ניצחון משפטי במאבק באפליה: בית המשפט הורה אתמול (יום ד') לרשת "ויקטורי" לשלם לצעיר ממוצא אתיופי 75 אלף שקל פיצוי ועוד הוצאות משפט בסך 25 אלף שקל בשל אפלייתו. יובל מקוריה תבע את הרשת לאחר שהשומר בסניף בבית שמש הורה לו להשאיר את תיק הגב שלו בכניסה למרכול. בסרטון שצילם והפיץ בפייסבוק נראו אנשים עם תיקים מתהלכים באין מפריע בתוך הסופרמרקט. שתי תביעות לשון הרע שהגישו הרשת ומנהל הסניף נגד מקוריה נדחו.
הרשת ומנהל הסניף נתבעו לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים. בפסק הדין קיבלה השופטת קרן מילר מבית משפט השלום בירושלים את התביעות שהגיש מקוריה באמצעות הסיוע המשפטי (מחוז מרכז) במשרד המשפטים. "דומה כי הפיצוי הניתן כאשר מופר חוק איסור הפליה צריך להיות גבוה יותר מקום בו מדובר על הפליה של קבוצות חלשות, שסובלות מהפליה היסטורית, כגון המשתייכים לעדה האתיופית", כתבה. "הפגיעה במקרה זה היא אף קשה יותר ובעלת מסר חברתי שלילי, שכן היא מבוססת על סטריאוטיפ קשה וחמור לפיו בחור צעיר ממוצא אתיופי יהיה מועד יותר לגניבה מאשר מקבילו שאינו ממוצא זה. תפיסה סטריאוטיפית זו יש להוקיע באופן ברור וחד משמעי".
2 צפייה בגלריה
רשת ויקטורי תשלם 100 אלף שקל לצעיר ממוצא אתיופי בגלל אפליה: התבקש להשאיר תיק גב בכניסה
רשת ויקטורי תשלם 100 אלף שקל לצעיר ממוצא אתיופי בגלל אפליה: התבקש להשאיר תיק גב בכניסה
מתוך הסרטון שצילם מקוריה. השופטת: "לא צפה את גודל הסערה"
(מתוך פייסבוק)
המקרה התרחש לפני כשלוש שנים, כאשר מקוריה הגיע לסניף על מנת לבצע קניות כאשר הוא נושא תיק גב. השומר בכניסה ביקש ממנו להשאיר את התיק בכניסה, אולם לאחר שהבחין שבתוך המרכול נמצאים אנשים הנושאים תיקים שונים, פנה מקוריה למנהל הסניף לקבלת הבהרות. בתום השיחה השתכנע שהוא הופלה במרכול באותו יום, ואף במקרים קודמים, על בסיס מוצאו. הוא צילם סרטון בטלפון הנייד שלו שבו סיפר על מה שאירע לו בסניף מנקודת מבטו ופרסם אותו בפייסבוק. הסרטון זכה למאות אלפי תגובות ושיתופים ברשת.
בתגובה הגיש מנהל הסניף תביעה נגד מקוריה בסך 100 אלף שקל בגין הפרת חוק איסור לשון הרע. רשת ויקטורי הגישה נגדו תביעה דומה על 70 אלף שקל. מקוריה פנה ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות שהעבירה אותו לסיוע המשפטי (מחוז מרכז) לצורך קבלת הגנה מפני תביעות לשון הרע. לאחר בחינת התיק ונסיבותיו הוחלט בסיוע המשפטי כי מלבד התקיימותן של עילות הגנה לפי חוק איסור לשון הרע, קיימת גם עילה משפטית להגשת תביעות שכנגד בגין התנהלות הרשת ומנהל הסניף, המהווה הפליה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. בהתאם מונתה עו"ד גלית נסים מטעם הסיוע המשפטי לייצג את מקוריה. במסגרת ההליכים המשפטיים הועלתה בין היתר גם טענה שלפיה התביעות שהוגשו הן תביעות השתקה בגלל פערי הכוחות בין הצדדים.
