בזמן שהעורף הישראלי נדרך מאזעקות שמתריעות על "חדירת כלי טיס עוין" ומנסה לפענח את האיום החדש שהגיח מבין הוואדיות של דרום לבנון - מעבר לקווי האויב מתחוללת מציאות הפוכה לחלוטין. "בכל זמן נתון יש מעל האויב אלפי כלים שלנו. זו המציאות שהם חיים איתה 24/7", מסבירים אנשי בית הספר לרחפנים של צה"ל.
חיסול מחבלים באמצעות רחפן
(צילום: דובר צה"ל)
הציבור הישראלי נחשף לרוב רק לכטבמ"ים שמצליחים לחדור את שכבות ההגנה שלנו. אבל מאחורי הקלעים, צבא היבשה עבר את אחת המהפכות הטכנולוגיות המהירות והעמוקות ביותר, ומי שנמצאים בחזית המהפכה הזו הם אנשי בית הספר לרחפנים של פיקוד הצפון. מדובר ביחידה חדשה שהוקמה בפברואר 24' - מתוך צורך מבצעי וכחלק מלקחי טבח 7 באוקטובר. מאז מנוהלת היחידי על ידי עשרות רשתות של אנשי מילואים.
ישבנו לשיחה עם מדריכי בית הספר, אחרי יותר מ-900 ימי לחימה. דיברנו על זירת הרחפנים ועל האופן שבו הם מכשירים לוחמים בתחום. אפשר היה להתרשם שהמדריכים מודעים לשינויים הגדולים שעבר שדה הקרב - ושקצב הלמידה מול האויב בכל גזרה הוא עניין של חיים ומוות.
"הפכנו את הרחפנות למקצוע לכל דבר", מסביר סא"ל ר', מפקד בית הספר לרחפנים של פיקוד הצפון. "אם פעם רחפן היה כלי עזר קטן, היום יש לכוחות בשטח 'מיקרו חיל-אוויר' משלהם. חלק משמעותי מהמשימות, מאיתור האויב, דרך ציון מטרות, ועד רחפני הטלות ורחפנים כבדים ומשימות מורכבות אחרות שאי אפשר לפרט, מבוצע באופן עצמאי על ידי הרחפנים".
הטופוגרפיה של דרום לבנון היא סיוט טקטי עבור אנשי צבא: הרים תלולים, עמקים עמוקים וסבך צפוף ("שמורות טבע") שמאפשר לחיזבאללה להיטמע בשטח. כאן בדיוק נכנסים הרחפנים לתמונה. "הכלים האלה מאפשרים לנו 'לאחוז' את המרחב בצורה מוחלטת", מסביר סר"ן נ', סגן מפקד היחידה. "הם מסירים את ערפל הקרב. מטיס רחפן טוב משנה את כל דפוס הלחימה של הפלוגה. הוא הופך את המפקד בשטח לכל יכול. היכולות שהלוחמים מציגים היום בשטח הן מעבר לכל דמיון, והציבור בכלל לא נחשף אליהן".
כחלק מהשינוי התפיסתי, בצה"ל בנו את הכשרות המטיסים במבנה של פירמידה מקצועית וקשוחה: לוחם לא יכול להתקדם לרחפנות תקיפה או להפעלת רחפנים מתאבדים מבלי שהוכיח קודם שליטה אבסולוטית ברחפני איסוף בסיסיים. השינוי הזה הורגש היטב במעבר שבין מבצעים קודמים ללחימה הנוכחית. "במבצע 'שאגת הארי', לצד המערכה מול איראן, כוחות היבשה שתמרנו בלבנון נזקקו לכוח אווירי צמוד", מדגים סר"ן נ'. "הכוח האווירי של הרחפנים ידע לתת את המעטפת הטקטית הזו, ובכך אפשר לחיל האוויר הגדול להתפנות לזירות מרוחקות ואסטרטגיות יותר. כל בניין הכוח של צה"ל השתנה".
