בית משפט מחוזי בירושליםבית משפט מחוזי בירושלים
אולם בית המשפט המחוזי בירושלים
(צילום: שלו שלום)
בעלי השכלה גבוהה ותושבי יישובים מבוססים שעומדים לדין במשפטים פליליים מורשעים פחות מאשר נאשמים שאינם משכילים ומתגוררים ביישובים חלשים. כך עולה מדו"ח שפרסמה בצהריים (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המנתח את נתוני הרשעות במשפטים פליליים ב-2018.
לפי הדו"ח, ככל שרמת האשכול החברתי-כלכלי עולה, אחוז המורשעים יורד. אחוז המורשעים מתוך כלל הנאשמים ביישובי מגורים מהאשכולות חברתיים-כלכליים 1 ו-2 עמד בשנת 2018 על 89.9%. זאת לעומת אשכולות 9 ו-10, אשר 80.9% מתושביהם שהועמדו לדין פלילי הורשעו לבסוף.

בהשוואה בין רמות ההשכלה של הנאשמים, הפערים רחבים אפילו יותר. מקרב נאשמים שאינם בעלי השכלה תיכונית הורשעו 91.2%. מנגד בעלי השכלה אקדמית הורשעו בשיעור של 73% בלבד. בעלי תעודת בגרות או מסיימי תיכון שאינם בעלי תואר אקדמי הורשעו בשיעור של 86%.
בסך הכול מתוך 33,700 איש שהועמדו לדין במשפטים פליליים וקיבלו פסק דין בשנת 2018 הורשעו 29,800 – כלומר שיעור גבוה יחסית של 88.2%. פער בשיעור ההרשעה נמצא גם בין ערבים ליהודים. בקרב תושבי ישראל הערבים המבוגרים שיעור ההרשעה היה 92.9% ואילו מבין התושבים שאינם ערבים הורשעו 85.2% מהנאשמים. ישנו גם פער מגדרי בהרשעות: גברים מבוגרים הורשעו בשיעור של 88.6% ואילו נשים הורשעו בשיעור נמוך בהרבה – 79%.

הדו"ח מראה כי בתי המשפט מגלה סלחנות כלפי קטינים העומדים לדין. שיעור ההרשעות של קטינים תושבי ישראל היה 46%, לעומת 87.7% מהמבוגרים. עם זאת הנתונים מראים כי נתון זה עלה משמעותית, אחרי שבשנת 2010 הורשעו רק 34% מהנאשמים הקטינים.
ישנם הבדלים בשיעורי ההרשעה גם בין הערכאות השונות. אחוז המורשעים בקרב תושבי ישראל המבוגרים שעמדו לדין בבתי משפט מחוזיים היה 95.2%. זאת לעומת 85.0% בבתי משפט השלום. בבתי הדין צבאיים כל המבוגרים שעמדו לדין הורשעו (100%), ובבתי משפט לעניינים מקומיים, כמעט כל המבוגרים שהועמדו לדין הורשעו - 99%.
הנתונים בדו"ח כוללים פסקי דין שניתנו בערכאה ראשונה. הם לא כוללים תיקים שנסגרו או לא הגיעו להכרעת דין. כל פסק דין נמנה פעם אחת, גם אם נדונו בו כמה תיקים או אירועים פליליים שבוצעו במועדים ומקומות שונים. אי-הרשעה כוללת עומדים לדין שזוכו ועומדים לדין שזוכו מחמת הספק. כמו כן היא כוללת עומדים לדין שאינם מסוגלים לעמוד לדין או שאינם בני עונשין בשל מחלת נפש או ליקוי בכושר שכלי, וכן עומדים לדין שנמצאו חייבים בדין אולם בוצע עבורם הליך ביטול הרשעה.