(צילום: שחר גולדשטיין, שמוליק דודפור)

משרד הבריאות ידרוש כנראה להאריך את הסגר בשבוע נוסף ומערכת החינוך תישאר סגורה בזמן הזה. פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש אמר הבוקר (יום ה') בריאיון לאולפן ynet כי "אם נראה ירידה יחסית חדה במספר החולים הקשים, נוכל לצאת עם מספר מאומתים קצת יותר גבוה מפעם שעברה". לדבריו, המספרים גבוהים לעת עתה, אך הסגר משפיע.
"אני מקווה שנראה בימים הקרובים כבר את תחילת הירידה, זה לוקח זמן. אנו נמצאים בתקופת הזמן הראשונה, שישה ימים בערך אחרי תחילתו, כך שצריך עוד טיפה סבלנות. מה שאנו רואים זה סימנים של השטחת העקומה, עוד לא ירידה, אבל בהחלט הקטנה בקצב העלייה. אנו נעקוב אחרי המספרים האלה של המאומתים והחולים הקשים בשבוע הבא ולפי זה נחליט על המלצה שלנו לגבי המשך הסגר. הערכתי היא שנצטרך להאריך את הסגר בשבוע נוסף אבל נוכל לדעת בוודאות רק באמצע שבוע הבא".
נחמן אשנחמן אש
פרופ' נחמן אש
(צילום: שחר גולדשטיין )
הוא הבהיר כי לפי התכנון הנוכחי, ימליץ להמשיך את הסגר כפי שהוא - כולל מערכת החינוך. "הכול נתון להערכתנו כלפי התחלואה. אני לא שולל את האפשרות שאם התחלואה תתחיל לרדת, אולי נמצא דרכים להקל במשהו". פרופ' אש ציין שכדי שהשפעת הסגר תהיה הכי חזקה ונוכל לצאת אחרי שבוע נוסף ולא יותר מזה - יש להמשיך באותה המתכונת.
הסבב השני של החיסונים נגד קורונה בוולפסוןהסבב השני של החיסונים נגד קורונה בוולפסון
מתן המנה השנייה של החיסון בביה"ח וולפסון
(צילום: נדב אבס)
ואם תחליטו על הקלות, מה הן יכולות להיות? "אני יכול רק לשער מה יהיו הבקשות שנקל בהן. אני מעריך שבעיקר בהקשר של חינוך רך, למרות שכרגע אנו רוצים שכל מערכת החינוך תהיה סגורה אם נחליט על המשך הסגר, נמשיך באותה מתכונת ונדע בוודאות שהסגר משפיע".
לדברי פרופ' אש, הפעם לא קבעו המומחים יעד תחלואה שילווה בהמלצה להורדת ההגבלות. "הפעם זה יותר מורכב – אנחנו צריכים לקחת שני דברים חדשים שלא היו קודם – השפעת החיסונים, שישפיעו בעיקר על מספר החולים הקשה ואת התחזית שלנו לגבי הווריאנט הבריטי ואיך הוא משפיע על קצב התפתחות התחלואה. לפי האיזון הזה נצטרך להחליט על מספר המאומתים שממנו נצא. אם נראה ירידה יחסית חדה במספר החולים הקשים, נוכל לצאת עם מספר מאומתים קצת יותר גבוה מפעם שעברה".
לדעתך, ההאטה או ההתייצבות במספר החולים הקשה מיוחסת או קשורה למבצע החיסונים או שזה עוד מוקדם לקבוע? "אני משער שכן. זה כמובן קצת מוקדם לקבוע אבל אנו יודעים שמספר החולים הקשים הולך ומטפס, מניסיוננו בגלים הקודמים, ואפילו ממשיך אחרי שמספר המאומתים מתחיל לרדת, מספר החולים קשה ממשיך לעלות. ההתייצבות הזאת היא סימן טוב אבל צריך לעקוב אחר הנתונים בזהירות ולראות שהמשך המגמה חיובי".


