אריה דרעיאריה דרעי
השר אריה דרעי
(צילום: אבי מועלם)
המספרים אכן מבהילים. אלפי המאומתים החדשים מדי יום הם סיפור החידלון של ממשלת ישראל בכל הקשור לטיפול בקורונה. לפעמים מפתה לחשוב כמה אנשים היו צריכים במדינה מתוקנת להחזיר את המפתחות וללכת הביתה על קבלת ההחלטות השגויה, על פתיחה לא מחושבת של מערכת החינוך, על פתיחת אולמות האירועים ועל מערך אפידמיולוגי שאינו קיים. ועדת החקירה עוד תקרא להם בבוא היום לעדות. בנימין נתניהו ודאי יהיה נושא האחריות הראשי, אבל לצידו תרשו לי להציב את האיש שאחראי כמעט בלעדית לעובדה שכל מדינת ישראל נמצאת בסגר כללי. קוראים לו אריה דרעי, ופעם הוא היה פוליטיקאי פרגמטי שיכול היה לשקול שיקולים של כלל הציבור ולא רק של מצביעיו.

כשדרעי בא אל הפוליטיקה הוא נחשב לבשורה שהחילונים מיהרו לחבק. אמנם לבוש שחורים וסר למרותו של הרב עובדיה יוסף, אבל מפלרטט עם החילוניות, מקרב אותה אליו, מחליף כאפות עם חיים רמון ונמנע בהצבעה על אוסלו.
אבל אז נחשפה פרשת דרעי ואחריה באה ההרשעה שקרעה מעל פניו את המסכה. הצעיר הכריזמטי, הפוליטיקאי המתוחכם והמושך בחוטים, הלך לכלא והושלך מהחיים הפוליטיים. זו לא הייתה רק פרשת שחיתות - זו הייתה בגידה של ממש בכל אלה שהאמינו שהוא יהיה גשר בין חילונים לחרדים.
וזו הייתה רק הבגידה הראשונה של דרעי. כמו עוף החול הוא הצליח בתום שנות הקלון לחזור אל הפוליטיקה, לסלק מהדרך את אלי ישי ולהשתלט על ש"ס, ולהיצמד חזק-חזק לנתניהו. בימים האלה, יד ביד עם ראש הממשלה, הוא בוגד בציבור הישראלי בפעם השנייה. דווקא כשאנחנו כל כך חלשים, דווקא כשאנחנו כל כך מבוהלים, דווקא כשאנחנו כל כך מוכים.
לא צריך להיות אפידמיולוג מומחה כדי לנתח את מפת התחלואה בישראל. מבט על המפה מבהיר איפה הקורונה מכה ללא רחם. אחוזי החולים החדשים בערים החרדיות עומדים על מספרים מבהילים. אם בביתר עילית, אלעד, בני ברק ומודיעין עילית שיעור הבדיקות החיוביות עומד על בין 25 ל-32 אחוז, בתל אביב, חיפה וגבעתיים עומד השיעור על 8% בלבד.
אבל דרעי דרש דין שווה והוביל את קבינט הקורונה להפיל את תוכנית הרמזור שהביא הפרויקטור פרופ' רוני גמזו. לא יהיה סגר על ערים חרדיות אם לא יהיה סגר על המדינה כולה, הוא פסק. חולשתו הפוליטית של ראש הממשלה הביאה לניצחונו של דרעי על ההיגיון המתבקש. תוכנית הרמזור, שאז עוד הייתה רלוונטית, נדחתה.
אחר כך באה המלחמה שלו על תפילות ראש השנה, ודינה של מדינת ישראל נגזר - סגר כללי, הרס כלכלי, נזק נפשי. העיקר שדין מודיעין עילית יהיה כדין גבעתיים.
עננה כבדה שורה מעל ראשיהם של אזרחי ישראל. הפחד הקמאי מפני המחלה מצטרף לתחושה הכאוטית של אובדן מנהיגות ודרך. כל כך עצוב כאן בחגי תשרי שבא לבכות. לא, דרעי, אנחנו לא צריכים בצל כדי להוריד את הדמעות.
  • טלי בן עובדיה היא העורכת ראשית של התוכנית "זמן אמת" בכאן – תאגיד השידור הציבורי

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com