ראש המוסד לשעבר יוסי כהן קיים ריאיון נרחב עם המגזין הצרפתי Le Point, והתייחס לשלל נושאים מדיניים וביטחוניים מההווה ומהעבר, ובהם מבצע הביפרים והפעילות נגד חיזבאללה, מבצע הארכיון האיראני, המלחמה מול הרפובליקה האיסלאמית, 7 באוקטובר, מלאכת הריגול ומבצעי המוסד לאורך השנים.
הביפרים מתפוצצים בלבנון: "שימשו את חיזבאללה שנים"
כהן, שעמד בראש הארגון בין 2016 ל-2021, סיפר כי היה מעורב בתכנון ארוך הטווח של מבצע הביפרים בתקופה שבה עמד בראש המוסד. לדבריו, ברוב המקרים הביפרים תוכננו כך שיתריעו על הגעת הודעה מוצפנת, שניתן היה לפתוח רק באמצעות לחיצה בו-זמנית על שני כפתורים. הדבר אילץ את המשתמש להחזיק את המכשיר בשתי ידיו סמוך לפנים או לבית החזה, ובכך הגביר את האפקט של הפיצוץ. כהן הוסיף כי מכשירי הקשר שנכללו במבצע שימשו את חיזבאללה במשך שנים והיוו חולשה משמעותית במערך הביטחון הפנימי של הארגון.
"הבנה מיידית וכבוד מקצועי" עם פוטין
כהן סיפר על פגישתו הראשונה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כשליווה את בנימין נתניהו בתפקידו כיועץ לביטחון לאומי. לדבריו, במהלך ההיכרות הראשונה פוטין הבהיר לו שהוא כבר מכיר היטב את הרקע שלו ואת קורות חייו. כהן מתאר תחושת "הבנה מיידית וכבוד מקצועי" בין שני אנשים שבאו מעולם המודיעין. לדבריו, המפגש ההוא הניח את היסודות ליחסי עבודה שנמשכו במשך שנים. הוא אף סיפר כי עם הזמן החל לראות בפוטין "עמית" במובן המקצועי, משום ששניהם פעלו במשך שנים בעולם החשאי של המודיעין (בשל עברו של פוטין בק.ג.ב).
מאז ההתנתקות ב-2005 הלכה ונפגעה היכולת של ישראל לפעול בתוך הרצועה. כהן טוען כי אחת הבעיות המרכזיות הייתה המחסור במקורות אנושיים אמינים בתוך עזה. הוא מסכם את דבריו במשפט חריף במיוחד: "אני יודע בדיוק איזה מודיעין היה להם על עזה: שום דבר"
ראש המוסד לשעבר טען כי ריגול אינו בלתי-מוסרי כשמטרתו היא הגנה על המדינה. לדבריו, איש מודיעין נדרש לעיתים לשקר, להטעות, לשחק תפקיד או לבנות סיפור כיסוי כדי להשיג את מטרותיו. עם זאת, הוא מדגיש בריאיון שגם האנשים שהמוסד מנסה לגייס עלולים להונות את המוסד באותה מידה. לכן, שירותי המודיעין אינם מסתפקים בדבריו של אדם, אלא בודקים גם את סביבתו, חבריו, קשריו והתנהלותו בפועל. כהן מסביר כי לעיתים נעשה שימוש בכיסויים יומיומיים לחלוטין - כמו אינסטלטור, טכנאי או בעל מקצוע אחר - כדי לאסוף מידע או לאמת פרטים באופן חשאי.
"הריגול אינו בלתי מוסרי. במקרה שלי, הוא נעשה למען המדינה. ואתם? למען איזה דגל הייתם פועלים?", תהה כהן. "למען הדגל עם המגן דוד? למען הפטיש והמגל? למען היוניון ג'ק? האם לא הייתם מתגייסים אם היו מאיימים על מדינתכם ועל אורח חייכם? האם היה לכם האומץ לשקר, להטעות ולרקום מזימות אם הייתם מאמינים שהמטרה מצדיקה זאת? האם יש לכם יכולות תצפית וניתוח? האם אתם מסוגלים לפתות או לאיים לפי פקודה?".