2 צפייה בגלריה
השופטת קרן מילר
השופטת קרן מילר
"עדות עקבית, מתונה וזהירה". השופטת קרן מילר התרשמה מעדות המתלונן
(מתוך אתר הרשות השופטת)
השופטת קרן מילר דחתה בסיום ההליך המשפטי את התביעות שהוגשו נגד מקוריה, תוך קביעה שהן בעלות מאפיינים של תביעת השתקה. מנגד, היא קיבלה את התביעות שכנגד שהוגשו על ידי מקוריה, ופסקה כי הרשת ומנהל הסניף ישלמו לו פיצויים והוצאו משפט.
בין היתר קבעה השופטת כי בתביעות שהגישו הרשת ומנהל הסניף יש היבטים מסוימים המלמדים שאחד המניעים הוא השתקה והרתעה, הן של מקוריה והן של מי שירצה להביע ביקורת ציבורית בעתיד נגד ויקטורי. עדותו של מקוריה נמצאה מהימנה בכללותה, "שעה שמדובר בעדות עקבית, מתונה וזהירה".
השופטת התרשמה שמקוריה "נבון ושקול, שלא צפה את גודל הסערה שיעורר ואשר היה מעדיף לוותר על כלל ההליכים סביב האירוע". מנגד נמצא, כי עדויות העדים מטעם ויקטורי "היו מוכוונות מטרה ורצופות סתירות והתחמקויות, כך שקשה להסתמך על מהימנותן".
ממשרד המשפטים נמסר: "אפליית קבוצות אוכלוסייה על ידי רשת מרכולים גדולה היא בוודאי עניין ציבורי שמצדיק דיון וביקורת ציבורית. כמו כן, אפליית בני העדה האתיופית היא נושא כאוב ורגיש שעולה מפעם לפעם לדיון ציבורי ותקשורתי. הדיון הציבורי אף יוצר הרתעה של גופים ציבוריים מפני אפליה האסורה על פי החוק ובכך מביא לתועלת ציבורית. לעצם העניין נמסר כי ברשת לא קיים נוהל המחייב את כלל הלקוחות להשאיר את תיקיהם בכניסה: "השומרים בכניסה מצופים למנוע גניבות ולהבחין בין לקוחות המועדים לגניבה ובין אלו שלא".
ראש היחידה הממשלתית למאבק בגזענות, עו"ד אווקה זנה, מסר: "המקרה חמור במיוחד כי נוסף על ההתנהלות הגזענית המפלה, בחר נותן השירות לנהל תביעת השתקה נגד המתלונן. תביעת השתקה הפכה למכת מדינה ומנוצלת על ידי בעלי כוח והון כדי להטיל אימה על מתלוננים על אירועי גזענות".
רשת ויקטורי הודיעה בתגובה שתגיש ערעור: "פסק הדין מתעלם התעלמות בוטה מסתירות מהותיות שנתגלו בגרסאות של התובע ועדיו. ויקטורי סבורה כי התוצאה מלמדת, למרבה הצער, כי פסק הדין כבר היה, הלכה למעשה, בבחינת 'מלאכה מוגמרת', עוד טרם נשמעו הראיות, כפי שטענו התובעים בתחילת ההליך, ועקב זאת הוגשה בקשת פסלות, שנדחתה על-ידי השופטת. לאור זאת, בכוונת חברת ויקטורי להגיש ערעור על פסק הדין השגוי מהיסוד.
"בהקשר זה יובהר, כי לא ייתכן לתת הכשר לביצוע הכפשות ושיימינג, וחברת ויקטורי, אשר מעסיקה ומספקת עבודה גם רבים מבני העדה האתיופית, ורבים מבני העדה הם גם לקוחותיה, אינה מתכוונת להשלים עם תוצאות פסק דין שהוא, כאמור, שגוי מן המסד ועד הטפחות", לשון תגובת הרשת.