ביקור במוקד החיסונים המרכזי של צה"ל במחנה צריפין
(צילום: יואב זיתון)
בתוך שבועיים-שלושה לפחות 85% מחיילי צה"ל יהיו שבוע אחרי מנה שנייה של חיסון נגד קורונה, ובכך ייתכן שהצבא יגיע לחסינות עדר לנגיף הקורונה. כך העריך אמש (שני) בשיחה עם ynet קצין בכיר באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, שאמון על מבצע החיסונים בצה"ל.
בשעה שמבצע חיסון הציבור הואט לאחרונה, בצבא הוא נמשך ביתר שאת ואלפי חיילים מקבלים את הזריקה מדי יום. לפי פרסומי צה"ל, כ-150 אלף חיילים חוסנו עד כה, ולפחות שליש מהם כבר קיבלו את המנה השנייה. בצה"ל פועלים 23 מרכזי חיסון אזוריים בבסיסים ברחבי הארץ. לקראת השלמת חיסונם של כל החיילים נערכים בחיל הרפואה לסגור את מרבית המוקדים בתוך שבועיים ולהשאיר רק שלושה מוקדי חיסון: בצפון, בדרום ובמרכז. לפי הערכות בצבא, בין 10 ל-15 אחוזים מהמשרתים סרבו עד כה להתחסן, על רקע טענות מקומיות כי חיילים חויבו להתחסן, בניגוד לפקודות.
מבצע החיסונים הוביל גם להתקהלויות לא רצויות. בשבוע שעבר צולמו עשרות חיילים ממתינים בתור להתחסן במרכז החיסונים בצריפין. בצבא אומרים כי אחד האוטובוסים שהביא במיוחד פלוגת חיילים להתחסן הקדים, ולכן נוצר התור. בקריה בתל אביב נסגר מתחם החיסונים בעקבות תמונות דומות של תור בכניסה לבסיס.
מרכז החיסונים שבמחנה צריפין ליד ראשון לציון פועל כבר מחודש דצמבר. אוטובוסים מביאים פלוגות ויחידות להתחסן בזו אחר זו. שוטרים צבאיים מכווינים את האוטובוסים במחסום בכניסה. החיילים שמגיעים עוברים בידוק ראשוני, ולאחר מכן מוכנסים במרווחים לתור הפנימי. במאהל החיסונים מנהלים את התנועה סדרנים שמפנים את החיילים לעמדות החיסון הפנויות בסיוע רמזורי זמינות ומצלמות במעגל סגור.
"קבענו סטנדרט של כ-20 דקות לכל חייל מרגע הגעתו ועד לרגע יציאתו, כולל זמן ההמתנה לאחר החיסון", הסביר הקצין מאט"ל, "בהתחלה חשבנו שההליך ייקח שעה, אבל מול אילוץ התוקף הקצר של כל חיסון, עדיף שמתחסן יחכה לחיסון ולא להיפך. כך עד כה לא זרקנו ולו מנת חיסון אחת".
במתחם החיסונים המרכזי לא נרשמו עד כה תגובות לוואי חריגות, אך ליתר ביטחון מוצב בכניסה אמבולנס צבאי. הנתונים על המתחסנים בצה"ל עוברים למשרד הבריאות, שמעביר מצידו את משלוחי החיסונים לצה"ל פעמיים בשבוע - במוצאי שבת וביום שלישי.
בצבא מחסנים את כלל המשרתים מזה כשבועיים, ויחידות חיוניות חוסנו תחילה. כך למשל חיל הים, מהקטנים שבחילות צה"ל, הופך בימים אלה ל"ירוק" מבחינת רמת החיסון, לאחר שמרבית משרתיו, בעיקר בשייטות, נמצאים כבר אחרי הזריקה השנייה. "בתכנון השבועי אני לא יודע כמה חיילים לא ירצו להתחסן בימים הקרובים, אז מראש אני מתכנן פחת של 20%, בניהול שמונע השלכות חיסונים לאשפה", ציין הקצין מאט"ל.
חיילים שנמצאים בין קורסים או במעבר בין יחידות ולא מגיעים להתחסן באופן פלוגתי מזמינים לעצמם תור דרך אתר צה"ל באופן אישי. המבצע כולו מנוהל ממרכז שליטה מטכ"לי בפיקודה של קצינה בדרגת סגן אלוף מאגף המבצעים.
