ביקורת חסרת תקדים של שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא אבנון, על היחידה הכלכלית בלהב 433 - וגם קנס של 5,000 שקל על התנהגותה בפרשת צו עיכוב יציאה מהארץ. אחרי שני דיונים שבהם סירב להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לחשוד בפרשת שוחד, שאותה מנהלת היחידה הכלכלית, כתב השופט אבנון ביקורת קשה: "התנהלותה של המבקשת ראויה לא רק לגינוי, אלא לתגובה שתמחיש את חוסר סבלנותו של בית המשפט להתנהלות בריונית של המשטרה".
השופט גיא אבנון נחשב לקפדן, וכזה שמטפל באופן קבוע בפרשות המיוחדות של להב 433. הוא מכיר היטב את עבודת המשטרה, חותם על צווים לפרשיות הכי סודיות – ולכן הביקורת שלו אמורה להדהד שבעתיים.
מדובר בבקשה של היחידה הכלכלית בלהב 433 שלא לאפשר לבכיר ברשות ההגירה, מיקי שטיינהרט, לצאת מהארץ. נגד הבכיר מתנהלת זה כמה חודשים חקירה בגין חשד לקבלת שוחד תמורת מתן אישורי העסקה לקבלנים המעסיקים עובדים פלסטינים.
עם תחילת החקירה, כמקובל, הוציאה היחידה החוקרת צו עיכוב יציאה מהארץ שתוקפו פג ב-11 בנובמבר 2020. כאשר ביקש החשוד מהמשטרה לקבל את דרכונו ולצאת מהארץ, ב-24 בדצמבר הודיעה היחידה החוקרת לבית המשפט כי היא מתנגדת לבקשה.
הדיון התקיים כאמור בפני השופט אבנון שהחליט לאפשר לחשוד לצאת את הארץ, משום שלא התקבלו ראיות חדשות המצדיקות את צו איסור היציאה. ולמרות זאת, לאור בקשת המשטרה, לאחר שלושה ימים התקיים דיון נוסף שבו הציגה המשטרה חומרים סודיים וגם את העובדה שהחשוד הגיע למקום עבודתו. כל זאת בכדי להצדיק הוצאת צו עיכוב חדש.
אלא שהשופט אבנון לא התרשם מכך, וקבע כי דינה של הבקשה להידחות. "אין חולק על כך שתנאי השחרור פקעו", כתב והוסיף: "מכאן הגעתו של החשוד למקום עבודתו אינה מהווה הפרה של תנאי שחרור". בתום הדיון עתר סנגורו של החשוד עו"ד כרמל בתו להשית הוצאות על המשטרה.
ועל כך קבע השופט אבנון: "התנהלותה של המבקשת – יחידת עילית במשטרת ישראל (ומותב זה מודע היטב ומקרוב לעבודתה החשובה) ראויה לא רק לגינוי, אלא לתגובה שתמחיש את חוסר סבלנותו של בית המשפט להתנהלות בריונית של המשטרה, ולשימוש פסול בסמכויותיה כלפי חשוד".
עוד הסביר השופט כי על אף שעדכן את נציג המשטרה כי סיכוייה של הבקשה קלושים, במשטרה לא נענו. לפני שהטיל עליהם בצעד חריג הוצאות בסך של 5,000 שקלים, הוא הטיל את 'הפצצה' הבאה: "אם לא די בכל המתואר לעיל, בבוקר שלמחרת הדיון פנתה המבקשת 'בהודעת עדכון' וביקשה ליידע את בית המשפט בכך שהחשוד יצא את הארץ.
"המשטרה כרכה הודעה זו במעין נזיפה לבית המשפט (לא ניתן להבין זאת אחרת) על כך שחלפה פחות מיממה מתום הדיון ובית המשפט טרם נתן את החלטתו. פנייה זו של המבקשת נחזית כהמשך ישיר להתנהלותה הפסולה, כמהלך שנועד להשיג יתרון דיוני יש מאין, ויש שיראו בה ניסיון להטיל מורא על בית המשפט – שמא שגה שכשהורה להשיב את הדרכון (כהוראת המחוקק) ובכך נפגמה החקירה".
