דובר הליכוד נאור יחיא ביקש הערב (יום ד') מכל שרי וחברי הכנסת של המפלגה לתקוף את הפרקליטות בעקבות ההנחיות החדשות שמתייחסות למדיניות העמדה לדין של משתתפים בהפגנות. בליכוד הביעו מורת רוח בעקבות סעיף בהנחיות שנוגע לחסימות כבישים בזמן מחאות, אולם בפרקליטות ציינו כי מדובר בחסימה לזמן קצר. גורם בכיר בפרקליטות הדף את המתקפה של הליכוד וציין כי "נובעת ממניעים פוליטיים".
ברקע ההפגנות סמוך למעונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואירועי מחאה אחרים שהתרחשו באחרונה ברחבי הארץ, פרסמו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ומנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות עו"ד נורית ליטמן, שורת הנחיות שמתייחסות להעמדה לדין של מפגינים.
ההפגנה בירושליםההפגנה בירושלים
פינוי מפגין מהכביש במחאה בשבת האחרונה
(צילום: שלו שלום)
הנחיות פרקליטות המדינה מאפשרות חסימת כבישים שולית מקרית ולזמן קצר, אין מדובר בחסימת עורק תחבורה מרכזי. ההנחיה מבהירה כי כשתהיה חסימה בכוונה תחילה וממושכת - היא תצדיק הגשת כתב אישום. כשהתובע יבקש להחליט אם להגיש כתב אישום, הוא יצטרך לבחון אם מדובר בעורק תחבורה מרכזי, מה משך זמן החסימה והאם המפגינים נענו להנחיות המשטרה להתפנות.
ואולם, בכירים בליכוד הביעו מורת רוח מההנחיה בנוגע לחסימת הכבישים, וציינו כי מדובר ב"צעד שערורייתי וחסר תקדים לאפשר למפגיני השמאל לחסום כבישים ולהתעלם מהנחיות השוטרים". עוד אמרו הבכירים בליכוד כי "ברדיפתם נגד ראש הממשלה נתניהו ובתקופה שבה צריך אחדות, הפרקליטות מעודדת הפרת חוק וגוררת את המדינה לאנרכיה.
"בתקופה שבה צריך אחדות בעם, מפלגת הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה מעודדים אנרכיה - ושהמדינה תלך לפח. הזכות להפגין אינה כוללת את הזכות לחסום כבישים ולהפר את הנחיות המשטרה. כך לא נראה שלטון החוק ודמוקרטיה אלא אנרכיה אלימה. כנראה שהכול כשר כשמדובר בניסיון להפיל את ראש הממשלה חזק מהימין".

"גם במחיר סיכון הבריאות של כולנו"

הראשון שנענה בשמו לקריאת דובר הליכוד לתקוף את הפרקליטות היה יו"ר הכנסת יריב לוין. "שנים שצמרת מערכת המשפט והפרקליטות הולכים כעיוורים בדרכו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק", ציין לוין. "היום מתברר שהשנאה שלהם לראש הממשלה נתניהו חזקה אפילו יותר מההערצה הילדותית לברק.
"כשרבין היה ראש ממשלה, קבע אהרן ברק כי הפגנות יהיו בהשתתפות 500 איש ורק עד תשע בערב. היום, בזמן הקורונה, מי היה מאמין שהפרקליטות תאפשר חריגה מהפסיקה הזו? אבל, בפרקליטות 'פתאום' נזכרו לבעוט בפסיקתו של אהרן ברק. 'פתאום' מותר להפגין בלי הגבלה - לא מספרית ולא אחרת. גם במחיר סיכון הבריאות של כולנו, וגם במחיר חסימת כבישים ומניעת הגעת אמבולנסים לבתי חולים".
יריב לויןיריב לוין
"השנאה לנתניהו חזקה יותר מההערצה לברק"
(צילום: ערוץ הכנסת)
המשטרה מנעה ממפגינים לצעוד בירושלים
(צילום: גיל יוחנן, לורי שטטמאור, חיים גולדיטש)

השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה הצטרף לביקורת: "איפה הם היו בהתנתקות? איפה הם היו כשהימין הפגין נגד אוסלו? איפה הם היו כשנערות נכנסו לבתי מעצר וצעירים אל מאחורי סורג ובריח על שחסמו כבישים? הכול כשר? אין עכבות? אין אף לא מראית פני צדק במאבק הפוליטי שמנהלת הפרקליטות שבתוך הפרקליטות? העיקר שיו"ר ועד העובדים יעמוד כחומה בצורה".
ח"כ שלמי קרעי אמר: "מנדלבליט אומר לאנשים: תעשו מה שאתם רוצים. לא תהיה אכיפה. מזהיר את המשטרה לא לבצע אכיפה. אנרכיה של ממש. ולמה? בגלל שאלו הפגנות נגד נתניהו. היד הנעלמה מכשירה כל דבר שיכול להסיט מהמגרש את השחקן היחיד שמביס את השמאל שוק על ירך. מנדלבליט ממשיך בניסיון של ההפיכה השלטונית באמצעות מערכת המשפט, הפיכה באמצעות אנרכיה ולצערי הוא זוכה גם לגיבוי של שר המשפטים ניסנקורן".
גורם בכיר בפרקליטות אמר בעקבות המתקפה של הליכוד: "הביקורת עלינו נובעת ממניעים פוליטיים. מדובר בהנחיות ישנות, אשר עודכנו באחרונה להנחיה אחידה לטיפול בהפגנות. ההנחיה כבר יושמה לפני כשנה בזמן ההפגנות של יוצאי אתיופיה. בשל דרישת בג"ץ שדן עתה בעתירות שקשורות להפגנות הנוכחיות, נדרשנו להציג בפני הציבור את ההנחיות המעודכנות. מדובר במציאת האיזון העדין בין הכלל המרכזי בדמוקרטיה שהוא חופש הביטוי והחופש להפגין ובין הצורך לשמירת הסדר הציבורי והמשך החיים הרגילים".

החמרה באכיפת אלימות כלפי שוטרים בהפגנות

בהנחיות החדשות צוין כי תישקל העמדה לדין של מפגינים בעבירה של התקהלות אסורה כשנלוו לה עבירות נוספות או שהיא בוצעה בנסיבות מחמירות כמו שימוש באלימות.
עוד נאמר בהנחיות כי מערכת האכיפה תתייחס בחומרה לתיקים שבהם מיוחסות לחשודים, מעבר לעצם השתתפותם במחאה לא חוקית, גם עבירות אלימות כלפי אדם או רכוש - כמו השלכת חפצים על שוטרים, שפיכת מים עליהם, דחיפת מחסומים עליהם וכו', בהתאם לרמת האלימות. במקרים אלו, על פי רוב, קיים לפי ההנחיה החדשה אינטרס ציבורי להעמיד את החשוד לדין.
בנימין נתניהו ונורית ליטמןבנימין נתניהו ונורית ליטמן
רה"מ נתניהו ועו"ד ליטמן
(צילום: יונתן זינדל, פלאש90, אתר משרד המשפטים)
במקרים שבהם מדובר בהפגנה או באירוע מחאה הכוללים מאפיינים של אלימות לגוף או לרכוש מצד משתתפי ההפגנה או המחאה, המשטרה והפרקליטות ישקלו העמדה לדין בעבירת התפרעות, שהעונש המרבי בגינה עומד על שנתיים מאסר.
ההנחיה החדשה נועדה לקבוע מדיניות העמדה לדין שוויונית, שמאזנת באופן ראוי בין ערכי היסוד המתחרים - זכות היסוד להשתתף בהפגנות ולהתבטא באופן חופשי, מול האינטרס הציבורי שבשמירה על ביטחון הציבור ורכושו, על שלטון החוק והסדר הציבורי, וכן שמירה על הזכות לפרטיות ועל אינטרסים רלוונטיים נוספים בהתאם לנסיבות העניין.
ההנחיה קובעת תבחינים שיש לבחון בעת קבלת החלטה על העמדה לדין, וזאת בהתאם לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה. בהנחיה נקבע עוד כי עבירות שעוסקות בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו (כגון ניסיונות למנוע מהשוטרים לבצע מעצר של הנאשם עצמו, או של מפגין אחר שמנסים למנוע את מעצרו), עשויות לבסס אינטרס ציבורי בהעמדה לדין.
על הפרקליטות, כך צוין בהנחיה, לבחון את נסיבות ההפרעה או ההכשלה, ויש מקום להבדיל בין הפרעה או הכשלה אקטיבית (כגון דחיפת שוטר או ניסיון למשיכת עצור מידי השוטר), שאז הנטייה תהיה להגיש כתב אישום, ובין הפרעה או הכשלה פסיבית, כגון ישיבה במקום וסירוב להתלוות לשוטר, שאז ייבחנו כלל נסיבות המקרה.
באשר לעבירת העלבת עובד ציבור, נאמר בהנחיה כי העמדה לדין בעבירה זו היא עניין מורכב, הן לאור הפסיקה בעניין והן לאור הפגיעה הפוטנציאלית בחופש הביטוי ותינקט זהירות רבה בשימוש בה.
ההנחיה קובעת נסיבות נוספות שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה על העמדה לדין, ובהן אופי ההפגנה ונסיבותיה, אשר ייבחנו לפי רמת האלימות שבה, היקפה של ההפגנה ומשכה, הקושי של השוטרים להשתלט על המפגינים, המידה שבה הופר הסדר הציבורי והנזקים שנגרמו בעקבות ההפגנה.