שר הכלכלה פרץ בריאיון לאולפן ynet
(צילום: שחר גולשטיין, גיל יוחנן)

שר הכלכלה עמיר פרץ גינה היום (א') בריאיון לאולפן ynet את האמירה של השר צחי הנגבי - שאמר כי "השטויות האלה שאין לאנשים מה לאכול זה חארטה" - הציג פרטים על מהלכי הסיוע שבכוונתו לקדם בהם סל קיום שיכלול דמי אבטלה וחל"ת, ייצור מנופי צמיחה ופריון - והצהיר: "לגוש כחול לבן והעבודה אין בעיה לצמצם את מספר השרים. אם תהיה הצעה כזו אין בכלל ספק שאנחנו נסכים לה".
- מה חשבת על האמירה של השר צחי הנגבי?
"אני חושב שזו הייתה אמירה מיותרת ואומללה, לא אופיינית להנגבי. הוא זרה מלח על הפצעים של המובטלים, של מאות אלפי אנשים שבאמת נאבקים לסיים את החודש ולא מצליחים לתת תשובות לילדים שלהם – חבל שזה נאמר ואין לזה מקום. טוב שהוא חזר בו".

השבעת הממשלה השבעת הממשלה
השר פרץ: "איש לא יכול להתייחס אלינו בזלזול"
(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

- אתה חושב שלאור הדברים שנאמרו הנגבי צריך להתפטר?
"אני לא נכנס לשאלה כזאת, אני משאיר את זה ליחסים של רה"מ עם השר הנגבי. אני לא חושב שזו אמת המידה לכהונתו של הנגבי, הוא צריך לחזור בו באופן נחרץ ולהתנצל בפני האזרחים".
- אתה חושב שלאור הבלגן בממשלה, אולי זה הזמן להודיע שצריך לצמצם אותה?
"מלכתחילה לא היה נוח לאף אחד להיות בממשלה כל כך רחבה. ברור שממשלה עם מספר שרים כל כך גדול לא מייצרת את המסר הכי נכון בתקופה הזו, אבל אם הממשלה הזו תצליח לייצר יציבות ותגיע למצב של עבודה, שיתוף פעולה, אחדות דעים ויכולת להתמודד עם משימות ועם הממשלה הזו שמנעה מערכת בחירות רביעית - אז תהיה הצדקה כלשהי".
- אבל מה התרומה של הנגבי שאין לו תיק? למה צריך 36 שרים? תצמצמו, תהוו דוגמה. הציבור איבד אמון.
"לגוש כחול לבן העבודה אין שום בעיה לצמצם את מספר השרים. אם תהיה הצעה כזו אין בכלל ספק שאנחנו נסכים לה. כל גודלה של הממשלה נקבע בגלל עניינים פנימיים של הליכוד ושותפיו, וכדי להקים ממשלה שתהיה יציבה אלו חלק מהפשרות שעליהן הלכנו. אבל אם לא תהיה ממשלה יציבה שמגיעה להחלטות, אז ודאי שצריך לשקול את כל המבנה מחדש".