הרחפנים של צה"ל מטרידים מאוד את חיזבאללה. "כל גורם שנמצא מולנו בלחימה מרגיש את הרחפנים שלנו, וזה משבש להם את התוכניות מהיסוד ומכביד עליהם", מדגיש סא"ל ר'. "הם מנסים לאתר את הכלים שלנו, לירות עליהם ולפגוע בהם בכל דרך. נכון, יש נפילות – לפעמים בגלל תקלות טכניות, תנאי מזג אוויר או ירי של האויב – אבל כמות הכלים שיש לדרג הלוחם בצה"ל היא עצומה, עשרות אלפי כלים. נפילה של כלי כזה או אחר לא פוגעת במשימה".
"להגיב עם יכולות חדשות"
אבל המהפכה הזו, כאמור, היא דו-צדדית. בחודשים האחרונים התחדד בבית הספר לרחפנים הצורך להתמקד באיום המקביל: רחפני הנפץ עם הסיב האופטי של חיזבאללה. סא"ל ר' וסר"ן נ' לא מנסים לייפות את המציאות. הם מגדירים את האיום הזה כ"מאתגר מאוד" ורואים את השלכותיו הכואבות בשטח.
"למדנו את תחום ההגנה עוד לפני שהקמנו את בית הספר, בהלימה למה שקורה במלחמה בין רוסיה לאוקראינה", מספר סא"ל ר'. "בסוף 2023 התחלנו בהטמעה של תפיסת הפעלה שלמה בקרב הכוחות. בחודשים האחרונים קלטנו לא מעט מערכות טכנולוגיות לגילוי ויירוט, וחלקן כבר זורמות לשטח ונותנות מענה אבל זה עוד לא הפתרון המלא כמובן".
לדברי סא"ל ר, "קצב הלמידה מטורף לשני הצדדים: מטיס רחפן של האויב מזהה חולשה בלייב, לומד, משנה שיטה ואנחנו חייבים להגיב עם יכולות חדשות ואמל"ח חדש". אבל כאן מגיע המסר המרכזי של מפקדי היחידה: הטכנולוגיה לבדה לא תנצח את רחפני הנפץ. אין פתרון קסם הרמטי, והמערכות לא נמצאות בכל פינה.
"זה קריטי בצורה בלתי רגילה: כל לוחם וכל מפקד חייב להכיר את תורת הלחימה (התו"ל) של ההתמגנות ברמה הגבוהה ביותר", מבהיר סא"ל ר'. "זה דומה להתמגנות מטילים. כולנו יודעים שיש לצה"ל שכבות הגנה אקטיביות, ובכל זאת בהישמע אזעקה הציבור הולך לממ"ד. באותה מידה, הלוחם בשטח חייב לדעת איך להתמגן מול רחפן".
הפתרון הטקטי המידי שנלמד בבית הספר מבוסס על ערנות ושימוש בסביבה. הכוחות מכשירים חייל ייעודי שמתפקד כ"צופה שמיים" – תפקידו להאזין, לתצפת, לתת התראה מוקדמת ולירות בנשק קל במקרה הצורך. במקביל, הלוחמים מתרגלים פריסה נכונה של רשתות הגנה פיזיות ושימוש בהסוואה ובתוואי השטח הטבעי כדי להיעלם מעיני רחפני האויב.
"זה מציל חיים חד-משמעית", מסכם סר"ן נ', "חשוב לנו להעביר את המסר הזה לכמה שיותר לוחמים בקצה, כי בסוף, התו"ל הזה הוא שכבת ההגנה האחרונה והקריטית ביותר. הוא ממש כמו האפוד המגן של החייל, והוא חייב להכיר אותו ולהשפיע על הסביבה שלו".
אנשי היחידה ימשיכו לפתח מערכות, לבחון טכנולוגיות בקצב מואץ, ולהזניק אלפי כלים לשמי לבנון. "לעולם לא נדע כמה לוחמים ניצלו וכמה יעדים מבצעיים הושגו בזכות עולם הרחפנים ", אומר סר"ן נ' במבט גאה, "אבל כדי להפוך את האיום של הצד השני לפחות משמעותי המודעות של המפקד בשטח היא המפתח המיידי".
