ישראל ויוון עוברות לשלב הבא בשיתוף הפעולה הביטחוני ביניהן. ביום שני הקרוב צפויה להיחתם בתל אביב העסקה להקמת מערך ההגנה האווירית והטילית היווני, בפרויקט רחב היקף המכונה "מגן אכילס", שעלותו מוערכת בכ-3.1 מיליארד אירו.
מדובר באחד הפרויקטים הביטחוניים הגדולים שנרקמו בשיתוף פעולה בין שתי המדינות. לאחר חתימת ההסכם צפוי להתחיל שלב הביצוע, שאמור להימשך כ-35 חודשים.
ההסכם ייחתם בין גורמי הרכש במשרד ההגנה היווני לבין סיב"ט, האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון הישראלי האחראי על שיתופי פעולה ביטחוניים בינלאומיים.
המטרה היוונית היא להקים מערך רב-שכבתי שיחבר בין מערכות הגנה שונות ויאפשר להתמודד עם מגוון רחב של איומים - החל מרחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים ועד טילים ואיומים בליסטיים.
במסגרת התוכנית צפויה יוון לשלב בין מערכות שכבר נמצאות ברשותה לבין מערכות ישראליות מתקדמות, בהן ספיידר, ברק MX וקלע דוד, לצד מערכות פטריוט ויכולות נוספות.
הרעיון המרכזי הוא ליצור רשת אחת שבה החיישנים, מערכות השליטה והבקרה ואמצעי היירוט "מדברים" זה עם זה ומאפשרים לבחור בכל פעם את אמצעי ההגנה המתאים ביותר לאיום. לצד ההיבט הצבאי, העסקה כוללת גם מרכיב משמעותי עבור התעשייה הביטחונית ביוון.
כאב הראש החדש של מערכות ההגנה. רחפן מדגם FPV
(צילום: Genya SAVILOV / AFP)
כ-12 חברות יווניות צפויות להשתלב בפרויקט, כאשר היקף הפעילות שלהן צפוי לעבור את 700 מיליון האירו. שיעור ההשתתפות של התעשייה היוונית בפרויקט צפוי לעמוד על כ-25%.
עבור אתונה, מדובר בניסיון להבטיח שההשקעה העצומה לא תסתכם ברכישת מערכות נשק בלבד, אלא תוביל גם להעברת ידע, לפיתוח יכולות מקומיות ולחיזוק התעשייה הביטחונית היוונית.
אחד הנושאים המרכזיים במשא ומתן בין הצדדים היה שאלת הגישה לקוד המקור של התוכנות שיפעילו את המערך. היכולת לקבל גישה לקוד המקור עשויה לאפשר ליוון עצמאות גדולה יותר בכל הנוגע לתחזוקה, להתאמות ולשדרוגים עתידיים של המערכת - סוגיה שהפכה בשנים האחרונות למרכיב משמעותי בעסקאות ביטחוניות מתקדמות. בלב המערך החדש צפויה לעמוד מערכת שליטה ובקרה מתקדמת, שתשלב גם יכולות של בינה מלאכותית.
הפעלת טיל יקר נגד כל רחפן אינה כלכלית
המערכת תאסוף נתונים ממכ"מים, חיישנים ואמצעי גילוי שונים, תזהה איומים ותסייע לכוחות להחליט כיצד להתמודד איתם. האתגר המרכזי הוא לא רק טילים - אלא גם השמיים הרוויים ברחפנים ובכלי טיס בלתי מאוישים. במציאות שבה אויב יכול לשגר מספר רב של וכטב"מים בעלות נמוכה, הפעלת טיל יירוט יקר נגד כל רחפן אינה כלכלית.
לכן המערך החדש נועד לאפשר התאמה בין סוג האיום לבין אמצעי התגובה, כך שאיום פשוט יחסית לא יטופל בהכרח באמצעות מערכת יקרה ומתקדמת.
החתימה הצפויה ביום שני מסמנת שלב משמעותי נוסף ביחסים הביטחוניים בין ישראל ליוון. מבחינת יוון, מדובר בניסיון לבנות שכבת הגנה מודרנית ורב-ממדית מול סביבת איומים שהולכת ומשתנה; עבור ישראל, מדובר בפרויקט משמעותי נוסף שמעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם אחת השותפות הקרובות של ישראל באזור.
