נסיעה איטית בכביש המפותל על צלע ההר ולאט לאט הנוף מתגלה. כביש כורכר מוביל למאחז "סנה", או בשמו המוכר יותר – "בני אדם". כבר יותר מ-15 שנה שהיישוב בבנימין מחכה לאספקת חשמל ומים סדירה, אבל למרות הבטחות חוזרות ונשנות – המדינה עדיין לא הסדירה את המעמד שלו.
(צילום: משה מזרחי)
באחד מהקרוואנים ביישוב מתגוררת רויטל בן חמו, שבתה רז סובלת משיתוק מוחין. "בזמן ההיריון של רז עברתי תאונת דרכים קשה. כתוצאה ממנה רז נפגעה פגיעה מוחית קשה וכיום היא מטופלת במוסדות בירושלים וכשהיא בבית מחוברת למכשירים. כל פעם שיש כאן נפילת מתח ואין חשמל – רז נפגעת. אין פה תנאים אלמנטריים".
ידעת שאת מגיעה למאחז לא מוסדר, למה את מסכנת את הילדה שלך?
"כשיצאתי מהעיר חיפשתי מקום שיש בו אוויר ומרחב ושהוא קרוב לירושלים. יש כאן נוף מדהים, קהילה מדהימה, מקום עם אווירה מיוחדת, אני לא רואה את עצמי במקום אחר. למה שלא יתנו לנו תנאים בסיסיים?".
לא רחוק מהבית של רז מתגורר יהודה קרומביין, בן שלוש שסובל מקשיי נשימה בעקבות מום בסרעפת. "כל החיים שלו תלויים בבטריות של המכשירים שיהודה משתמש בהם. אנחנו תלויים בחשמל ברמה שמסכנת חיים", סיפרה אימו ענת, שגרה בבני אדם כבר 15 שנה. "המנשם מחזיק מעמד ארבע שעות, ואנחנו צריכים לפעמים לחבר את המכשיר למצבר של הרכב או פשוט לנסוע מפה".
אתם ממש מסכנים את יהודה, לא?
"אני לא אעשה שום דבר שיסכן את הבן שלי. דאגנו לפתרונות זמניים כדי שברגע שקורה משהו אנחנו נכנסים לאוטו ונוסעים, לא לוקחים את הסיכון על הילד בשום שלב. אבל כדי שנוכל לחיות פה אנחנו צריכים חשמל".
אולי צריך להניח לרגע את האידיאולוגיה בצד, לטפל בילד ולחזור כשיתאפשר?
"אני לא אגיד שלא חשבנו על זה, ובאמת בתקופות שהיה קשה יותר עם יהודה אז היינו בעיר, במקומות עם תנאים מסודרים. אבל בסופו של דבר, היישוב הזה נמצא על אדמות מדינה. אנחנו לא גזלנו מאף אחד ומגיע לנו להיות חוקיים. מגיע לנו שיסדרו לנו חשמל כמו בכל יישוב בארץ".
"שלחו אותנו לשדה הקרב – והפקירו"
זו בעצם הטענה המרכזית של המאבק שמנהלים המתנחלים בחודשים האחרונים להסדרת כ-70 יישובים ביהודה ושומרון. המעמד של אותם יישובים, יש שיאמרו מאחזים, לא ברור לגמרי. חלקם נמצאים על אדמות מדינה מוכרזות, חלקם על אדמות סקר (אדמות שטרם התברר מעמדם וטרם הוכרזו כאדמות מדינה), ויש כאלה שנמצאים על קרקע פלסטינית פרטית שיהיה קשה מאוד להסדירם.
כל מה שהמתנחלים צריכים זו החלטת ממשלה, חוק בכנסת או אפילו הצהרה דקלרטיבית שתתניע את הגורמים הרלוונטיים במנהל האזרחי ובמשרד הביטחון להקים תשתיות של מים, חשמל, אינטרנט, ביטחון וחינוך באותם היישובים. מי שדוחפים את המאבק אלה שדולת ארץ ישראל בכנסת, פורום ההתיישבות הצעירה ומועצת יש"ע. המסר המרכזי הוא שלא מדובר בימין או שמאל אלא בתנאים הומניטריים שכל תושב זכאי להם.
"אנחנו מחכים כבר 20 שנה להסדרה, זה הליך פרוצדורלי שתוקע יישוב מלהתקדם", הסביר אברהם רויזמן מבני אדם. "כך פעלו בעבר – עולים לשטח ותוך כדי מסדירים את היישוב, רק שאותנו שכחו. הנקודות האלו זה לא נקודות שהמצאנו. המדינה הביאה אותנו לפה. שלחו אותנו לשדה הקרב והפקירו".
