אורי אלמקייס (21), שהופעל כשהיה בן 17 על-ידי פקודיו של ראש המוסד הנבחר רומן גופמן כסוכן מודיעין לצורך "מבצע השפעה", עתר לבג"ץ נגד מינויו לתפקיד בטענה שמדובר בהליך ללא סמכות ומנוגד לחוק. בעתירה של אלמקייס והתנועה לטוהר המידות צורפה בקשה להוציא צו ביניים שיקפיא את המינוי, אבל שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר אמנם העבירה את העתירה לדיון - אבל נמנעה מהוצאת צו שכזה.
1 צפייה בגלריה
אלוף גופמן ואלמקייס
(צילום: גיל נחושתן, מתוך פייסבוק, לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות היוצרים )
בינתיים, ברוסיה מביעים חשש ממינויו של גופמן ובידיעה שפורסמה היום (שלישי) בסוכנות הידיעות הממשלתית "טאס" נכתב כי הביון הישראלי עשוי "להפוך לפעיל יותר ביחס לרוסיה".
בכתבה צוטט מומחה לביטחון לאומי בשם אלכסנדר סטפנוב שאמר בין היתר כי פעילות המוסד "בכיוון הרוסי עשויה לקבל ממד חדש בהתחשב בקשרים ההדוקים שבין תל אביב למשטר בקייב. פעולות רבות של הביון האוקראיני תוכננו תוך שימוש בידע ובמעורבות של סוכני מוסד". סטפנוב הוסיף שהמוסד יכול להעניק לאוקראינה "ידע בתחום הלחימה והמודיעין תוך שימוש בבינה מלאכותית". הוא טען כי המוסד הופך למעשה ל"צבאי-אישי לחיסול מנהיגים שמוכוון על ידי נתניהו".
אלמקייס, שגויס והופעל באישורו של גופמן, אז מפקד אוגדה בפיקוד הצפון, נעצר ב-2022 על-ידי שב"כ ונחקר בחשד לעבירות ביטחוניות חמורות. הוא הוחזק במעצר ובתנאים מגבילים כשנה ותשעה חודשים, הואשם בסעיפים חמורים - אך זוכה ונוקה לחלוטין מכל אשמה.
עורכי הדין אורית חיון ודין כוכבי שמייצגים את אלמקייס, ועורכי הדין בעז ארד, אביה אלף ועומר מקייס שמייצגים את התנועה לטוהר המידות, גוללו בעתירה את הפרשה שבמרכזה עומד אלוף גופמן, את הפגמים שנפלו לטענתם בטוהר מידותיו, לרבות אי-אמירת אמת בתחקיר הצה"לי, שתיקתו משך כל תקופת המעצר והמשפט, בריחתו מאחריותו לפרשה, התעללות בקטין שלא עבר כל עבירה, וחוסר מהימנותו.
העתירה מפרטת ומדגישה את טעמיה של דעת המיעוט של יו"ר הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, שקבע כי אין זה מן הראוי למנות את גופמן לראש המוסד בשל פגמים בטוהר מידותיו.
כמו כן עמדו העותרים על היעדר תשתית עובדתית מספקת להחלטת הוועדה שאישרה את המינוי, כיוון שחבריה סירבו לשמוע את עדות אלמקייס, והעדיפו להסתמך על ראיונות עימו בתקשורת. עוד נטען כי הוועדה נמנעה מלזמן בפניה את תת-אלוף ג', רח"ט הפעלה באמ"ן בתקופה הרלוונטית.
בנוסף נטען בעתירה כי בהחלטת הוועדה התגלו סתירות עובדתיות מהותיות בין העובדות המוצגות בעמדת חבריה שאישרו את המינוי לבין חוות דעת המיעוט של השופט גרוניס. בעתירה צוין כי החלטת הוועדה התקבלה כשנאסר על שניים מחבריה (טליה איינהורן ומשה טרי) לעיין במסמכים סודיים שהוצגו ליו"ר גרוניס ולחבר הוועדה הנוסף דניאל הרשקוביץ מטעמי סיווג ביטחוני. בהקשר זה טענו העותרים כי משנמנע ממחצית מחברי הוועדה להיחשף לחומר הסודי, אין לתת משקל לעמדתם.
פורסם לראשונה: 09:56, 14.04.26
