11 נאשמים במעורבות באונס באילת
(צילום: בראל אפרים)
כתב האישום שהוגש נגד 11 המעורבים באונס הקבוצתי באילת הוא מסמך חברתי קשה לקריאה. הפרקליטות סירבה לפרסם את כתב האישום במלואו כדי להגן על המתלוננת, אך הפרטים הידועים עד כה מספקים הצצה למערכת השיקולים המעוותת של כל מי שלקח חלק במעשים.
מדובר באחד מכתבי האישום החמורים ביותר שהוגשו בפרקליטות מחוז דרום, שמגולל את סיפורה של הנערה הצעירה שהשתכרה ואיבדה שליטה בזמן שאיש לא הושיט לה יד. היא הובלה לחדר ושכבה חסרת אונים בשעה שהנאשמים נכנסו ויצאו, ואיש לא עזר לה או הוציא אותה משם.
המרחב הציבורי לא הגן על בת ה-16, אלא טרף אותה. "לא היה צדיק אחד בסדום", אמר ל-ynet גורם משפטי. "אפילו לא צריך להיות צדיק בשביל זה. צריך רק חמלה. צריך להיות בן אדם. ואחד כזה לא היה שם".
הפרקליטות החלה ללוות את חוקרי המשטרה כמה ימים לאחר הגשת התלונה ב-19 באוגוסט, והייתה בקשר הדוק עם צוות החקירה המיוחד שהוקם בראשותו של סגן ניצב דורון אלוני, קצין אח"מ במרחב לכיש.
התובעת מתייחסת לכתבי האישום
(צילום: בראל אפרים )
כתב האישום שהוגש נגד המעורבים על ידי עו"ד רותם יוחנני הר ציון, מייחס לשלושה בגירים ושמונה קטינים, כל אחד לפי חלקו, עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, סיוע לאינוס בנסיבות מחמירות, מעשים מגונים, אי מניעת פשע ופגיעה בפרטיות.
לפי עובדות כתב האישום, איליזיר מאירוב (27) ואיסי רפאילוב (27) מחדרה וכן שני אחים תאומים בני 17 מדרום הארץ, ביצעו עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות. יתר הנאשמים ובכללם אושר שלמה (19) ממושב נוגה בחבל לכיש ושישה קטינים נוספים, ביצעו כל אחד לפי חלקו עבירות של סיוע לאינוס ועבירות של מעשים מגונים.
מכתב האישום הועלה כי המעורבים נהגו במתלוננת כחפץ, ככלי לסיפוק יצריהם ואיש מבין הנאשמים לא ניסה לעצור את המתרחש ולהגיש לנערה עזרה כלשהי. הנערה ושתי חברותיה הגיעו למלון באילת ב-12 באוגוסט. הן שהו בבריכה של המלון ובאותה העת שהו בבריכה גם מאירוב ורפאילוב. לפי כתב האישום, רפאילוב, שידע שהקורבן היא בת 16, הציע לה לצאת לבילוי, אולם הנערה סירבה.
לאחר שבריכת המלון נסגרה, עלו הנערה והחברות לחדר של מכרים בקומה 2 במלון. הנערה שתתה כמות גדולה של אלכוהול שגרמה לערפול חושיה, עד שהייתה במצב שבו אינה מסוגלת לשלוט במעשיה וברצונותיה.
אנסו בזה אחר זה
בסביבות השעה 19:00 בערב פלשו מאירוב ורפאילוב לחדר פנוי בקומה 2, מבלי שנרשמו בקבלת המלון או שילמו עבור השהות בחדר. בשלב כלשהו יצאה הנערה מהחדר יחד עם חברתה. רפאילוב ניגש אליה, אמר לנוכחים שהוא יכול לעזור, שכן יש לו הכשרה במתן עזרה ראשונה והוביל את הנערה לחדרו.
לטענת הפרקליטות, לאחר מכן ביצעו ארבעת הנאשמים באונס, בזה אחר זה, עבירות מין בנערה תוך אובדן צלם אנוש ותוך התעלמות מופגנת ממצוקתה, עד אשר הוצאה הנערה מהחדר על ידי אחד הנערים המעורבים שמואשם בסיוע לאינוס בנסיבות מחמירות ואי מניעת פשע.
רפאילוב, כך נטען, שהה כל זמן האירוע בחדר ואילו שאר הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם ויצאו מהחדר. בנוסף, רפאילוב צילם את מאירוב בזמן ביצוע העבירה באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו ובהמשך שלח אליו את הסרטון. ברקע יצוין כי למאירוב ורפאילוב עבר פלילי שבגינו ריצו מאסרים בפועל.
כתב האישום מתאר מסכת עבירות שנמשכו כשעה, ובפרקליטות ניסו לבודד את האירועים ולשרטט תמונת מצב ראייתית מדויקת. אחד הסנגורים טען בדיונים להארכת מעצרם של הנאשמים כי המתלוננת עצמה לא זכרה מה קרה - וזה אכן נכון. אלא שרוב הראיות בתיק כלל לא מתסמכות על העדות שלה, בניגוד לתיקים אחרים של עבירות מין. החוקרים והפרקליטות ביססו את הראיות על עדויות הנאשמים וכן ממצאים דיגיטליים כמו צילומים והתכתבויות.
