בחזרה לעלייה של שרון להר הבית
באירוע מקרי שנערך לפני כך וכך שנים, ניגש ניצב יאיר יצחק אל ראש הממשלה אריאל שרון ושאל אותו שאלה רגישה. "אדוני ראש הממשלה, אם היינו באים אליך עם מידע מודיעיני לפני שעלית להר הבית ואומרים לך 'תדחה את הביקור' – מה היית אומר?". לטענת יצחקי, שרון לא היסס וענה: "הייתי דוחה את הביקור".
אבל בספטמבר 2000 אף גורם ביטחוני רשמי לא הגיע אל יושב ראש האופוזיציה ויו"ר הליכוד, ובערב ראש השנה התשס"א הוא עלה יחד עם חברי כנסת נוספים להר הבית. עלייה שלאחריה הגיעה האינתיפאדה השנייה. 20 שנה אחרי נפגשנו עם האנשים שהיו על ההר משני הצדדים, ועם האנשים שידעו בזמן אמת מהן ההשלכות, הזהירו – ולא נענו.
אריאל שרוןאריאל שרון
שרון על הר הבית
(צילום: גלי תיבון)

"להביע את רצון העם"

אלו היו הימים שאחרי הכישלון המהדהד שנחל המשא ומתן האינטנסיבי שנערך בקמפ דייויד בחסות הנשיא האמריקני ביל קלינטון. ראש הממשלה אהוד ברק חזר מארה"ב במצב רוח קודר והודיע לציבור הישראלי שתמו ימי הפרטנר הפלסטיני, והוסרה המסכה מעל פרצופו של ערפאת.
אלא שבמזרח התיכון הצהרות לחוד ומעשים לחוד, וברק המשיך לשלוח את שליחיו לפגישות עם נציגיו של ערפאת בניסיון להתניע מחדש את התהליך המדיני, למרות הקריסה הפוליטית בכנסת. אבל פעם אחר פעם, ערפאת היתל בישראלים, בזבז זמן וסירב להגיע להכרעות דרמטיות שיאפשרו פריצת דרך מדינית כלשהי.
ברק וערפאת בקמפ דייוידברק וערפאת בקמפ דייויד
ברק וערפאת. "הוא היה מוכן למסור את הר הבית והעיר העתיקה"
(צילום: משה מילנר, לע"מ)
"ברק היה מוכן למסור את הר הבית ואת העיר העתיקה", שחזר גלעד שרון את המניעים שהובילו להחלטה לעלות להר הבית. "הציבור היה נגד זה. אבא שלי עלה כבר כמה פעמים בעבר, אבל במקרה הזה הוא עלה כדי להביע את רצון העם לשמור על הר הבית".
שרון הוסיף: "ברק שידר חולשה, הוא היה מוכן לשאת ולתת תחת טרור. ברור שכשאתה ראש האופוזיציה אז כל דבר שאתה עושה הוא פוליטי. היה חשוב מאוד שברק יידע שהוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה".