צחי הנגביצחי הנגבי
צחי הנגבי. "אמירה מיותרת ואומללה"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
- מה אתה עושה בשביל המובטלים? שר האוצר עוצר אותך, אולי מתייחסים אליך בזלזול?
"אף אחד לא יכול להתייחס אלינו בזלזול. אני לא באתי להציג לא את האג'נדה של הליכוד ולא את האג'נדה של שר האוצר, אלא אני באתי להציג את תפיסת עולמי ואני נלחם עליה. אני מטפל כל יום בנושאים שונים. למשל, אני מתכוון לעשות הכול כדי לעצור את אותם מהלכים של פיטורים המוניים שעומדים להתבצע בחברות ממשלתיות, חברות ביטוח, בעמותות הפיננסים. דבר ראשון צריך לעצור את גל הפיטורים הזה, לא ייתכן שעוד עשרות אלפי אנשים יצטרפו לאותם מאות אלפים שכבר נמצאים בחל"ת או מקבלים דמי אבטלה. דבר שני, צריך לקבוע סל קיום לאזרח הישראלי במשבר הזה. סל קיום ארוך טווח".
- למה אתה לא קובע אותו? שים על השולחן, בוא נראה מה אומרים באוצר ובממשלה.
"זה מה שיהיה. עוד זמן קצר, תוך כדי הדיונים על התקציב ועל חוק ההסדרים, אנחנו נגיד מהי התוכנית הכלכלית שלנו, של משרד הכלכלה. יש לנו הצעות רבות לגבי איך אפשר לייצר גם תעסוקה, גם מנופי צמיחה וגם פריון. זו תהיה התוכנית. למשל, אחד ממנופי הצמיחה שמפוספסים בישראל הוא רכש גומלין. אנחנו ממצים פרויקטים בעשרות מיליארדים, פרויקטים שחברות זרות זוכות בהם.
"על פי חוק הם צריכים לרכוש רכש גומלין של עד 35 % מחברות ישראליות, והמהלך הזה בלבד - ההקפדה לקיום החוקים במסגרת האיזונים הנכונים בתוך המשק הישראלי - היה מייצר עשרות אלפי מקומות עבודה".
- יש חשש מכך שהמשק יקרוס? הרבה אנשים מרגישים שהמשק עומד בפני קריסה.
"המשק לא עומד בפני קריסה, אבל לצערי עשרות אלפי אנשים ואולי מאות אלפי אנשים נמצאים לפני קריסה. בחודש ספטמבר, אחרי שיסתיימו דמי האבטלה והחל"ת, אנחנו נמצא את עצמנו עם 400 אלף מובטלים שלא בחרו בזה, אלא האבטלה נכפתה עליהם. אם לא נכין מיד תוכנית להתמודדות עם אותם 400 אלף, אנחנו נהיה במשבר כלכלי וחברתי מהגדולים שידעה מדינת ישראל".
פרץ ציין שוב את סל הקידום שבכוונתו לקדם, והעלה כמה מהלכים: "הסל יכלול בתוכו גם חבילה של דמי אבטלה וחל"ת, "אבל גם חבילה של הכשרה מקצועית והתאמה למקום העבודה החדש. בנוסף, צריך לחוקק את חוק דמי האבטלה לעצמאים ולצאת איתו לדרך".
פרץ טען כי יש לפעול לפי המודל הגרמני, שלפיו "המעסיק חוזר לקחת אחריות על העובדים שלו, במקום שנשלם את דמי האבטלה והחל"ת דרך מהלך מאוד מורכב של שירות התעסוקה והביטוח הלאומי. מחזירים את האחריות למעסיק - הוא אחראי לבצע את הפעולה הזו, הוא יגיש בקשות ותביעה מהמדינה להחזרים, וכל הנושא ייראה אחרת לחלוטין. עוד דבר הוא להתחיל לייצר מנופי צמיחה, בראש ובראשונה חיזוק תעשיית כחול לבן - תעשייה שיכולה לקלוט אלפי עובדים. התאחדות התעשיינים הודיעו לי שהם מסוגלים לקלוט עוד 30 אלף עובדים".
עוד טען פרץ כי "חייבים לשנות את הגישה כלפי עסקים קטנים. שמחליטים לסגור עסק קטן, מתחיל הדיון מה נותנים לו ומה לא נותנים. זה לא יכול להיות, צריך להיות מודל שאומר מה תג המחיר לסגירת ענפים ועסקים. אם מחר מישהו יחליט לסגור מסעדה, הוא צריך לדעת מה תג מחיר לפי הגודל שלה, המחזור שלה, בלי להתחיל בדיונים על מה אנחנו נותנים להם אחרי שסגרנו אותם".
- אתה בעד סגירת המסעדות?
"לא, אני נגד. אין שום סיבה לסגור את המסעדות. הן יכולות לפעול לפי התו הסגול בצורה רצינית, אולי צריך להגדיל את הפיקוח ולהחמיר את הכללים שלפיהם מתקבלים למסעדה ויושבים בה. זה מקום שבהחלט ניתן לשלוט בו גם על ריחוק חברתי ועל יתר הנהלים".
- אתה נגד הגבלות נוספות, אתה בעד הקפדה יתרה?
"נכון מאוד. אני בעד הגברת האכיפה והפיקוח, אבל אני נגד חזרה להחלטות של סגירת משק בצורה מהירה. מחלת האבטלה היא לא פחות מסוכנת ממחלת הקורונה. אדם שאתה גוזר עליו אבטלה לאורך זמן, בלי שהוא רואה אופק משלו, זה אדם שאתה מביא אותו להחלטות מאוד קשות. באיזון הזה צריכים להיות רגישים. עם זאת, אני פונה לאזרחים – תשתפו פעולה, אל תביאו למצב של סגר. כל עסק חייב לדעת שהוא אחראי לפעילות בתוך העסק שלו, ואם כל אחד יקבל את זה ברצינות – אנחנו נצליח להתמודד גם עם מניעת התפשטות המחלה וגם עם האבטלה".