המתלוננת הובלה לחדר 216 במלון "הים האדום" כשהיא מתנדנדת ושיכורה, ולאחר שביקשה להתפנות אחרי שתייה מרובה. הנאשמים שבמוקד הפרשה לקחו אותה, בעזרתם של נאשמים נוספים, לחדר שמשמש למנוחת נהגי הסעות. בכתב האישום נכללו עבירות רבות: לחלק מהנאשמים מיוחסת כאמור עבירה של סיוע לאונס, כאשר המסייע הוא כל אדם שעושה מעשה כדי להקל או לאפשר את הביצוע של העבירה בדרך אחרת.
לפי חומר הראיות, לנאשמים לא היה יכול להיות ספק בדבר מצבה של הנערה. גם אם לא פגעו בה פיזית, הם אפשרו את המעשים הקשים שבוצעו בה. שלושה מהנאשמים צחקקו מחוץ לחדר ולא נקפו אצבע כדי לסייע לנערה בשעה שצפו בבגירים שאנסו אותה. הנערים המעורבים תיעדו את עצמם ללא הרף ושלחו לחבריהם סרטונים ותמונות, תוך כדי שהם יודעים שיש קהל שצופה בהם, אותם שלושה נאשמים שנתנו להתנהגותם רוח גבית, ואף שלהבו את הרוחות.
מצלמות האבטחה של המלון תיעדו את הנערים הנאשמים במעשים מגונים בנסיבות מחמירות, שהיו בחדר בזמן האונס והציצו למסדרון שוב ושוב. אחד הנערים הואשם גם בשידול למעשה מגונה, לאחר שקרא לאחרים לבוא ולצפות במתרחש.
סעיף נוסף שנכלל בכתב האישום הוא אי-מניעת פשע, שיוחס לשני נאשמים בפרשה. אחד מהם תועד כשהוא מציץ ונכנס לחדר שוב ושוב מהמסדרון, כשהוא רואה את הנערה במצב של חוסר אונים. לא יכול היה להיות ספק שמה שקורה בחדר אינו תקין.
ריאיון עם פרקליטת כמה מהמעורבים באונס
(שחר גולדשטיין)
נער נוסף שהואשם באי-מניעת פשע ובסיוע לאונס, עזר בסופו של דבר למתלוננת. עורכת דינו טענה כי יש להפריד אותו משאר הנאשמים בפרשה מהסיבה שמעשיו הם אלה שהביאו לסיום האונס. אלא שמעשיו שבוצעו שעה לאחר שהקורבן הוכנסה לחדר לא הקלו על התנהלותו לפני כן. הנאשם היה זה שהוציא את הנערה מהחדר, אך רק לבקשת חברתה, שהייתה חסרת אונים מול הנאשמים העיקריים, ולכן גם אם הבין בסופו של דבר מה היה הדבר הנכון לעשות, זה לא מחק את מעשיו בזמן האונס.
היבט נוסף בתיק נגע להתנהלות של חברותיה של המתלוננת, שבניגוד לנאשמים לא החזיקו באותם אינטרסים ופעלו אחרת לחלוטין. גורמי החקירה והפרקליטות החליטו לקחת בחשבון שמדובר בשתי נערות בנות 16 שניסו לפעול לפי שיקול הדעת שלהן. אחת מהן ניסתה להוציא את חברתה כמה פעמים מהחדר, אך לבסוף נשלחה על-ידי אחד הנאשמים לחנות סמוכה כדי לקנות לקורבן שמפו. רק לאחר שפנתה לאחד הנערים במקום וביקשה את עזרתו - הוא הוציא את הנערה מהחדר.
כמות הנערים המעורבים מחייבת חשבון נפש עמוק
באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מסרו כי "המעשים המבחילים שמתוארים בכתב האישום מדברים בעד עצמם. אונס הוא מעשה נאלח וחמור גם כשהוא נעשה על-ידי אדם אחד, אבל המחשבה על כמות הצעירים, ברובם קטינים, שבחרו להצטרף לאונס מחייבת את החברה הישראלית לחשבון נפש עמוק. גם הם בנינו. וכך הם גדלו, בתוכנו ומתוכנו.
"הפרשה הזאת חייבת לזעזע את משרד החינוך, שאינו יכול להמשיך ולהפקיר את החינוך למיניות בריאה, בדגש על מניעת פגיעה ועמידה מהצד: שמרת, רמת השרון, איה נאפה, אילת, ועוד מאות ואלפי מקרי אונס קבוצתי שהגיעו למרכזי הסיוע במהלך השנים מוכיחים את דחיפות הבעיה. מרבית הנפגעות מאונס קבוצתי הן נערות, ועד שלא נשנה משהו מהותי, המקרה הבא הוא רק עניין של זמן", ציינו.
עוד נמסר כי "אנו מברכות את המשטרה והפרקליטות שהבינו את החשיבות הציבורית של התיק והשקיעו משאבים רבים בהבאתו לכתב אישום במהירות. זה מוכיח שכשיש רצון, יש גם יכולת, והגיע הזמן שזה יהיה הסטנדרט בכלל תיקי עבירות המין.
"אנו מחבקות ומחזקות את הנערה, שנדרשה ועוד תידרש לכוחות ולאומץ אדירים. תהליך השיקום רק בתחילתו, ואנו נמשיך ללוות אותה ולתמוך בה ככל שנידרש".
יו"ר ויצו אניטה פרידמן אמרה: "הגשת כתבי האישום היום מעבירה את האחריות לידי מערכת המשפט. זוהי שעת מבחן עבור בתי המשפט בישראל - האם מסוגלים להגן על בנותינו ולשמור על האינטרס הציבורי או שוב יתייחסו בסלחנות למעשי אלימות נפשעים. ממשפטם צריך לצאת קול חד וברור שהפעלת אלימות וניצול גופן של נערות ונשים אינו מותר".
