום: חגי דגל )
4 צפייה בגלריה
תחנות האוטובוסים החדשות
תחנות האוטובוסים החדשות
מספקות יותר צל לנוסעים. תחנות האוטובוס החדשות
(צילום: חגי דגל )
מסכי המגע שמחליפים את לוחות המידע המיושנים מאפשרים גם לטעון את כרטיס הרב-קו. התחנה מונגשת לאנשים עם מוגבלויות: המסך גם מקריא את המידע, ומספרי הקווים מופיעים בתבליט ובכתב ברייל לטובת לקויי הראייה. יש בהן ספסלים לישיבה וגם מעקות למי שרוצה רק להישען.
"הבנו שלא מספיק רק לקדם נתיבי תחבורה ציבורית והעדפה ברמזורים, אלא גם את חוויית הנסיעה - וחלק משמעותי ממנה הוא תחנות המתנה לאוטובוסים", אומרת יעל גולדשטיין, מנהלת תחום קשרי קהילה בחטיבת "מהיר לעיר" בחברת נתיבי איילון. מבדיקה שערכו בחברה עולה כי אף שההשקעה בסככות וריהוט תחנות האוטובוס הוא לא יותר מ-5% מתקציב תשתיות התחבורה הציבורית, מדובר באחד ההיבטים החשובים ביותר עבור הנוסעים.
ההגנה מפני השמש בתחנות החדשות טובה יותר מבתחנות האוטובוס המוכרות אבל הן לא מוגנות בכל שעות היממה. גולדשטיין הסבירה כי "אין ספק שאי אפשר לעשות צל 24\7 וכשחשבנו על נושא ההצללה בדקנו את גובה הגג ואם הוא צריך להיות קעור או קמור. הגענו למסקנה שהצורה הישרה והנמוכה של הגג מונעת ביעילות המרבית את כניסת השמש ברוב שעות היום. נכון שעכשיו חם, אבל אם התחנה הייתה קטנה וצפופה יותר היה יותר חם. זווית השמש לא מגיעה רק מגובה הגג אלא הקירוי סביבנו - דפנות התחנה והגב של התחנה - עם מסנן UV, הדפנות הצרות מייצרות סרקולציה של אוויר והגגות בצד יוצאים מהתחנה וזו הגנה מקסימלית מימי גשם. אמנם יש רק כ-45 ימי גשם בשנה אבל גם זה חשוב".
4 צפייה בגלריה
תחנות האוטובוסים החדשות
תחנות האוטובוסים החדשות
מספרי הקווים מופיעים בתבליט ובכתב ברייל. תחנות האוטובוס החדשות
(צילום: חגי דגל )
התחנות החדשות צפויות להיפתח, בין היתר, בערים אור יהודה, בני ברק, בת ים, הוד השרון, הרצליה, חולון, לוד, פתח תקווה, קרית אונו שבה כבר הוצבו התחנות, ראשון לציון, רמת השרון, רעננה, פתח תקווה, כפר סבא ועוד.
יש מי שלא ייהנו בינתיים מהתחנות החדשות - תושבי תל אביב ורמת גן. לטענת שתי העיריות, הן חתומות על הסכמים עם חברות פרסום שהקימו בהן תחנות חדשות והתחייבו לתחזק אותן באופן שוטף תמורת הצגת מודעות. במשך שנים מומחים וארגונים חברתיים מתחו ביקורת על ההסכמים משום שמבנה התחנה הותאם לטובת המפרסמים, אך לא לטובת הנוסעים. במבנה התחנות הנוכחי, הזכוכיות בפאותיה מגבירות את החום ואין כמעט מקומות ישיבה. מאחר שהתחנות החדשות לא כוללות זכוכית שקופה אלא זכוכית מסננת קרינה, העיריות כבולות ולא יכולות להחליף את התחנות - רמת גן עד 2028 ותל אביב עד 2033.