"כולנו במידה מסוימת שחקנים"
כהן המשיך: "כולנו במידה מסוימת שחקנים. אם הדבר משרת את המשימה שלי, הייתי רואה כמוצדק לספר לכם סיפור שקרי או לתאר אירועים שמעולם לא התרחשו. כמובן, זה יכול לעבוד גם נגדנו. המטרה שלנו, האדם שאנו מנסים לגייס, יכולה לעשות בדיוק אותו דבר. לכן אפנה אל חבריו כדי לוודא שהרגשות שהוא מביע אמיתיים ושאכן הערכנו אותו נכון. אם יהיה צורך, אשלח מישהו לביקור קטן בביתו".
כהן טען בריאיון כי "הימין אינו סותר את השלום". לדבריו, "אני בא מהימין של ז'בוטינסקי ובגין. אני איש ימין ליברלי מאוד. אחרי כל המלחמות, השלום הוא הפתרון היחיד. אנו ניצבים מול מלחמת לבנון שלישית ועוד מלחמה בעזה. לאן הגענו? לשום מקום. אנו נלחמים על עצם קיומה של מדינת ישראל. ואם הצד השני יסכים להקשיב ולעשות שלום, אהיה הראשון לעשות זאת".
לדבריו, "אחת ההשקעות החשובות ביותר שלי הייתה יצירת התנאים הדרושים להסכמי אברהם בין ישראל, איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו. ואחרות עוד יבואו. השאיפה להסכמי שלום היא בעיניי היעד האסטרטגי ובעל החזון של מדינת ישראל".
על 7 באוקטובר, המראיין הזכיר לכהן כי בספרו הפנה כעס כלפי מי שלדבריו "נכשלו" ואינו סולח להם. הוא מציין במיוחד את צה"ל, שב"כ ואגף המודיעין. כהן משיב כי כישלון המודיעין לא הפתיע אותו לחלוטין, משום שלדבריו הוא הזהיר מפני הסכנה כבר שנים קודם לכן. הוא מספר כי כשעמד בראש המטה לביטחון לאומי ולאחר מכן בראש המוסד, ביקש לקבל אחריות על רצועת עזה או לפחות על חלק מהטיפול בה.
"איזה מודיעין היה על עזה? שום דבר"
לדבריו, מאז ההתנתקות בשנת 2005 הלכה ונפגעה היכולת של ישראל לפעול בתוך הרצועה. כהן טוען כי אחת הבעיות המרכזיות הייתה המחסור במקורות אנושיים אמינים בתוך עזה. הוא מסכם את דבריו במשפט חריף במיוחד: "אני יודע בדיוק איזה מודיעין היה להם על עזה: שום דבר".
במגזין תיארו כיצד התקשורת הישראלית העניקה לכהן את הכינוי "ג'יימס בונד הישראלי", ונכתב כי הוא מקפיד מאוד על הופעתו החיצונית ועל תדמיתו הציבורית. כהן טוען כי למרות השנים הרבות בעולם החשאי, הוא לא לקח עמו מטען נפשי כבד, מלבד זיכרונות רבים. הכתבה מציינת כי גם כיום הוא מלווה באבטחה צמודה. לאחר סיום תפקידו במוסד עבר לכהן כראש הפעילות הישראלית של קרן SoftBank. לדבריו הוא נהנה כיום מחיים רגילים יותר, כולל חופשות משפחתיות ויכולת להיות זמין בטלפון ובוואטסאפ.
עוד נכתב כי מדובר בדמות מעוררת מחלוקת. מבקריו טוענים שהיה שותף למדיניות ממשלת נתניהו של העברת כספים מקטאר לרצועת עזה לפני 7 באוקטובר 2023. ספר הזיכרונות שלו, "Combattre pour la liberté" ("להילחם למען החירות"), עתיד להתפרסם בצרפת. בספר הוא מספר על עשרות סודות מדינה, החל מהרקע להסכמי אברהם ועד למבצעים נגד חיזבאללה. המראיין הזכיר את דבריו של כהן שלפיהם "איראן ללא איום גרעיני היא הישג חייו", ושואל אם המבצע החשוב ביותר שביצע היה הוצאת ארכיון הגרעין האיראני מטהרן בשנת 2018. כהן משיב: "זו הייתה אחת המשימות החשובות ביותר".
