הבית הפתוח בירושלים מאשים את העירייה באפליה ובפגיעה בפרטיות. לקראת דיון בעתירה שהגיש הארגון נגד עיריית ירושלים בנושא אפליה תקציבית, ביקשה העירייה לקבל מידע על האנשים שנעזרים בבית הפתוח. בארגון טוענים כי הבקשה מעידה על אפליה, שכן מנהלים קהילתיים אינם נדרשים להציג מידע זה בתמורה לתקציב. עוד טוענים בבית הפתוח כי חשיפת השמות פוגעת בפרטיותם של האנשים הנעזרים בהם.
2 צפייה בגלריה
מצעד הגאווה בירושלים לשנת 2018
מצעד הגאווה בירושלים לשנת 2018
"אפליה מתמשכת וארוכת שנים". מצעד הגאווה בירושלים, 2018
(צילום: AFP)
בחודש מרץ הגיש הבית הפתוח בירושלים עתירה נגד העירייה בגין אפליה בתקציב 2021. עיקר העתירה נוגעת לחוסר השוויוניות בין הבית הפתוח למנהלים הקהילתיים בעיר. בעתירה דומה שהוגשה על תקציב 2020 באוגוסט אשתקד, בית המשפט חייב את העירייה לתקצב את הבית הפתוח על פי קריטריונים דומים לאלה של המנהלים הקהילתיים. אך בפועל, עיריית ירושלים מתקצבת אותם על פי קריטריונים ייחודיים, מה שלטענת הבית הפתוח, מפלה אותם תקציבית.
לקראת הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים שצפוי להתקיים ב-6 ביוני, שלושה ימים אחרי מצעד הגאווה בבירה, פנתה העירייה לבית הפתוח וביקשה מידע מפורט על מספר האנשים המגיעים לבית הפתוח ומקבלים מהם שירות. בנוסף ביקשה העירייה לקבל את שמותיהם.
2 צפייה בגלריה
"ניסיון פסול ומפלה ביחס לבית הפתוח". עיריית ירושלים
"ניסיון פסול ומפלה ביחס לבית הפתוח". עיריית ירושלים
"ניסיון פסול ומפלה ביחס לבית הפתוח". עיריית ירושלים
(צילום: עטא עוויסאת "ידיעות אחרונות")
"מדובר בבקשה חריגה, שכן המנהלים הקהילתיים האחרים, שכאמור אליהם בית המשפט השווה את הבית הפתוח בעניין התקציבים, לא מתבקשים לספק מידע שכזה", נכתב בתשובה שהגיש הבית הפתוח באמצעות עו"ד גלעד ברנע. "בנוסף, הנתונים שנתבקשו מחטיאים את אופי, חשיבות והיקף הפעילות של הבית הפתוח, שכן חלק ניכר מהפעילות והשירותים כוללים גם שיחות אישיות, שיחות טלפון/זום, התכתבויות ומתן מענה בדרכים לא פורמליות מגוונות".
עוד נכתב כי "בשל הרגישות של השירותים, חשיפת שמותיהם האישיים של מקבלי השירותים בבית הפתוח פוגעת בפרטיותם. למעשה, עצם הבקשות האלו של העירייה משמיעות ניסיון פסול ומפלה ביחס לבית הפתוח".
אלון שחר, מנכ"ל הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, אמר כי "מדובר על אפליה מתמשכת וארוכת שנים שעדיין לא הסתיימה. בקשת העירייה להשלמת הפרטים מקוממת וממחישה את התנכרות העירייה לקהילה הלהט"בית בעיר. מוטב היה לו העירייה הייתה מכבדת את החוק ואת פסיקת בית המשפט העליון ונוהגת בשוויון, ולא דורשת פרטים מזהים של חברי הקהילה הגאה בירושלים".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "העירייה לא דרשה מהבית הפתוח את הפרטים כתנאי לתקציב, אלא השלמת פרטים במסגרת ההליך המשפטי. זאת, כדי לנסות להבין את מהות העתירה, שהרי התמיכות לבית גדלות מדי שנה. בשנת 2020 נתמכה העמותה במעל 600 אלף שקלים, הסכום הגבוה ביותר בעשור האחרון, ולכן הטענות אינן ברורות. העירייה ביקשה במפורש שהמידע לא יחשוף פרטים אישיים של אנשים, אבל העמותה סירבה לכך. העירייה תמכה ותמשיך לתמוך בפעילות העמותה, למרות שזו בחרה, שלא בצדק, לפנות לבית המשפט".