מעיריית רמת גן נמסר: "ההסכם נחתם על ידי ראשי העיר הקודמים והוא אכן אחד מאין סוף הסכמים ואישורים בעייתיים מאוד שלמרות הכל וכל עוד לא מוכח שום דבר פלילי נגדם הם תקפים ומחייבים". מעיריית תל אביב נמסר: "סככות האוטובוסים נבחרו לפני למעלה מעשור על ידי ועדה מקצועית. הסככות שנבחרו הן בעיצוב אדריכלי בינלאומי ועומדות בסטנדרטים עיצוביים הנהוגים בערי עולם מתקדמות, ברמה הגבוהה ביותר. ההסכם עם חברת ג'יי-סי דקו נועד לאפשר לזכיין להחליף את כלל סככות ההמתנה בשווי של עשרות מיליוני שקלים על חשבונו ולתחזקם בצורה מיטבית. התוצאה היא שכבר למעלה מעשור יש בעיר ריהוט רחוב באיכות המתקדמת ביותר ועם רמת תחזוקה שאין שניה לה. בימים אלו בוחנת העירייה מול החברה אפשרויות להתקנת סככות גדולות יותר, אשר יספקו מרחב משופר לממתינים בתחנות עתירות נוסעים".
4 צפייה בגלריה
תחנות האוטובוסים החדשות
תחנות האוטובוסים החדשות
באחת מכל עשר תחנות אוטובוס אין הצללה מהשמש
(צילום: חגי דגל )

התוכנית, שהחלה בשנת 2017, נפרסת על פני כמה שנים ומטרתה יצירת רשת של נתיבי העדפה לאוטובוסים. ואולם בערים רבות בעולם המערבי, וביתר שאת בתקופת הקורונה, החלו לצבוע נתיבי העדפה לאוטובוסים מבלי לחכות לתכניות ארוכות טווח מסובכות ויקרות להוספת נתיב נוסף לתחבורה ציבורית.
"צריך להתקדם בשני המישורים", אומרת קין קרני, "גם במישור פרויקט תחבורה ציבורית עם תשתיות ופיתוח מרחב אורבני וגם נת"צים טקטיים ועשינו בחינה באיזה צירים יכולים לצבוע אבל לא בכל מקום זה אפשרי מבחינה תשתיתית. בוחנים כעת צביעת נתיבים בתל אביב: בעלייה, יצחק נבון ובן צבי ובוחנים רשת של צירים מידיים בראשון לציון. אם בעבר היינו צריכים לשכנע למה חשוב לוותר על נתיב לפרטי ולהקצות נתיב לתחבורה ציבורית, יש יותר הבנה של תושבים וראשי ערים שמבקשים עוד נתיבים ועוד מימון לשבילי אופניים אבל האתגר עדיין גדול", אמרה.
בשנה האחרונה בדקו מתנדבי עמותת "אור ירוק" 242 תחנות אוטובוסים ב-47 רשויות בישראל. התוצאות היו עגומות: באחת מכל עשר תחנות אוטובוסים אין הצללה מהשמש היוקדת. בכ-60% מהתחנות לא היה מידע בכתב ברייל, וב-31% מהן לא היה לוח זמנים של קווי האוטובוס. בתחנות שנבדקו באור עקיבא, בשוהם ובבאר שבע נמצא שאין גג. בבית שאן, בקידר ובנתניה הסתפקו בעמוד בלבד. באשקלון, בחדרה ובחבל מודיעין דווקא היה גג, אך זה לא סיפק צל כנדרש.
במסגרת מיזם "מהיר לעיר" נסללים מאות קילומטרים של נתיבים עם עדיפות לתחבורה ציבורית, נסללים שבילי אופניים, מדרכות מורחבות וניטעים עצים ברחבי גוש דן. "כבר היום בישראל הכבישים צפופים ביחס למדינות ה-OECD", מציינת עדי קין קרני, ממלאת מקום סמנכ"ל חטיבת "מהיר לעיר". "זו סוגיה חברתית עמוקה - למה נקצה את המרחב הציבורי המוגבל שלנו? רק לרכבים פרטיים, או שנתחיל להקצות לטובת הציבור מדרכות רחבות כמה שיותר, שבילי אופניים וצל".