הזכרת רק את הווריאנט הבריטי, אבל מסתובבים עוד כמה. עד כמה זה מטריד אתכם, כל סיפור המוטציות וחוסר הוודאות לגבי יכולת החיסונים להתמודד עם זה? "זה מאוד מטריד. ראשית, אנחנו יודעים שנגיפים עושים מוטציות ויש וריאנטים שונים אבל מה שמעניין אותנו זה אותם וריאנטים שמתנהגים אחרת – הדבקה מהירה יותר, או מחלה קשה יותר, או שאולי יהיו עמידים לחיסונים. בינתיים הסימנים הם שההשפעה העיקרית של הווריאנטים האלה זו הדבקה יותר מהירה, הם לא מייצרים מחלה יותר קשה, ואנו מעריכים שהחיסון פועל עליהם. עד שלא נדע את זה בוודאות, אנו פועלים כדי להכיל אותם. הווריאנט הבריטי נמצא פה בשיעור כנראה יחסית גבוה, כבר קשה לנו להשפיע עליו. לעומת זאת הדרום אפריקני נמצא במספרים קטנים, אנו עושים מאמצים גדולים למניעת התפשטותו".
באשר לקצב החיסונים, ציין כי "קצב החיסון של הקופות הוא גבוה מאוד ויכול לגדול למספרים, היום אני מקווה שנראה קרוב ל-200 אלף מחוסנים כך שזה תלוי בקצב הגעת החיסונים. החיסונים הגיעו ביום ראשון, לקח יומיים להתארגן, לחלק אותם. ההאטה נובעת מזה. אין שום בעיה בתהליך. אני מאמין שגם מבחינת הציבור, ימשיך בהיענות הגבוהה שלו להתחסן. כך שאני לא צופה בעיה. אנו פועלים במאמצים גדולים כדי להקדים הגעת משלוחי החיסונים".

יש קופות חולים שבהן מתחסנים בכל הגילים, מתי תפתחו את החיסונים לכולם? "אני מקווה שאין קופות חולים כאלה שבאופן גורף מחסנות בכל הגילאים. כרגע אנו מחסנים מגיל 50 ומעלה. חשוב לנו מאוד מאוד לחסן את הגילים לפי הסיכון לתחלואה יותר קשה. אני מקווה שהחריגות האלה ימשיכו להיות מינימליות. היו אירועים – אין ספק, שנבעו הרבה פעמים מכך שרצו לסיים את החיסונים לפני שתוקפם יפוג. אני מקווה שהתכנון יהיה יותר מדויק, ההגעה לאוכלוסייה יותר מבוגרת תהיה מדויקת, חשוב מאוד לחסן אוכלוסייה בסיכון ושכל חיסון יגיע לשם. פתחנו גם למורים – אני מקווה שהמורים ייענו לחיסונים, חשוב מאוד שהם יגיעו להתחסן".

מבצע החיסונים של המנה השנייה בבית האבות "משען"
(צילום: ניצן דרור)



אתה מזהה חשש או התלבטויות? "קראתי דיווחים בתקשורת שיש פחות היענות, זו הזדמנות בשבילי לקרוא לכל עובדי ההוראה להתחסן. הילדים לא מחוסנים ויכולים להדביק, חבל להידבק במחלה, הרבה יותר פשוט להתחסן".
למה לא נמצא עדיין פתרון למרותקי הבית, חולים סיעודיים בביתם שלא יכולים לצאת? "חשוב לנו מאוד לחסן את מרותקי הבית, אבל אנו רוצים שזה יהיה בצורה הכי יעילה. לפי הדיווחים בקופות החולים, כ-30-25 אחוזים ממרותקי הבית הצליחו להגיע להתחסן במתקנים שלנו. מבצע החיסון שלהם מבצע הרבה יותר מורכב, אנו רוצים לבנות אותו כמו שצריך כדי להגיע אליהם ובינתיים איפשרנו את החיסון של בני ביתם כדי להגדיל את ההגנה עליהם. אני מקווה שנעשה את זה בקרוב, כשנראה שנוכל לעשות את זה בצורה יעילה".
ישראל תעביר מנות חיסון לרשות הפלסטינית? "כרגע אנו מחסנים את אזרחי מדינת ישראל, ככל שתתקדם הגעת החיסונים ונראה שאפשר אולי לספק גם לרשות אני חושב שחשוב מאוד לנו כמדינה שגם תושבי הרשות הפלסטינית יתחסנו, אני מקווה שהעולם יסייע עם היוזמה האירופאית "קובאקס" וגם אנחנו ככל שנוכל, נסייע".