הדיון אצל ראש הממשלה

השאלה אם לאפשר לשרון לעלות להר הבית עלתה לדיון אצל ראש הממשלה ברק. "דעתי הייתה שבסיטואציה שנוצרה, גם לנוכח הנסיבות וגם מתוך המודיעין שקיבלנו, זה יהיה מאוד לא נבון לאפשר אפילו את הניצוץ הזה, שידליק משהו שלא ידענו מהו", סיפר עו"ד גלעד שר, שהיה ראש לשכתו של ברק ושליחו למשא ומתן עם הפלסטינים.
"ידענו שגם אם ערפאת יתיישר למסלול של הסכם מסגרת להסדר קבע, הוא יניע איזשהו מהלך אלים, אבל יידע לשלוט על גובה הלהבות", הוסיף שר. "לא ידענו מתי זה יקרה ובאיזה גובה זה יקרה – אבל זה היה צפוי, ועל כך דיברו הערכות המודיעין".
סיכום הערכת מצב מחוז ירושליםסיכום הערכת מצב מחוז ירושלים
הערכת המצב של מחוז ירושלים. "אם יתקיים האירוע יהיו נפגעים על ההר"
גם במשטרה חשבו שצריך למנוע את הביקור, או לכל הפחות לדחות אותו. "התנגדנו לביקור, כתבנו את זה ואמרנו שזה יתפתח לאלימות בירושלים ובסביבתה. היה ברור שזה לא ייגמר באירוע ספורדי או מקומי", סיפר ניצב בדימוס יאיר יצחקי, שהיה אז מפקד מחוז ירושלים במשטרה.
"לפני הדיון אצל ראש הממשלה אמר לי שלמה בן עמי, השר לביטחון פנים, שהוא דיבר עם ג'יבריל רג'וב שאמר לו, ואני מצטט – 'אם הוא לא ייכנס למסגדים זה יעבור בשלום'", נזכר יצחקי. "אמרתי לשר בן עמי – 'ג'יבריל לא יכול לשלוט בהמונים שנמצאים שם'".
סיכום הערכת מצב מחוז ירושליםסיכום הערכת מצב מחוז ירושלים
"דיווחים שבכירי הרשות הפלסטינית ישהו על ההר וינסו לשבש את הביקור"
בשעות שקדמו לעלייה להר הציע יצחקי לראש הממשלה ברק שהוא יפנה לשרון. "ראש הממשלה שאל אותי בחצי ציניות וחצי ברצינות מה אני ממליץ לעשות. אמרתי לו ש'ברור שאתה כראש ממשלה לא יכול לומר לראש האופוזיציה לא לעלות להר הבית, אני מציע שתשלח אותי או גורם ביטחוני אחר כדי לבקש את דחיית האירוע'".
אבל ברק דחה את ההצעה של יצחקי, וגם הצעות דומות של גורמים נוספים, כנראה מחשש שאי אישור העלייה להר ייתפס כחולשה פוליטית שלו.
"היו חששות, היו בינינו כאלה שחשבו שזה ביקור מיותר", תיאר שר, "אבל כל המגעים הפוליטיים שנועדו לדחות את הביקור או לשנות את המועד לא עלו יפה. התעקשו על התאריך כדי שזה יהיה בדיוק לרגל ראש השנה, ולכן הביקור התקיים".

סרט אימה, פחד אלוהים

השר לשעבר איוב קרא, אז חבר סיעת הליכוד, היה צמוד ליו"ר המפלגה שרון בביקור על הר הבית: "שרון רצה לבחון בצורה אובייקטיבית, הגונה, אם הוויתור המאוד קשה שברק רצה לעשות בהר הבית מצדיק את עצמו. כשחשבנו בישיבות לעלות להר הבית, היינו תמימים במידה מסוימת. אמרנו – אז יבוא אחמד טיבי, ישתולל ונגמר".
את העלייה עצמה קרא לא שוכח. "זה היה יום מטורף, מפחיד, קשה. אי אפשר לתאר כמה שנאה הייתה כלפינו כשעלינו לשם. זה לקח זמן קצר – אבל היה סרט אימה, פחד אלוהים".
שרון לאחר העלייה להר הביתשרון לאחר העלייה להר הבית
שרון לאחר העלייה להר הבית
(צילום: AP)
מי שחיכו לשרון, ותרמו לא מעט כדי להלהיט את האווירה, היו חברי הכנסת הערבים, שהתייצבו בהר כדי להתעמת עם שרון ולעורר מהומה תקשורתית ופוליטית. "אמרנו בפומבי שזה יהיה משחק באש. המטרה המוצהרת של שרון הייתה להדליק אש", אמר ח"כ אחמד טיבי, שהיה בין הח"כים הערבים שחיכו לשרון על ההר.
"אל-אקצא הוא מסגד של המוסלמים, זה ביקור זה? לפני האינתיפאדה היה אפשר לבקר, הייתה כניסת תיירים, אבל זה לא ביקור של תיירים, זו הייתה פרובוקציה של כובש", הוסיף טיבי. "המטרה של שרון הייתה לומר שהמסגד שלנו הוא שלו. זה נוגע בעצבים הרגישים ביותר, וזה פגע. עצם הביקור היה אמירה קיצונית אנטי-מוסלמית ואנטי-פלסטינית. הוא לא היה צריך להיכנס לשם עם טנק".