מרכז השליטה גם מוצא פתרונות נקודתיים לקשיים בחיסון. כך למשל, בשל הקושי להוציא גדוד שבתעסוקה מבצעית בשטחים להתחסן יחד, עמדות התחסנות מגיעות למרחב הפעולה של הגדוד. לחילופין הגדוד שנמצא באימון ועתיד לעלות לתעסוקה מבצעית נשלח להתחסן קודם כל.
התיאום עם משרד הבריאות חשוב גם לעניין המועמדים לשירות ביטחון. מי מהם שהתגייסו אחרי שקיבלו את המנה הראשונה של החיסון, יקבלו את המנה השנייה בצה"ל.
על רקע מבצע החיסונים, צה"ל השלים אתמול שבוע ראשון של עוצר יציאות ביחידות הסגורות, שאמנם התחיל באיחור בהשוואה לשני גלי התחלואה הקודמים. כבר עתה מורגשת ירידה בתחלואה בצה"ל, אחרי שזינקה בשבוע האחרון ליותר מ-3,000 נדבקים בקרב החיילים.
בצבא נזהרים בינתיים ממתן הקלות או הטבות ליחידות שכבר מוגדרות ירוקות, כמו פתיחה של חדרי הכושר, פעילויות חינוך וחזרה לשגרת יציאות רגילה. בצה"ל מעדיפים להמתין לפחות עוד שבוע, ואז לקיים הערכת מצב בנושא. לאחר שמתקני ההחלמה והבידוד הצה"ליים באשקלון ובגבעת אולגה התמלאו בחודש שעבר, בצבא נערכים לפתוח בירושלים מלונית החלמה לחיילים.
"הקורונה זה דבר שלא היה בעבר, ולכן אין יום בצבא שבו אנו לא מתקנים ולא מפיקים לקחים מכלל הפעילות הלוגיסטית והרפואית שלנו מול המגפה, כולל קשר ישיר עם ההורים", אמר הקצין באט"ל. "ראינו שבידוד ביתי הוא הפתרון היותר יעיל ואופטימלי לעצירת הדבקות, אבל היכן שאין ביכולת ההורים לכך, אנו מוצאים פתרונות לבידודים בבסיסים".
בצה"ל נערכים לרכוש ערכות בדיקת קורונה מהירות, עם תשובה מהימנה בתוך 15 דקות. הצבא נמצא במשא ומתן עם כמה חברות לרכוש את ערכות הבדיקה, בכפוף לאישורי משרד הבריאות. בכך יוכלו בצבא לערוך בדיקות מהירות מיד כשעולה חשד להדבקה. זאת למשל בעקבות חשיפה של כוח לפלסטיני עם תסמינים במהלך מעצרו באיו"ש, או במקרה של גילוי מאומת בודד בבסיס גדול.
בצבא שואבים עידוד משתי "תופעות לוואי" של המגפה: האחת, פיתוח מערך הסעות של החיילים מהבסיס עד הבית באופן שחוסך עשרות מיליוני שקלים בשנה ומקל על העומס בתחבורה הציבורית האזרחית. השנייה, ירידה של לפחות 20% בשנה החולפת בביקורי חיילים בחדרי מיון של בתי חולים - שאותם מממן הצבא בעלויות של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
סא"ל רואי טרגר, ראש ענף מערכות לוגמ"ר (לוגיסטיקה מבוססת רשת) ביחידת שחר של אגף התקשוב, אמר כי "מבצע החיסונים לנגיף הקורונה הוא מורכב ורגיש, לוחות הזמנים היו קצרים והמטרה חשובה. הפתרון הטכנולוגי שסיפקנו נתן מענה לכמה עולמות תוכן: ראשית, ניהול לוגיסטי של קליטת החיסונים, הפצתם והמעקב המורכב אחריהם.
"שנית, ניהול פוטנציאל המתחסנים - כלומר לדאוג שהאנשים הנכונים יגיעו להתחסן במקום הנכון ובזמן הנכון. שלישית, הזנה של החיסונים במערכות האזרחיות והצבאיות והמעקב אחריהם. את הפיתוח של כלל המערכות הובלנו תוך שבוע וחצי - בזמן שיא - 24/7", הוא הוסיף. "באמצעות אינטגרציה של כמה מערכות, הצלחנו לתת מענה לכל הנושאים האלו ואף ליצור מערכת שתשקף באמצעות BI (מיצוי מידע) את תמונת המצב של המתחסנים למפקדים בכל הדרגים, בזמן אמת ובאופן מדויק".
פורסם לראשונה: 22:53, 08.02.21