"לא סתם אחד שעלה על גבעה ואמר אני אהיה פה"
אם נכנסים קצת יותר לעומק השטח מגיעים אל היישוב גבעת הראל, סמוך להאנגר של יקב פסגות. "כבר 20 שנה, 80 משפחות, נוף מדהים, צריך רק להסדיר", אמרה עטרה כהן, מנהלת היישוב. רבים מתושבי הגבעה נוסעים בכל יום לעבודה בירושלים או בתל אביב ועוסקים במקצועות חופשיים.
"אני נהנה פה, זה מקום מיוחד", סיפר עו"ד יותם אייל, שמתגורר בגבעת הראל. "החיים פה נהדרים אבל אין תשתיות. האינטרנט תקוע, זום לא קיים פה, איך אפשר לעבוד ככה? אשתי נכה ואין לה איך להגיע לטיפולים בירושלים כי אין פה תחבורה ציבורית. חסרים דברים פשוטים ובסיסיים".
תושבי גבעת הראל טוענים שהגיע הזמן שיהפכו להיות חלק ממדינת ישראל ויקבלו את היחס המתאים להם כאזרחים שווי זכויות. "במה אנחנו שונים מישראל הקטנה שבתוך הקו הירוק? יש נטייה לאנשים להוציא אותנו ממדינת ישראל, כאילו אנחנו לא שייכים ולכן לא מגיעים לנו אותם תנאים, אבל לא".
"אנחנו חלק ממדינת ישראל הגדולה וזה עוול שהמדינה לא מסדירה אותנו", הוסיף אייל. "אני לא סתם אחד שעלה על גבעה ואמר 'פה אני אהיה', באתי לפה כי המדינה שלחה אותי".
"מי שחושב שנחכה עוד 20 שנה – טועה"
אנשי ההתיישבות הצעירה, כפי שהם מכנים את עצמם, מביטים על היישוב מבואות יריחו בבקעת הירדן, ומבינים שבסוף הכל אפשרי. עוד לפני שנשמעו בארץ פעמוני הריבונות של עסקת המאה הכריז נתניהו שיחיל ריבונות על בקעת הירדן. חמישה ימים אחר כך התכנסה ישיבת ממשלה בבקעה והעבירה את ההחלטה על הסדרת היישוב מבואות יריחו.
"בתוך ארבעה ימים, כשבאמצע יש שבת, הסדירו יישוב. אז מה הבעיה להכשיר את היישובים הללו כשיש הצעה מסודרת?", תהה אליהו עטיה, ממובילי מאבק ההסדרה. "על נתניהו וגנץ להתעורר. אם מישהו חושב שנחכה עוד 20 שנה עד להזדמנות הבאה הוא טועה, וזה יפגע בו אלקטורלית".
המתנחלים גיבשו בעזרת שר ההתיישבות צחי הנגבי הצעת מחליטים לממשלה על הסדרת אותם יישובים. בפרטי ההצעה, שנחשפו לראשונה ב-ynet, נבחרו 46 יישובים שמעמד הקרקע שלהם נוח להסדרה, כלומר נמצאים על אדמות מדינה. בנוסף אושרו תקציבים לבניית תשתיות עבור הפלסטינים. "היינו חייבים לתת סוכריה", אמר גורם בהתנחלויות שהיה מעורב בניסוח ההצעה.
אבל הצעת המחליטים נדחתה על ידי שר הביטחון גנץ בטענה שאינה עומדת בקריטריונים משפטיים ועלולה לגרור עתירות רבות לבג"ץ. מנגד, טוענים המעורבים כי גנץ נבהל מכמות היישובים שהוכנסו בהצעה וחשש מתגובת האמריקנים.
בינתיים המתנחלים החליטו לנסות להסדיר את היישובים בחקיקה. הצעת חוק בנושא של ח"כ בצלאל סמוטריץ' עברה היום (ד') בקריאה טרומית במליאת הכנסת, בתמיכתם של כמחצית מחברי הכנסת. עם זאת, החוק צריך לעבור לכל הפחות בקריאה ראשונה לפני פיזור הכנסת, כדי שיהיה אפשר להמשיך בחקיקתו לאחר הבחירות.
עד שהמצב ישתפר, תושבי היישובים ביהודה ושומרון מתעודדים מעצם העובדה שהשיח על ההסדרה חזר למשחק. "התחושה שלי היא שבשנים האחרונות התקדמנו הרבה יותר לכיוון של הסדרה מאשר לכיוון של פינוי", אמר אחד מתושבי היישובים שמופיעים בהצעת המחליטים להסדרה. "כשהגעתי הנה זה היה נשמע הזיה שיום אחד ירצו לאשר אותנו".
