שוטר לשעבר שהורשע בדרישת נכס באיומים מעובד זר יחויב לשלם לו 354 אלף שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, ועוד 35 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחה לעורך דין. כך החליט אתמול (חמישי) בית משפט השלום בתל אביב.
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
העובד, הובי פרשד בחוסל, הגיש את התביעה באמצעות עורכי הדין אריאל שריג ועו"ד אסף לפלר נגד השוטר לשעבר נזיה סעב ונגד מדינת ישראל. בחוסל טען כי השוטר שדד ממנו 319,500 שקל שהחזיק עבור עובדים זרים שונים בשנת 2023. התביעה כללה גם טענות לכליאת שווא, הסגת גבול ועוגמת נפש.
הסיבה שבחוסל החזיק סכום כה גבוה במזומן היא שבשל חשש מפני גניבת רכושם וכספם ובהיעדר חלופה אחרת - מכיוון שחלקם אינם יכולים לפתוח חשבון בנק - נהגו עובדים זרים, בעיקר מנפאל והודו, להפקיד את כספם בכספת בדירה בבניין ברחוב לוינסקי. השוטר, לפי התביעה, נכנס לדירה ודרש מהנוכחים לצאת החוצה לאלתר - למעט בחוסל שהחזיק בה. אז החל השוטר לחפש בדירה ללא צו חיפוש, הבחין בכסף ולקח חלק ממנו.
בפסק הדין תיאר השופט אביים ברקאי את הטענות נגד השוטר לשעבר כחמורות במיוחד, ואמר כי מדובר ב"אירוע יוצא דופן שבו נכנס שוטר במדים ושדד מהתובע מאות אלפי שקלים שהוחזקו אצלו במזומן". עוד צוין כי סעב כבר הורשע בדין בשל האירועים במסגרת הסדר טיעון.
לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי סעב הכחיש את הדברים באופן כללי, אך לא הציג גרסה עובדתית מלאה ביחס לטענות של בחוסל על שוד מצידו. השופט ציין כי ההכחשה הספציפית היחידה ביחס לכתב התביעה נגעה לטענה שלפיה התובע היה עובד זר ממוצא נפאלי שהתגורר ברחוב לוינסקי.
עו"ד אריאל שריגמתוך הכספים שנשדדו הושבו לתובע 165 אלף שקל. המדינה טענה כי בגזר הדין הפלילי נקבעה השבה בסך 210 אלף שקל, אולם התובע הבהיר כי סכום זה מתייחס למספר נפגעי עבירה, וכי חלקו שלו עמד על 165 אלף שקל בלבד. השופט אביים ברקאי ציין כי טענתו בעניין זה "בהחלט נשמעת מבוססת". בהתאם לכך, תבע התובע 154 אלף שקל נוספים בגין יתרת הכספים שנשדדו, וכן 200 אלף שקל בגין כליאת שווא, הסגת גבול ועוגמת נפש.
עורכי הדין אריאל שריג ואסף לפלר, שייצגו את העובד הזר, מסרו כי "פסק הדין שניתן היום נגד השוטר לשעבר נזיה סעב הוא שלב ראשון ומכריע בעשיית צדק, אך המאבק רחוק מסיום. מדובר באירוע מחריד שבו שוטר במדים ניצל את כוחו השלטוני כדי לשדוד באיומי נשק את כל חסכונותיו של עובד זר חסר ישע. מעבר לנזק הכספי הכבד, נגרם למרשנו נזק מוסרי נפשי עצום - האיש שאמור היה להגן עליו הפך לתוקף האכזרי ביותר שלו, וכלא אותו לשווא תוך רמיסת כבודו האנושי".
"אנו מדגישים כי האחריות השילוחית של משטרת ישראל ומדינת ישראל בפרשה זו היא מלאה ומוגברת. המדינה אינה יכולה להתנער מאחריות כאשר זרוע הביצוע שלה הופכת לכלי שרת עבור עבריינות חמושה. פסק הדין נגד השוטר הוא מסר ברור, ואנו נמשיך לנהל בנחישות את ההליך המשפטי נגד המדינה כדי להבטיח פיצוי הולם על העוול המוסרי הנורא ותיקון הכשל המערכתי הבלתי נתפס הזה".
