כבר בפרק השני מתוך 28 של סדרת הטלוויזיה המצרית "הטווס" נחשף הסיפור: אומניה הצעירה, שעובדת כשוטפת כלים במלון יוקרתי בקהיר, מסוממת בידי חבורת צעירים, מובלת לאחד החדרים, נזרקת על המיטה ועוברת אונס קבוצתי. הצעירים נעלמים, והיא מתעוררת רק כאשר חברתה מגיעה - אך מסרבת לספר מה עבר עליה, אף שהסימנים הכחולים על זרועותיה מעוררים חשד, ונמלטת. אומניה מגיעה לחוף הים באלכסנדריה ושוקלת להתאבד, אך בסופו של דבר חוזרת הביתה. וכאן מתחילה העלילה.
"הטווס" משודרת בזמן צפיית השיא בערוצי הטלוויזיה בחודש צום הרמדאן. הפרקים משודרים מדי ערב - עד כה הוקרנו רק מחצית מהם - ולמחרת בצהריים בשידור חוזר למי שהחמיץ. מדגם מקרי שערכו מנהלי הטלוויזיה המצרית הראה כי "הטווס" היא הסדרה הנצפית והמדוברת ביותר. שבע שעות בלבד אחרי שעלה הפרק הראשון, למשל, כבר צפו בו שמונה מיליון איש - באחד משבעת ערוצי הטלוויזיה שמקרינים את "הטווס" או בערוץ היוטיוב של הסדרה. ומאז, שיעורי הצפייה ממשיכים לשבור שיאים.
אבל יש סיפור מאחורי הסדרה המדוברת. לטענת מי שעתרו נגד המשך ההקרנות - קבוצת עורכי דין ואנשי כלכלה ועסקים בכירים - הסדרה מתבססת על "אירוע פיירמונט" מ-2014, שבו נאנסה בתה של שחקנית הקולנוע המפורסמת נוהא אל-עמרוסי במלון יוקרתי בידי חבורת "בני טובים". שמותיהם האמיתיים נחשפו לאחרונה, ומדובר בבנים של אחדים מעשירי מצרים, חברי פרלמנט, בעלי כוח והשפעה.
וכבר עכשיו נחשפו בזכות "הטווס" מספר פרשיות אונס שלא נודעו בכל אחת ממדינות העולם הערבי. אסור, מודיע סולימן, לטמון את הראש בחול: הבעיה לא תיעלם בקרוב
לכאורה, העותרים נגד "הטווס" טוענים כי אוצר המילים שבו משתמשים כוכבי הסדרה לא ראוי לככב בשעות השיא של חודש צום הרמדאן הקדוש. לטענתם, ילדים ובני נוער עלולים לסגל לעצמם את סגנון הדיבור או לחקות את מנהגי העשירים. אלא שלכולם ברור שהחשש האמיתי שלהם הוא מהביקורת החברתית שמובילה את הסדרה.
ואכן, מדובר בעניין בעל משמעות. זאת הפעם הראשונה מזה 30 שנה שאין ברשימות צפיית השיא של חודש הרמדאן במצרים סדרת ריגול על ישראל. כבר אין יותר סוכן שמגויס בידי המודיעין המצרי להגיע לתל אביב, לעבוד על הישראלים, וחוזר לקהיר כמנצח. הפעם, למרות הכחשות צוות השחקנים, הבמאי והמפיק - עוסקים בסיפור אמיתי שמטריד עשרות מיליוני מצרים, ועשרות מיליונים נוספים ברחבי העולם הערבי.
השחקנית אל-עמרוסי, שבתה היא שנאנסה ב"אירוע פיירמונט", ניסתה להיאבק נגד ההקרנה כדי להשכיח את הפרשה. אחר כך חזרה בה, והיא תומכת. גם עורכי דין של הנאשמים האמיתיים ממשיכים לנסות להוריד את הסדרה. הם הצליחו רק באופן חלקי: המפיק, הבמאי והשחקנים הראשיים זומנו לחקירה במועצת העיתונות, אבל מוסדות השלטון המצרי עצרו את התהליך והבהירו ש"הטווס" קיבלה את כל האישורים הנדרשים, כולל אישור מיוחד של הצנזורה.
סמדר פרי
ומעבר למסר, "הטווס" היא סדרה זורמת, מרתקת ועשויה היטב. יש בה פער מעמדות, הבדל חברתי בולט בין נשים לגברים, ואפילו רמז עבה לסחבת המשפטית ב"אירוע פיירמונט", אחרי שהפרשה נמצאת בבית המשפט כבר יותר משש שנים. השחקן הראשי, ג'מאל סולימן, לא מפסיק להתראיין, ומודיע לכל ה"מתיפייפים" ש"קודם יצפו בסדרה עד הסוף, ואחר כך יתווכחו איתנו".
וכבר עכשיו נחשפו בזכות "הטווס" מספר פרשיות אונס שלא נודעו בכל אחת ממדינות העולם הערבי. אסור, מודיע סולימן, לטמון את הראש בחול: הבעיה לא תיעלם בקרוב.
  • סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com