הוועדה המשותפת לחוקה וביטחון לאומי אישרה היום (רביעי) לקריאות שנייה ושלישית, בכפוף לדיון, את הצעת חוק מח"ש, בעלות שנתית שמוערכת ב-7.6 מיליון ש"ח. על פי החוק, שר המשפטים יקים מחדש את המחלקה לחקירות שוטרים במשרדו, ובכך יוציא אותה מהפרקליטות. עם זאת, מח"ש תמשיך להיות כפופה להנחיות הכלליות של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה.
כחלק מהפרדת מח"ש מהפרקליטות ומהייעוץ המשפטי לממשלה, כל הסמכויות בעלות אופי פלילי - ובהן הסמכויות לעיכוב הליכים, שכיום נתונות ליועמ"ש או לפרקליט המדינה - יועברו למנהל מח"ש. בנוסף יקום מנגנון תיאום שלפיו שופט לשעבר, בבית המשפט המחוזי או העליון, ימונה בידי ועדה להכרעה במקרים של מחלוקת בין מח"ש לגוף חוקר או תובע אחר.
בכל הנוגע לחקירת עובדי שב"כ, מח"ש תחקור באישור היועמ"ש וראש המחלקה יחד, ובמקרה של אי הסכמה יכריע הממונה על מנגנון התיאום לחקירת שוטרים. על פי החוק המוצע, כל עובדי מח"ש יהיו אזרחים שיקבלו גישה לכלל מערכות המודיעין וניהול התיקים של המשטרה, לפי כללים שיקבע המפכ"ל בהסכמת מנהל מח"ש.
מנהל מח"ש עצמו יכהן לתקופה אחת של שש שנים, ויתמנה בידי ועדה: בראשה יעמוד מנכ"ל משרד המשפטים או נציגו, והרכבה יכלול עורך דין העוסק בייצוג נאשמים במשפטים פליליים - שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם הסנגור הציבורי הארצי; שופט עליון או מחוזי בדימוס - שימנה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת; אדם בעל ניסיון בחקירות - שימנה נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים; ונציב שירות המדינה או נציגו. בכך, למעשה, יש רוב למי שנבחר בידי שר המשפטים או מנכ"ל משרדו.
התנאים למינויו של מנהל מח"ש יהיו כשירות להתמנות לשופט בית המשפט העליון, וניסיון בפלילים. הוועדה דרשה כי בחוק תוכנס חובת דיווח מפורטת, הכוללת בין היתר את מספר התלונות שהוגשו והטיפול בהן. החובה תחול על מח"ש, יחידת תלונות הציבור במשטרה ויחידת המשמעת במשטרה.
הוועדה דחתה כ-2,300 הסתייגויות שהוגשו. החוק ייכנס לתוקפו שמונה חודשים מיום פרסומו, אך שר המשפטים, באישור הוועדה, יוכל לדחות את תחולתו בארבעה חודשים נוספים. עם זאת, הוועדה למינוי מנהל מח"ש והממונה על התיאום תוקם מיד עם פרסום החוק, כדי לאפשר את הפעולות הנדרשות להקמת המחלקה. שלושה ח"כ תמכו בחוק: משה סעדה, עמית הלוי ולימור סון הר-מלך. שני ח"כים התנגדו: קארין אלהרר וגלעד קריב.
החוק מקודם בניגוד לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי. לפני שלושה חודשים, פרקליט המדינה עמית איסמן והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ביקרו את החוק, בטענה שיביא "להשתלטות פוליטית" על המחלקה. "ההצעה סותרת לחלוטין כל דוח ציבורי שעסק במבנה מערכת אכיפת החוק או מח״ש", כתבה אז בהרב-מיארה. "פוטנציאל הנזק לעצמאותה של היחידה וליכולתו של העומד בראשה לעמוד מול לחצים של דרג פוליטי הוא משמעותי", הוסיף איסמן בזמנו.