"אין מערכת כמו משרד הביטחון שמסוגלת לנהל אירוע כזה"

פרץ תומך בדרישתו של שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ להעביר סמכויות למשרד הביטחון, ואף טוען כי "אין מערכת אחרת במדינת ישראל שמסוגלת לנהל אירוע כזה. החלוקה צריכה להיות שמשרד הבריאות יהיה הרגולטור, ומשרד הביטחון יהיה האופרטור. אם אנחנו רוצים לנצל את כל המשאבים שעומדים בפנינו, זו החלוקה. משרד הבריאות צריך להרחיב את הפעילות שלו בניסיון להביא יותר תרופות, לקדם כמה שאפשר את מציאת החיסון – שהוא הפתרון האמיתי – לקדם את הבדיקות ואת ההיערכות למניעת הידבקויות. להגיע לאזרחים שיכולים להידבק מהר ככל האפשר.
"אבל, מי שמסוגל לנהל את האירוע הזה הוא משרד הביטחון", המשיך פרץ, "הוא ערוך לאירועים מהסוג הזה - בזמן מלחמה ואחרי מלחמה".
- למה זה לא קורה? אגו?
"כרגע משרד הבריאות מתעקש שהוא יכול לנהל את זה דרך המשלטים שהוא הקים. אני חושב שהגיע הרגע להעביר את זה למשרד הביטחון, ואני מקווה שרה"מ וראש הממשלה החליפי יפתרו את העניין. אני חושב שבני גנץ מגיע לדיונים האלה עם נפש חפצה בענייניות מוחלטת".
- מי לא מגיע עם נפש חפצה?
"רה"מ מנהל את הממשלה ואת סדר היום שלה. אני מניח שיש נשמות טובות שמחזירות כל מני אלמנטים מיותרים. אבל בוא נדלג על זה".
- לא נדלג, ראש הממשלה מאיים עלינו בבחירות. האם הוא מנהל את האירוע או שמדובר במשחק פוליטי?
"מי שיעז להוביל את מדינת ישראל לבחירות מסיבות לא ענייניות ישלם מחיר כבד מאוד. אנחנו בגוש כחול לבן העבודה נעשה הכול כדי שלא יהיו בחירות, כדי לשפוט את הדברים בצורה עניינית. נעשה הכול כדי להתגבר על המשברים. זה רגע שבו כולם חייבים להתגבר על הרעשים מסביב ולקבל החלטות מהר ככל האפשר. האזרחים לא מתעניינים בוויכוחים האלה, או בכיפופי ידיים, אלא הם מתעניינים בתשובות - ואנחנו צריכים לתת תשובות כלכליות חברתיות מקיפות. יש לנו את הכלים לעשות זאת, אנחנו צריכים להחזיר את אמון הציבור בממשלה, שהאזרחים יאמינו שאנחנו באמת עסוקים מבוקר עד ערב במציאת פתרונות".
- יצא לך לשבת עם נתניהו בארבע עניינים, לדבר איתו ולקדם עניינים?
"יש את פורום הארבעה שהוקם לפי ההסכם הקואליציוני, הוא כולל את רה"מ, רה"מ החליפי, שר האוצר ואותי. הפורום נפגש מעת לעת ואנחנו מוצאים את ההזדמנות להחליף את המחשבות שלנו. הוא מספיק אינטימי כדי שאביע או את דעותיי ואנסה לשכנע ללכת בכיוונים הנכונים".

"לא להיכנס למשבר מול אירופה בגלל הסיפוח"

פרץ התייחס לחוק החלת הריבונות, שמהלכיו היו אמורים להתחיל ב-1 ביולי, ואמר כי "התאריך הזה הוא לא קדוש – מה שקדוש הוא יכולת ההתמודדות הכלכלית של האזרחים, להתפרנס בכבוד. עם זאת, נתניהו יכול בכל עת להחליט שהוא מביא את הסיפוח לכנסת.
"צריך לבחון את ההשלכות על היציבות האזורית, על הסכמי השלום הקיימים לרבות עם ירדן, את ההשפעה על תהליכים שמתרחשים מול מדינות המפרץ, לבחון את ההשלכות הבינלאומיות גם מול אירופה - אני לא מציע להיכנס עכשיו למשבר מול אירופה בגלל הסיפוח, כי הוא יכול להוביל גם לצמצום בהיקפי הפעילות הכלכלית שלנו, וזה דבר שיפגע באזרחים", המשיך פרץ, "רק 6% מהאזרחים חושבים שצריך ליישם את הסיפוח בשעה כזו. רוב אזרחי ישראל חושבים שלדון היום בסיפוח, להשקיע את המאבקים והאנרגיות בנושא הזה, זה לא דבר נכון. אני מציע שכולנו נתמקד בשיפור יכולתם של הישראלים להחזיק מעמד במשבר הרפואי והכלכלי הזה".