3 צפייה בגלריה
מחלקת הקורונה בבית החולים שיבא, תל השומר
מחלקת הקורונה בבית החולים שיבא, תל השומר
"החולים המחוסנים עדיין יכולים להידבק אבל המחלה שלהם יחסית קלה". רופאים במחלקת הקורונה בבית החולים שיבא
(צילום: טל שחר)
בבתי החולים ברחבי הארץ אושפזו עד כה 546 חולי קורונה מאז פרץ הגל הרביעי של המגפה בתחילת יולי. 54% מהם כבר השתחררו, 11% מהם נפטרו, וכעת מאושפזים 251 חולים במצב קשה - נתון שמכפיל עצמו כמעט מדי שבוע-שבועיים. בזמן שקיבולת בתי החולים לטפל בחולי קורונה במצב קשה היא באזור ה-1,900 מאושפזים, כל העיניים במערכת הבריאות נשואות בדאגה לעבר אותם החולים במצב קשה, שמספרם כנראה יכריע אם נלך לסגר נוסף בחגים או לא.
מנתוני משרד הבריאות בנוגע לתחלואה הקשה בגל הרביעי, שנחשפים כעת לראשונה, עולה כי החולה הצעיר ביותר במצב קשה במהלך הגל היה רק בן 23, בעוד המבוגר ביותר בן 99. כיום, כאמור, החולה הצעיר ביותר במצב קשה הוא בן 32.

כאשר מתמקדים בסך כל החולים שעדיין מטופלים בבתי החולים כיום מצטיירת תמונה מדאיגה. נכון לאמש (רביעי) מאושפזים בישראל 420 חולי קורונה - 251 מהם במצב קשה, והאחרים במצב קל-בינוני. מתוך החולים קשה: 62 במצב קריטי ו-51 מונשמים. גילם הממוצע של החולים קשה הוא 72.7 שנים (כאשר הצעיר ביותר בקרב המואשפזים כיום הוא 32, והמבוגר בן 99). 57% מהחולים קשה הם גברים, 43% נשים, ומקרב החולים קשה - ל-52.2% מחלות רקע.
מתוך החולים המאושפזים כיום - 65% מהם מחוסנים ו-32% לא מחוסנים. הרופאים מבהירים כי הרוב המוחלט של החולים המחוסנים שמאושפזים הם המבוגרים יותר, כאלו שהתחסנו ראשונים ולכן גם יעילות החיסון אצלם דעכה בחודשים האחרונים. רובם גם בעלי מחלות רקע. בקרב הרוב המכריע של הצעירים המאושפזים - מדובר במי שלא התחסנו.
"החולים מתחלקים לשניים: מחוסנים ואלו שאינם מחוסנים", הסביר מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים אסותא, ד"ר אסף פרץ. "אלו שאינם מחוסנים מפתחים מחלה יחסית קשה. החולים המחוסנים מפתחים מחלה יחסית קלה ובדרך כלל מגיעים עם סיבה אחרת, הם מאושפזים במחלקת קורונה רק כי הם צריכים בידוד ולא כי המחלה הריאתית שלהם קשה".
3 צפייה בגלריה
מתחסנים בחיסון השלישי
מתחסנים בחיסון השלישי
"מאמינים בחיסון השלישי". מקבלים את חיסון הבוסטר
(צילום: יריב כץ)
עוד הוא אמר: "לגבי החיסון השלישי, אני מאוד מאמין בו. החולים המחוסנים עדיין יכולים להידבק אבל המחלה שלהם יחסית קלה, מה שמלמד שהמנה השלישית בעצם תעלה את רמת הנוגדנים". הוא ציין כי "בקרב אלו שאינם מחוסנים, מחלות הרקע הבולטות הן בעיקר השמנה. מחלות ריאה, לב, סוכרת, חולים אונקולוגים".
ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים העמק בעפולה, תיארה את השינוי בחולים קשה בגל הנוכחי. "רוב החולים במצב קשה אינם מחוסנים אצלנו. חלקם צעירים אבל הם במצב קשה פחות לעומת הגל הקודם. כרגע אין לנו חולים מונשמים לעומת הגלים הקודמים שאז התמודדנו עם יותר מונשמים ויותר קשים. הם באמת מתקשים ללכת אבל לא בסיכון לתמותה, לפחות לא כרגע", סיפרה. "בקרב הצעירים - כולם לא מחוסנים".
היא הצביעה על זן הדלתא כאחד הגורמים שתורמים לתחלואה. "הוא יותר מדבק אך לא נראה שהוא יותר קשה", אמרה. "היכולת של אנשים מבוגרים היא מוגבלת ולכן חיסונים בקרב מבוגרים הם לרוב פחות יעילים, ובוודאי כשהם יותר מחצי שנה לאחר החיסון הראשון".
עוד מתברר כי יותר ממחצית מהחולים קשה כיום סובלים ממחלות רקע. "מחלת הרקע העיקרית שאנחנו רואים היא בעיקר השמנת יתר, לרוב החולים קשה יש השמנת יתר", הסבירה ד"ר חזן. "בגל הקודם בתי האבות היו הראשונים שנפגעו והגיעו אלינו המון חולים משם. בגל הזה כל בתי האבות מחוסנים והגל של ההדבקה בבתי האבות התחיל מאוחר".

3 צפייה בגלריה
נפתלי בנט במרכז החיסונים של כללית בירושלים
נפתלי בנט במרכז החיסונים של כללית בירושלים
נפתלי בנט במרכז החיסונים של כללית בירושלים
(צילום: אוהד צויגנברג)
על רקע ההחמרה בתחלואה, החליט אתמול קבינט הקורונה להרחיב את התו הירוק לכל מקום סגור. עם זאת, החלתו על בני 12 ומטה - שאינם מחוסנים כלל - תיכנס לתוקף רק בעוד שבועיים. המשמעות היא שעד 20 באוגוסט הם ימשיכו להסתובב באתרי הבילוי ללא הפרעה, בשיא החופש הגדול, על אף החשש כי זה מאיץ את התחלואה.
גורמי רפואה זועמים על ההחלטה ומזהירים מהשלכותיה. "הממשלה עובדת מאוחר מדי. היא לא אוכפת שום דבר מההחלטות שכבר התקבלו", אמר ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. "אחת ההחלטות הייתה הגברת האכיפה, אז להחמיר עוד כשאתה לא אוכף שום דבר - זו הבעיה העיקרית. במקום להגיד שאנחנו עושים משהו דרסטי, אנחנו ממשיכים למשוך את הזמן. מה אנחנו מצפים שיקרה עד 20 באוגוסט? יהיה נס ופתאום תהיה ירידה פתאומית? אין סיבה שזה יקרה".
הסיבה לדחיית החלת התו הירוק על ילדים היא עיכוב בהפעלת מערך הבדיקות המהירות. על אף שכבר שנה פועל משרד הבריאות להקים מערך כזה, הוא טרם הושלם. אחד הגורמים העיקריים שמעכבים את הסדרת הסוגיה הוא המימון. משרד האוצר עדיין לא התחייב שעלות הבדיקות לא תגולגל להורים.
בצל הזינוק בתחלואה - ששוב חצתה בימים האחרונים את רף 3,000 הנדבקים ביממה, שר הבריאות ניצן הורוביץ הצהיר אתמול: "זה לא גזירת גורל, עוד אפשר להימנע מסגר, אם הציבור יתחסן מהר ויקפיד על ההנחיות שהתקבלו".