היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לא מתכוונת לעבור בשתיקה על המהלך להדחתה - והכינה תגובה סדורה שתוגש לוועדת השרים שהוקמה לצורך כך, ככל שהשימוע המתוכנן ייערך. בצוותה של בהרב-מיארה יגיבו לטענות שמוביל שר המשפטים יריב לוין, שלפיהן היא נוקטת קו לעומתי, מסרבת לייצג את עמדות הממשלה בבג"ץ ומחבלת לכאורה ביישום מדיניותה. לטענת היועצת, מדובר בהאשמות מופרכות - והנתונים שתגיש לוועדה יפריכו אותן כמעט לחלוטין.
1 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה, נתניהו ולוין
(צילום: אלכס קולומויסקי, רפי קוץ, Oliver CONTRERAS / AFP, AFP)
התגובות שמכינה היועצת מבוססות על עבודה יסודית של צוותה המשפטי, שהחלה כבר במרץ - עם החלטת הממשלה להביע בה אי-אמון. בין היתר, בהרב-מיארה תציג כי מתוך כ-600 החלטות שהתקבלו בממשלת נתניהו הנוכחית, רק בפחות מ-10 ניתנה חוות דעת של "מניעות משפטית" - פחות מ-2% מכלל ההחלטות. גם במקרים שבהם סירבה להגן על עמדות הממשלה בבג"ץ - כמו חוק עילת הסבירות, סוגיית הגיוס, אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים או חוק בן גביר - אפשרה לממשלה ייצוג משפטי נפרד.
בנוסף, הייעוץ המשפטי אישר עד כה למעלה מ-150 מינויי ממשלה, קידם כ-350 הצעות חוק ממשלתיות שמתוכן כ-250 כבר עברו, ואישר כ-700 תקנות והוראות מינהליות כחלק מחקיקת החירום בעקבות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר. בהרב-מיארה גם ייצגה את המדינה בכ-2,000 הליכים ביטחוניים בפני בג"ץ - כולל סוגיות של מעצרים מינהליים, החזקת גופות מחבלים, הריסת בתים ומדיניות הסיוע ההומניטרי לעזה.
במסמך התגובה תבהיר בהרב-מיארה כי תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אינו להיות "חותמת גומי" של הרשות המבצעת, אלא לפעול כשומר סף עצמאי בשם שלטון החוק. "הנכונות לשרת את הרשות לא יכולה לבוא על חשבון העקרונות שמחייבים את מי שמופקד על קיום החוק", תדגיש.
במסמך שחיבר לוין על דעת שרים בממשלה, נטען כי מתקיים נתק עמוק ומתמשך בין הממשלה לבין היועצת - כזה שמונע תפקוד תקין של עבודת הרשות המבצעת. המסמך שימש בסיס להחלטה להקים את ועדת השימוע.
לצד הדברים, ועדת השרים הודיעה היום על זימון היועצת לשימוע שיתקיים ביום שלישי הבא - אך ההכרעה אם ייערך בפועל תלויה בהחלטת ביניים של בג"ץ שצפויה להתפרסם בימים הקרובים, בעקבות עתירות שהוגשו נגד עצם המהלך ונגד הקמת הוועדה.
במכתב הזימון נכתב כי "תינתן לך האפשרות לפרוש את טענותייך, ככל שישנן, כנגד כוונת הממשלה לשקול את העברתך מכהונתך – על רקע מצב נטען של 'התנהלות בלתי הולמת וחילוקי דעות מהותיים וממושכים, המונעים שיתוף פעולה יעיל'". בהרב-מיארה הבהירה מצידה כי מדובר במהלך "בלתי חוקי" שנועד לעקוף את ועדת האיתור, ולפיכך לא תתייצב - אך תגיש את עמדתה בכתב.
ועדת השימוע, שהוקמה בהחלטת ממשלה, מורכבת משרים המזוהים עם הקו הניצי בקואליציה: השר עמיחי שיקלי, שמכהן כיו"ר, וכן השרים איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ', מיכאל מלכיאלי וגילה גמליאל. עם הקמת הוועדה העביר לוין לידי חבריה 12 מסמכים הכוללים את טיעוניו להדחת היועצת, ובראשם: טענה לאובדן אמון עמוק ומתמשך בין הממשלה למי שאמורה לייצגה.
אתמול אישרה כאמור הממשלה פה-אחד את ההצעה להדיח את היועמ"שית בהליך עוקף ועדת איתור - ותוך דקות ספורות הוגשו לבג"ץ עתירות נגד המהלך. מיד לאחר האישור, השר לוין - שהגיש את ההצעה - פנה לוועדת השרים לצורך קיום שימוע לפני הדחתה. עוד קודם לכן העבירה כאמור בהרב-מיארה את חוות דעתה בנוגע לאי-חוקיות ההחלטה.
היועמ"שית בכנסת לשכת עורכי הדין
(צילום: לשכת עורכי הדין)
לפי ההודעה, שהועברה על ידי המשנה שלה עו"ד גיל לימון, "ההחלטה הבהולה של הממשלה לשנות את דרך סיום הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה אינה חוקית וסותרת את פסיקת בג"ץ. העובדה כי הממשלה לא הצליחה להקים את הוועדה המייעצת לא מצדיקה שינוי של הכללים ויצירת מנגנון שמאפשר סיום כהונה באופן שרירותי ופוליטיזציה של הייעוץ המשפטי לממשלה".
ביום רביעי הודיע לוין כי הממשלה תקדם מחדש את הליך פיטורי היועמ"שית, שיעקוף כאמור את ועדת האיתור (גרוניס). "ועדת השרים תערוך שימוע ליועמ"שית, ותביא את המלצתה בשאלת ההדחה. עוד מוצע, כי הממשלה תוכל להדיח את היועצת ברוב של 75% מחבריה", נכתב. בחוות הדעת שהגיש עו"ד לימון, הוא ביקר את המהלך וטען כי "למעשה, תחת מעטה של תיקון פרוצדורה, מוצע שינוי טקטוני בתפקיד ובמעמד היועץ המשפטי לממשלה".
מוקדם יותר התראיינה שרת התחבורה מירי רגב בוועידת הנשים של המדינה של ynet ו"ידיעות אחרונות", והדגישה את נחישות הממשלה להדיח את היועמ"שית. היא טענה שאם בג"ץ יפסול את הדחתה - הקואליציה עשויה לא לכבד את פסיקתו. "ליועמ"שית אין את אמון הממשלה. אין שר אחד, כולל השר שמינה אותה בממשלה הקודמת - גדעון סער - שחושב שהיא צריכה להישאר. אני מציעה לה לעשות את מה שנכון לעשות משום שאין לנו יכולת לעבוד איתה", אמרה רגב.
