לוחם מילואים בסיירת שריון, שהשלים כ-350 ימים ונקרא לסבב נוסף בפברואר, שיתף היום (רביעי) את ynet בהחלטתו שלא להתייצב לצו הזימון הקרוב- בעקבות שחיקה משמעותית שחש צוות הלוחמים לאורך המלחמה. "יש לנו מלחמות לנהל בתוך הבית", נימק את החלטתו. "יש בצוות חבר׳ה שפוטרו, כאלו שהמשפחה בקושי עומדת על הרגליים, או שמושכים את הלימודים תקופה מאוד ארוכה. זו בעיה, מורכבות שקשה לתאר אותה".
2 צפייה בגלריה
פעילות כוחות חטיבת כרמלי במרחב הקו הצהוב
פעילות כוחות חטיבת כרמלי במרחב הקו הצהוב
"הסיטואציה היא לא שחור או לבן, כמו ב-7/10. הסיטואציה אפורה מאוד". כוחות מילואים בעזה, ארכיון
(צילום: דובר צה"ל)
צוות הלוחמים בסיירת השריון התגייס בנובמבר 2016 והשתחרר בשנת 2019. עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ככלל משרתי המילואים, התייצבו לכחודש שירות במצטבר לאורך שנה, במטרה לשמור על כשירות. עם פרוץ המלחמה, הצוות הוקפץ לשירות חירום, ומאז ועד היום השלימו לוחמיו מאות ימי מילואים.
"חייל בצוות עשה בין 350-320 ימי מילואים", אמר הלוחם. "השתתפנו בכל התמרונים, היינו 5 חודשים בצפון, נכנסנו לסבב שני לתמרון בעזה, גזרת רפיח. אחרי חודש הוקפצנו לתמרון בלבנון, אחריו קיבלנו צו נוסף לעזה. במערכה עם איראן נשארנו בכוננות, עם כל הציוד עלינו כל הזמן, מוכנים להקפצה שתוך 3 שעות אנחנו שוב בתוך לבנון".
לדבריו, רוב חבריו לצוות קיבלו גם הם את ההחלטה שלא להתייצב. "זה בכלל לא בא בקלות, זה הכי חרא שיש״, תיאר את תחושותיו. "הסיטואציה כרגע היא לא שחור או לבן, כמו שהיה ב-7 באוקטובר. הסיטואציה מאוד אפורה. קשה להבין מה המשמעות, מה הטעם, מה רוצים לעשות, איך רוצים להמשיך. אם יש מצב חירום במדינה, כמו שקרה בשנתיים האחרונות, יש תמרון או מהלך קרקעי שמבינים את ההכרח שלו - כולם יגיעו. אבל עכשיו, יש לנו עוד 10 שנים של מילואים, ואנחנו יודעים שהמלחמות לא יגמרו ולא נגמרות".
הלוחם התייחס גם למשבר סביב חוק הפטור מגיוס לחרדים, והוסיף כי "הבעיה הפוליטית במדינה גם משפיעה, חוק הגיוס ודברים שאתה מרגיש שאין לך תמיכה מהבית, מהממשלה, מהמחוזות המדיניים. אתה נותן להם את התמיכה, ואחרי שנתיים לחימה אתה צריך לחזור לחיים. המורכבות הנפשית של מעברים כאלו היא קשה, זה לא דבר שאפשר להסביר במילים, צריך להבין אותו״.
2 צפייה בגלריה
מחאת חרדים בירושלים
מחאת חרדים בירושלים
"לכלא ולא לצבא". חרדים מפגינים נגד הגיוס בירושלים, אוקטובר
(צילום: REUTERS/Am Kadosh)
לתחושת הלוחם, נבחרי הציבור לא מבינים את האתגרים הרבים עימם מתמודדים המשרתים במילואים. ״וגם אם הם מבינים - אין להם יכולת לעשות עם זה משהו. בגלל זה צריך לקחת את הדברים לידיים״, אמר. "באנו לייצר את המציאות החדשה, ואנחנו רואים אותה עכשיו בשטח, והיא מורכבת״. הוא הדגיש כי הוא עומד על דעתו לגבי אי-ההתייצבות, וכי אין מה שיוכל לשנות אותה כרגע: "אנחנו צריכים מנוחה, כשנרגיש כשירים נחזור לעניינים".
אחרי יותר משנתיים של לחימה בכל הגזרות, לוחמי ולוחמות מילואים רבים שותפים לתחושת השחיקה הגוברת, שהגיעה אחרי הלחימה, ולעיתים מלווה אותם לצד תחושות המסירות והמחויבות שלהם למילוי תפקידם, וההתייצבות לצווים שאליהם נקראו. רבים מהם מעידים כי המעבר בין הניסיון לחזור לנהל שגרה ולקדם את מסלול חייהם, שנקטע באחת עם צו מילואים ממושך, הוא המאתגר מכל.
המחירים האישיים שנגבים מאנשי המילואים - המשפחתי, הכלכלי, המקצועי - מלווים בקשיי התמודדות מנטליים, כשרבים מעידים שפגעה בכשירותם לבצע משימות שביצעו לפני המלחמה. עדויות רבות נאספו מהשטח, ולפיהן המפקדים והלוחמים מתמודדים עם מחסור כוח אדם חמור ביותר. אותו מחסור עליו צה״ל מצהיר בפומבי, ובגינו קורא לגיוס מיידי של אלפי לוחמים פוטנציאליים, בני ישיבות מהמגזר החרדי.
מקרי סירוב ההתייצבות עלולים לפגוע בכשירות הכוחות לבצע משימות. היעדרות של לוחמים ממצבת המילואים עלולה להוביל לפגיעה בכשירות המבצעית של הכוח ובסיכויי הצלחת המשימות, ואף מובילה לשחיקה מוגברת של אלו שכן מתייצבים ונאלצים למלא משימות נוספות בגין המחסור. לצד אלו, לוחמי המילואים מעידים גם על פגיעה מורלית משמעותית כשאחוזי ההתייצבות יורדים.