לדברי כהן, ביולי 2015 נחתם הסכם גרוע מאוד עם איראן (הסכם הגרעין בתקופת ממשל אובמה). לטענתו, ההסכם אפשר לאיראן לטעון שאין לה כוונה להשיג נשק גרעיני, בעוד שבפועל המשיכה לקדם את תוכניתה. כשמונה לראש המוסד בינואר 2016, התקבל מידע שלפיו מוחסן פחריזאדה, שנחשב למוביל תוכנית הגרעין הצבאית של איראן, ריכז חומרים וארכיונים ממקומות שונים ברחבי איראן והעביר אותם לאתר אחד סודי. כהן מספר כי הנחה את אנשיו לאסוף מודיעין, לאתר את החומרים ולהביא את כולם לישראל: מסמכים, דיסקים וחומרי מקור.
כשנשאל אם הרעיון היה שלו או של נתניהו, השיב באופן חד-משמעי כי הרעיון היה שלו. לדבריו, לא אכפת לו אם אחרים ייחסו את ההצלחה לנתניהו, אך היוזמה עצמה הייתה שלו. הוא מספר כי בינואר 2018 הצליח המוסד להוציא את הארכיון מאיראן ולחשוף אותו. לדבריו, הארכיון חשף את קיומם של אתרים גרעיניים שלא היו ידועים קודם לכן, פעילויות העשרה מחוץ לאתרים המוכרים, חומר על אורניום מועשר, ומידע ששינה באופן מהותי את תפיסת העולם לגבי תוכנית הגרעין האיראנית. כהן מוסיף כי כשטראמפ פרש מההסכם במאי 2018, הוא הסתמך בין היתר על המסמכים שהביא המוסד.
על המלחמה מול איראן טען כי הישגי ישראל וארה"ב היו "יוצאי דופן". כשנשאל על האפשרות שארה"ב תעדיף משא ומתן עם איראן למרות המלחמה, השיב שאינו יודע כיצד הדברים יתפתחו ברמה האסטרטגית. לדבריו, אילו היו אומרים לו שנה קודם לכן שישראל וארה"ב יצליחו לפגוע בצבא האיראני, בחיל האוויר, במערכי ההגנה האווירית, במערך הטילים, ביכולות הגרעיניות, לחסל את חמינאי ולנטרל את ההנהגה הביטחונית והפוליטית, וגם לסיים את המערכה ללא הסכם, הוא היה מקבל זאת מיד ושואל: "מי בכלל צריך הסכם?".
פעולות החבלה נגד איראן
כהן מספר כי המוסד הצליח להשתלב בשרשראות האספקה ששירתו את איראן באמצעות חברות קש. הוא מסביר שבדומה למבצע הביפרים, איראנים רכשו ציוד דרך חברות שלמעשה היו בשליטת המוסד או חדרו אליהן. לאחר שהציוד הגיע לידי האיראנים, ניתן היה לשנות אותו, לחבל בו, להחדיר לתוכו חומרי נפץ ולהפעילו בעת הצורך.
כהן מסביר כיצד המוסד החדיר ציוד ואמצעים לשרשראות האספקה האיראניות. הוא מזכיר את האירוע במתקן הגרעין בנתנז באפריל 2021, שבו הושמדה מערכת הקשורה לצנטריפוגות. לדבריו, המוסד הוא שמכר לאיראנים את המערכת, לאחר שהוחדרו אליה חומרי נפץ מראש. כהן טוען כי הוא עצמו אישר את הפעלת המטען כשעמד בראש המוסד. לדבריו, המבצע בוצע בשיתוף אחת מחברות הביטחון היוקרתיות בישראל והוביל לנזק משמעותי במתקן.
כהן מדגיש כי לדעתו פעולות החבלה המתמשכות, הסוכנים שפעלו בתוך איראן, גניבת ארכיון הגרעין, והמבצעים החשאיים השונים, הם שמנעו מאיראן להגיע לנשק גרעיני.
