1 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ואביב גפן מסכמים את מתווה הסיוע לתחום התרבות
ראש הממשלה בנימין נתניהו ואביב גפן מסכמים את מתווה הסיוע לתחום התרבות
ראש הממשלה בנימין נתניהו ואביב גפן
(עמוס בן גרשום / לע"מ)
רק ביבי יכול! האיש שלא לא הזכיר את התרבות במילה בכל מסיבות העיתונאים הדו-שבועיות שלו, שהפך אותנו מוקצים ולא חיוניים, שקופים ומפיצי מחלות, הפך במחי טלפון אחד את "אנחנו דור מזוין" ל"אנחנו דור מחוסן", ואת אביב גפן לנער פוסטר בקמפיין שלו. אביב גפן מהכיכר, זה שבכה ליצחק רבין. איזה שיחוק. אבל אסור לנו לכעוס עליו, כלומר מותר, אבל מה הטעם? זה מסיט את הוויכוח והדיון ממה שחשוב באמת.
אביב גפן - אני באמת מעריכה את הכוונה הטובה, אני באמת חושבת שעברה לך בראש המחשבה שהנה יש מי שמקשיב, ואם ראש הממשלה, שר האוצר ומשרד התרבות חושבים שאני נציג האמנים, אז למה לא? אני באמת חושבת שהוא רצה לעזור. אבל אני חושבת בעיקר שאין לו מנדט, ולא בגלל שהוא לא אמן מצוין, אלא בגלל שהוא לא עובד בזה יום ולילה, בגלל שמעורבים פה מספרים, ותקנות ותקנונים ותקציבים. לא דבר שהוא מבין בו.
בשלב ראשון למה לא לברך? 70 מיליון שקל לאמנים ולתרבות זה נחמד מאוד. אבל מי שבקיא בפרטים יודע שלא מדובר בכסף "חדש" אלא בפרי של עבודה ארוכה של משרד התרבות ומטה שר התרבות בשיתוף והיוועצות עם גופי התרבות ונציגי האמנים לאורך השנה האחרונה. כסף שאמור ללכת לפעילות תרבות ברשויות המקומיות, תוך חיוב שלהן להזמין פעילות תרבות במגוון תחומים ובהגבלת סכומים (כך לא יוצאו סכומי עתק על מופע תרבות אחד) - אמנות פלסטית, מוזיקה, מחול, תרבות ערבית, דרוזית, חרדית, תיאטרון, קולנוע, ספרות, ועוד. כסף חשוב ונדבך חשוב. אבל בכנות – זאת טיפה בים.
ולכן, אין כאן שום חידוש, אין כאן בשורה חדשה ואדירה לעולם התרבות – רק ניצול ציני של אביב גפן על גבי עבודה קודמת שכבר נעשתה.
אנחנו מודים לנתניהו על כך שנזכר, מקץ שנה איומה שבה מוסדות התרבות סגורים, להתייחס לענף התרבות. אבל זה פלסטר, ואין בו כדי לרפא את הפצע העמוק שפצע שלטונו את התרבות בישראל
אין לי מושג איך אביב גפן נהיה נציג האמנים. אולי כי זה עבד לביבי לסלוגן "אנחנו דור מחוסן". נשמע כמו תשדיר מצוין, כמעט כמו "נגמר החלב...". אז בואו נצטלם בעוד סבב של הבטחות ללא תוקף או כיסוי. תעמולת בחירות זולה. אז אנחנו מודים לנתניהו על כך שנזכר, מקץ שנה איומה שבה מוסדות התרבות סגורים, להתייחס לענף התרבות. אבל זה פלסטר, ובפלסטר זה אין כדי לרפא את הפצע העמוק שפצע שלטונו את התרבות בישראל. תעשיית התרבות היא לא כלי פוליטי ולא דרך מהירה להרוויח קולות. איפה היית עד היום? חלפה כמעט שנה ללא הידברות אמיתית מצידך.
אסתי זקהייםאסתי זקהייםצילום: תומי הרפז
האתגר העומד בפנינו הוא להנכיח את התרבות. זה הזמן לדרוש מכל אחת מהמפלגות להתחייב לתרבות. להתחייב לפעול למען צרכני התרבות, למען אנשי התרבות, למען הנשמה של החברה הישראלית. תקופת הבחירות היא הזמן לדרוש מהמפלגות לבקש את משרד התרבות, כדי לסייע לה. מתפקידנו כיוצרים לפעול כדי שהמפלגות ונבחרי הציבור יהיו מחויבים לה ולקידומה.
אנחנו יוצאים לדרך קצרה אבל חשובה. דרך שבמהלכה נבקש להשיג את מחויבותן של המפלגות השונות לערכי התרבות. זה הזמן לדרוש מהפוליטיקאים מחויבות לתרבות. ובראש ובראשונה – הגדלת תקציב התרבות ל-1% מתקציב המדינה. 1% לנשמה. ביום שזה יקרה, כולנו נשמח להצטלם עם ביבי. עד אז – נוותר.
  • אסתי זקהיים היא שחקנית, זוכת פרס אופיר ויו"ר שח"ם - ארגון השחקנים בישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com