חברת הוועדה שהוקמה להחלפת היועמ"שית גלי בהרבה-מיארה, השרה גילה גמליאל, שלחה היום (שני) מכתב לשר המשפטים יריב לוין, יו"ר הוועדה עמיחי שיקלי ומזכיר הממשלה יוסי פוקס - וביקשה לקיים את השימוע בשידור חי. בינתיים, במערכת המשפט מכנים את ההליך "פארסה", ומעריכים כי היועמ"שית כלל לא תגיע.
2 צפייה בגלריה
השרה גמליאל דרשה דיון פומבי, היועמ"שית ככל הנראה לא תגיע
(צילום: עוז מועלם, נחום סגל, אבי מועלם, EPA)
במכתב של גמליאל היא ביקשה בו מיו"ר הוועדה שיקלי "לשקול את פומביות הדיון". "ברוח המחויבות שלנו לערכי הדמוקרטיה, השקיפות ואמון הציבור, הריני לבקשך בזה לשקול את האפשרות לקיים בפומבי את השימוע המתוכנן, בדרך של פתיחת הדיון לכלי התקשורת והעברתו בשידור חי וזמין לצפיית הציבור", כתבה.
השרה גמליאל נחשבת מתונה ביחסה למוסדות שלטון החוק, והיא הוסיפה במכתבה כי "זהו הליך ציבורי מן המעלה הראשונה, העומד במוקד של שיח ציבורי ומשפטי משמעותי. מתן פומבי לשימוע ירים תרומה משמעותית להגברת האמון בהליך, יסייע להפיג חששות באשר לשיקולים המנחים אותנו חברי הוועדה, ויעביר מסר ברור של מחויבות לניהול הליך מקצועי, הגון ושקוף".
במערכת המשפט סבורים כי הליך פיטוריה של בהרב-מיארה אינו חוקי, וגורמים משפטיים ומומחים למשפט חוקתי העריכו כי היא לא תשתתף "בפארסה הפוליטית", ולא תגיע לשימוע.
"ממנים ועדה של פוליטיקאים תוך ביטול ועדת איתור מקצועית וממלכתית שמינתה יועצים משפטיים מאז 1997", אמרו הגורמים. "כל חברי הוועדה, השרים, כבר חיוו דעתם שיש לפטר את היועמ"שית. הם יהיו פתוחים לשמוע אותה? הרי הם יודעים לשם איזו מטרה מינו אותם".
בשלב זה, בלשכת היועמ"שית סירבו להתייחס להחלטת הממשלה על כינון הוועדה וזימונה של בהרב-מיארה לשימוע. בימים הקרובים יכונס בלשכתה דיון שמטרתו להחליט את האופן שבו היא תביע את עמדתה. החלטה האם להגיע לשימוע או לא, תלויה בין השאר באם בג"ץ יוציא צו ביניים האוסר את כינוס הוועדה.
בהרב-מיארה כבר הציגה נתונים שהפריכו את טענתו העיקרית של שר המשפטים יריב לוין, שאמר כי היא לא משתפת פעולה עם שרים ומשרדי ממשלה ונוקטת כלפיהם בקו לעומתי. היא הדגישה כי "היועץ המשפטי לממשלה מפעיל אמות מידה מקצועיות וערכיות דווקניות, המציבות אותו במרכז פעולותיה של המדינה לקיום שלטון החוק ולאכיפת החוק הלכה למעשה".
לדבריה, "אסור שהנכונות לשרת אינטרסים של הרשות תתבטא בוויתור על העקרונות המחייבים את מי שמופקד על קיום החוק. מחויבות זו עשויה להביא את היועץ המשפטי, בכל תפקידיו, לנקיטת עמדות אשר יגבילו את עובדי רשויות השלטון או אף יפגעו ביכולתם לממש את מדיניותם כאשר זו נראית בעיני היועץ המשפטי כבלתי-חוקית.
"במקרה זה מדובר בפגיעה אנושה במעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה, המשמש כשומר סף ראשון במעלה, ולפגיעה קשה במקצועיותו, בעצמאותו ובאי-תלותו. מהלכים אלו פוגעים אנושות באינטרס הציבורי, בטוהר המידות ובשלטון החוק".
