הפרקליטות הודיעה היום (ה') לבית המשפט המחוזי בירושלים כי היא מבקשת לדחות את בקשות הנאשמים בתיקי האלפים, שבהם מעורב ראש הממשלה בנימין נתניהו, לגילוי ראיות. בית המשפט יתבקש להכריע בנושא.
ארבעת הנאשמים בפרשות השונות עתרו בבקשה להסיר תעודות חיסיון מעל מסמכים שונים וחלקים חסויים בחומרי הראיות. לדוגמה, נתניהו ביקש לקבל את האזנות הסתר עם שלמה פילבר, שבהן עלו שיחות עם עיתונאים. הקטעים הובאו לבית המשפט שהתיר לפרסם את תוכן השיחות, אולם לא את שמות העיתונאים.
בתגובתה הבהירה הפרקליטות לבית המשפט ולנאשמים כי "הראיות החסויות אינן כאלה שיש בהן כדי לסייע להגנת הנאשמים והן אינן חיוניות להגנתן. תעודות החיסיון שהוצאו נוגעות לחומר מצומצם ביותר ביחס למכלול חומר החקירה".
בקשה נוספת מטעמו של נתניהו הייתה לקבל מידע על המגעים של המדובב המשטרתי עם ניר חפץ, יועץ התקשורת של משפחת נתניהו לשעבר. בפרקליטות סירבו גם לבקשה זו והסבירו כי אין קשר בין תנאי מעצרו של חפץ למקטעים שעליהם הוטל חיסיון.
"תנאי המעצר של עד המדינה לא היו חריגים ולא נועדו לשבור את רוחו", הבהירו עוד בפרקליטות ביחס לטענות כי הופעלו עליו לחצים חריגים לחתום על הסכם עד מדינה. "המאשימה דוחה את הרמיזה העולה מבקשת נתניהו ביחס ל'מקריות המופלאה' בנוגע למיקום הקטע המושחר ברצף השיחה".
הפרקליטות: "מסרנו מידע רב"
בקשה נוספת עלתה בנוגע לפרשת 2000. הצדדים ביקשו לקבל פרטים נוספים על הנסיבות שבהן נתפסו הקלטות פגישת נתניהו ונוני מוזס, שנחשבות לראיות המרכזיות בתיק. ההקלטות הללו נתפסו בטלפון של ראש הסגל של נתניהו לשעבר, ארי הרו. בפרקליטות סירבו למסור חומרים נוספים בפרשה.
"מקומן של טענות אלה אינו בעתירה לגילוי ראיה חסויה, וחלקן אף אינן מהוות בקשות לחומרי חקירה אלא טענות שמקומן להישמע בשלבים אחרים בהליך", נכתב בתגובה לבית המשפט.
עם זאת, נכתב כי "כלל המידע הנוגע לנסיבות איתורן ותפיסתן (של הראיות – י"פ) חיוני להגנת נאשם 4 (נוני מוזס, י"פ), ולכל הפחות עשוי להועיל לו, וזאת במיוחד מקום בו נסיבות התפיסה, על-פי נאשם 4 ,נראות על פניהן מורכבות ויוצאות דופן".
בפרקליטות הבהירו כי בעוד חקירתו של הרו בפרשת 3H גלובל החלה בדצמבר 2015, המידע על ההקלטות התקבל ממקור חיצוני בפברואר 2016. ב-13 במרץ באותה שנה הוגשה לבית משפט השלום בראשון לציון בקשה לקבלת צו הרחבה לתיק 2000, ובעקבותיו נתפסו ההקלטות. המגעים להסכם עד מדינה עם הרו, נזכיר, החלו ביולי 2016.
לצד זאת, הפרקליטות סירבה למסור מידע על המקור החיצוני שממנו התקבל המידע. "זהות המקור שהפנה את תשומת לב רשויות האכיפה לקיומן אינה מעלה ואינה מורידה בנוגע לקבילותן או למשמעות תוכן הנאמר בהן", נכתב בתגובת הפרקליטות. "הנה כי כן, בניגוד לתמונה שמבקשים הנאשמים לצייר בעתירה לגילוי ראיה, הרי שהלכה למעשה המאשימה מסרה חומרים רבים, פעלה בשיקול דעת ומסרה מידע רב ככל שניתן היה למסור, כך שיש בפני ההגנה תמונה רחבה באשר לנסיבות איתור הקלטות, ופרט המידע היחיד שמצוי תחת חיסיון הינו זהות מוסר המידע".
