כשאישה מבזבזת. העימות בוועדה
(צילום: ערוץ כנסת )

אחרי שוועדת השרים לחקיקה אישרה לאחרונה את הצעת החוק שלפיה אלימות כלכלית תוכר לראשונה בדין כעוולה אזרחית, שניתן להורות על עצירתה באמצעות צו בית משפט ולתבוע בגינה פיצויים, הגיעה אתמול (ג') ההצעה לדיון בוועדת החוקה ועוררה שם סערה בעקבות ההתבטאויות של כמה ח"כים.
בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי על פי ההגדרה - אלימות כלכלית יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגות של אדם כלפי בן או בת זוגו, המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, לרבות איסור על יציאה לעבודה או על פתיחת חשבון בנק.
לכאורה מדובר בחקיקה מתבקשת, הרי עוד ועוד מקרים של אלימות כלכלית נחשפים לציבור, אולם בפועל מדובר בהצעה מיותרת. אין ולו סוגיה אחת בהצעת החוק הזו שאיננה מטופלת ממילא על ידי חוק קיים או שאין גוף מדינתי האמון עליה.
התרופה לאלימות הכלכלית, שאכן מושרשת בחלקים גדולים באוכלוסייה, צריכה להתחיל, בפעולות הסברה לציבור כיצד מלכתחילה לא להיכנס לזוגיות בעייתית מכל סוג
למרות הבשורה על עידן חדש כביכול בתחום האלימות הכלכלית, לבתי המשפט ולגופים השונים יש כבר כיום את כל הסמכויות לטפל בתופעה. גם כעת החוק מאפשר לבתי המשפט להוציא צווים להפסקת אלימות כלכלית ולהורות לבנקים ולחברות אשראי לתת מידע בנוגע אליה. ברצותו יכול בית המשפט גם למנוע הברחת רכוש ועצירת תשלומים, ולחייב צד לאפשר גישה לכסף, רכוש וחברים.
כלומר, הצעת החוק החדשה, גם אם תעבור, איננה מעלה או מורידה דבר.
מפעם לפעם עולות לסדר היום הצעות לחקיקה ספציפית בנוגע לאלימות במשפחה. למה? כי האלימות במשפחה – על שלל צורותיה והיבטיה – היא נושא שלצערנו נמצא תדיר בכותרות, ומשכך פוליטיקאים אוהבים לעסוק בו, שכן נושאים אקטואליים מגבירים חשיפה. אולם כשמדובר באלימות כלכלית, עוד ועוד חקיקה ממילא אינה התרופה.
כרטיסי אשראיכרטיסי אשראי
(צילום: AP)
התרופה לאלימות הכלכלית, שאכן עדיין מושרשת בחלקים גדולים באוכלוסייה, צריכה להתחיל, בראש ובראשונה, בפעולות הסברה לציבור כיצד מלכתחילה לא להיכנס לזוגיות בעייתית מכל סוג, ומדוע חשוב – גם לגברים – לא להיות תלויים בבן או בת הזוג. לא רגשית, לא כלכלית ולא חברתית.
כנבחרי ציבור קל ופשוט לעסוק בחקיקה, ומאידך קשה וסיזיפי לדאוג לפיקוח ואכיפה. מדובר בכובע שאינו אהוב על המחוקקים – אולם זה הכובע העיקרי שהכנסת צריכה לתת עליו דגש בתחום של אלימות כלכלית. חוקים לא חסרים.
נבחרי הציבור צריכים לדרוש תשובות ממערכת המשפט: מדוע הדיונים בערכאות השיפוטיות בדיני משפחה מתקיימים בדלתות סגורות ומונעות את חשיפתם של מקרי אלימות כלכלית מזעזעים שמבצעיהם ראויים לגינוי והוקעה ציבורית? מדוע שופטים לא נוקטים אומץ לב שיפוטי ומשתמשים בכלל הכלים החוקיים שהונחו בידיהם על מנת לפעול בזריזות וביעילות כנגד הנוקטים באלימות כלכלית?
חקיקת יתר בנושא מרחיקה את השגת המטרה ומהוות הסטת דעת מהבעיות האמיתיות שבהן יש לטפל, ובאמצעות כך לגדוע את התופעה ולעקור אותה מן השורש.
  • עו"ד ארתור שני הוא שותף במשרד א. זיסמן שני העוסק בדיני משפחה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com