הבוקר שאחרי העלייה להר

הביקור המתוח בהר הבית נמשך בסך הכול כעשרים דקות, לא הרבה זמן, אבל מספיק כדי להדליק את ירושלים, את יהודה ושומרון ואת ישראל כולה.
אם הביקור היה הגפרור שהצית את גחלי האינתיפאדה השנייה והאלימות שלחשו מתחת לפני השטח, הרי שהיום שלמחרת הביקור הפך לדלק שתדלק אותם במשך שנים.
עימותים בהר הבית ביום שאחרי העלייה של שרון להרעימותים בהר הבית ביום שאחרי העלייה של שרון להר
עימותים בהר הבית ביום שאחרי העלייה של שרון
(צילום: עטא עוויסאת)
"הביקור ביום חמישי הסתיים בהצלחה, עם קצת אבנים אבל ללא עימותים שהתפתחו", אמר יצחקי. "אני טענתי אז שהסיכוי שיום שישי יעבור בשלום הוא אפסי. שב"כ אמר שאין מודיעין לגבי יום שישי. אני אמרתי שאומנם אין מודיעין, אבל התסיסה נמשכת. העובדה שלא הצליחו למנוע את העלייה להר הבית, זה אומר שביום שישי יהיו התפרעויות".
באותו יום שישי הפך מתחם הר הבית לשדה קרב של ממש. המשטרה וכוחות הביטחון נאלצו להשתמש בכוח רב כדי לנסות לפזר את ההפגנות האלימות שפרצו לאחר תפילות יום שישי, ומספר הקורבנות החל לטפס.
אבל לא כולם מסכימים עם הטענה שהעלייה להר היא שהובילה לאינתיפאדה השנייה. "זה אולי התירוץ של הפלסטינים, אבל אנחנו יודעים שהכול הוכן מראש", טען גלעד שרון. "הפלסטינים הכינו מאגרי נשק. באותן השנים מי שחולל את רוב האלימות היו מנגנוני הביטחון של הפלסטינים, וזה מה שהם ניסו לעשות במקרה הזה – לעשות טרור ואנרכיה ולהשתלט. זה דפוס הפעולה שלהם, מאה שנים ואותו הטריק".

האם אפשר היה למנוע את הביקור?

כמה שנים לאחר אותה עלייה מפורסמת נפגש ניצב בדימוס יצחקי עם אריאל שרון, אז כבר ראש הממשלה. קצין המשטרה הבכיר פנה לשרון: "אדוני ראש הממשלה, אם היינו באים אליך עם מידע מודיעיני, לפני שעלית להר הבית, והיינו אומרים לך לדחות את הביקור – מה היית אומר?"
לטענת יצחקי, שרון לא היסס וענה: "הייתי דוחה את הביקור. כשבא אליי גורם ביטחוני זו קונסטלציה אחרת לגמרי מאשר עימות פוליטי בין קואליציה לאופוזיציה".
"אף אחד לא אמר לאבא שלי כלום, אף אחד לא אמר לו לא לעלות להר הבית, ואני גם לא זוכר איזו דילמה שהייתה אצלנו בעניין", אמר שרון הבן. "אני גם לא מבין למה צריכה להיות דילמה כשיהודי רוצה לעלות להר הבית, מה כל כך מסובך פה? אבא שלי היה יושב ראש האופוזיציה – נהדר, זכותו לעלות להר הבית".
פרסום ראשוני: 10:59 , 15.09.20