לבנון מגרשת את השגריר האיראני: משרד החוץ הלבנוני הודיע לנציג מהשגרירות האיראנית כי השגריר החדש שהגיע לאחרונה למדינה, מוחמד רזא שיבאני, הוא אישיות לא רצויה במדינה ועליו לעזוב עד 29 במרץ. שיבאני נכנס לתפקיד זמן קצר לפני המלחמה, והמתין שמינויו יאושר רשמית. משרד החוץ זימן את שגריר לבנון באיראן להתייעצויות, על רקע מה שהמדינה הלבנונית תיארה כ"הפרה על-ידי טהרן של הנורמות והעקרונות של היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות".
שיבאני הוא אחד הדיפלומטים האיראנים הבולטים המתמחים בענייני המזרח התיכון, ומילא תפקידים רבים בקריירה הדיפלומטית שלו. הוא כבר כיהן בעבר כשגריר בלבנון, בזמן מלחמת לבנון השנייה, ואחר כך כיהן גם כשגריר בסוריה. שיבאני גם פיקח על השגרירות בביירות כאשר השגריר לשעבר, מוג'תבא אמאני, נפצע בפיצוצי הביפרים והועבר לקבלת טיפול רפואי באיראן.
בכתבה בשבוע שעבר בעיתון אל-אחבאר, המזוהה עם חיזבאללה, נכתב כי שיבאני עדיין ממתין לתאריך להגשת כתב האמנה הרשמי שלו לנשיא לבנון ג'וזף עאון. הוא הבין מלבנון שהעיכוב בקביעת תאריך נובע מהמלחמה המתמשכת, וכי שלושה שגרירים נוספים נמצאים במצב דומה.
אל-אחבאר דיווח כי שיבאני שומר על קשר עם אחד מיועציו של הנשיא, עם יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי ועם הנהגת חיזבאללה. לפי שיבאני, לאור האיומים הישראליים נגד דיפלומטים איראנים בלבנון, התקבלה ההחלטה בימים הראשונים של המלחמה לפנות את המשפחות, אך לא היה קל למצוא טיסת פינוי, עד שבסוף זה נעשה על ידי רוסיה. בנוגע לאחדות הזירות של הציר האיראני, במלחמה וגם בכל הנוגע להסכם עתידי, אמר שיבאני שטהרן "תעשה כל מאמץ לקשר כל הסכם הפסקת אש להסכם דומה עם לבנון". לדבריו "גם ההתנגדות העיראקית התערבה וחייבת להיות חלק מכל הסכם, ואם גם תימן תתערב, זה טבעי, אך זה תלוי במצב בשטח".
זו לא המתיחות הראשונה בין משרד החוץ הלבנוני להנהגה האיראנית. שר החוץ הלבנוני יוסף רג'י ידוע כאחד מהבכירים הלבנונים שמנסים לנתק את לבנון מכל השפעה איראנית, מה שהביא אותו למתחים מול בכירים איראנים במספר אירועים בשנים האחרונות. במסגרת המתיחויות, בדצמבר האחרון דחה רג'י הזמנה של שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י לבקר בטהרן. רג'י התנצל בפני עראקצ'י ואמר כי אין בכוונתו לסרב לקיים שיח, אלא רק ש"אין אווירה מתאימה". במקום זאת, הזמין את עראקצ'י להיפגש במדינה שלישית ניטרלית, ששני הצדדים מסכימים עליה. באפריל 2025 דווח על מתיחות נוספת בין משרד החוץ הלבנוני לשגריר איראן הקודם בלבנון, אמאני, בעקבות התבטאות של אמאני המתנגדת לריכוז הנשק בידי המדינה.
משבר העקורים בלבנון וחילופי האשמות בין חיזבאללה לממשלה
במעקב אחר אזהרות הפינוי מטעם דובר צה"ל בערבית בשבועות המלחמה, ניתן לראות כי הרבה מהן חוזרות על עצמן. רק בראשון בלילה פורסמה שוב אזהרת פינוי לדאחייה של ביירות לאזורים חארת חריכ, אל-רבירי, א-לילכי, אל-חדת', בורג' אל-בראג'נה, תחויטת אל-רדיר וא-שיאח. מדובר במוקדים שכבר פונו והותקפו פעמים רבות מתחילת חודש מרץ. בהמשך הלילה פורסמו אזהרות פינוי לכפרים באזור צור, וגם הבוקר (שלישי) פורסמו אזהרות פינוי נוספות למבנים באזורי מעשוק, צור ובורג' א-שמאלי בדרום לבנון - אזורים שאמורים היו להיות מפונים כבר מזמן.
פצועי חיזבאללה מבקרים עקורים באל-הרמל
6 צפייה בגלריה
ראש ממשלת לבנון נואף סלאם ומזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם
(צילום: REUTERS/Mohamed Azakir/Al Manar TV)
צה"ל מצדו, ממשיך לפרסם אזהרות פינוי חוזרות, למרות שכל האזור הדרומי לנהר א-זהראני בדרום המדינה כבר אמור להיות מפונה. הסיבה המרכזית היא כדי לוודא שאכן אין תושבים בחלק מהיעדים העתידים להיתקף, המשמשים את ארגון הטרור חיזבאללה.
בפועל, לבנון מתמודדת עם קשיים מורכבים מאד בכל הקשור לסוגיית העקורים, כאשר הסוגייה מציפה מחדש גם מתחים פנים-לבנוניים. לפי הדיווחים מדובר כבר על יותר ממיליון עקורים, כאשר מספר העקורים הרשומים במקלטים הרשמיים עומד רק על כ-133 אלף.
שרת הרווחה הלבנונית, חנין א-סיד, צוטטה אתמול אומרת: "לא נטשנו את העקורים ברחובות, אלא קראנו להם ללכת למקלטים. יש מקום לכולם". היא גם טענה כי הסיוע נמשך מסביב לשעון וכי המקלטים נפתחו "במהירות ושיטתיות מתחילת המלחמה, כאשר כיום קיימים 645". היא חידדה כי כל המקלטים נמצאים תחת סמכותה הבלעדית של המדינה ומנוהלים על ידי משרדי הרווחה והחינוך ושותפיהם, ואינם כפופים לסמכות של אף גוף או גורם אחר.
למרות הצהרת השרה, התמונות שמגיעות מלבנון ומביירות מציגות מציאות אחרת, של רבים שלא מצאו מחסה. בחלק מהדיווחים הלבנוניים נטען כי המקלטים עבור העקורים מלאים. משפחות רבות מצאו עצמן ברחובות או ברכביהן. רבים לא יכולים להרשות לעצמם לשכור דירה במקום בטוח, כי המחירים עלו בצורה משמעותית עקב הביקוש. בנוסף, יש כאלה שחוזרים לסירוגין לבתיהם באזורי הסכנה, גם כי אין להם היכן להיות וגם כדי לבדוק אם ביתם נותר שלם, או לפנות עסקים וציוד השייך להם - מה שדורש את אזהרות הפינוי החוזרות של דו"צ.
יש לציין כי יש לא מעט תושבים מדרום לבנון שנאלצו להתפנות כבר מספר פעמים, בחיפוש אחר מקום בטוח. לצורך העניין בעיתון אל-אחבאר, המזוהה עם חיזבאללה, הזכירו הבוקר כי משרד הפנים הלבנוני ביקש לפנות 13 מרכזי עקורים באזור צור בדרום המדינה, המאכלסים כ-4,000 עקורים ולהעבירם למרכזים חלופיים במחוזות אחרים. זאת, עקב תקיפות הגשרים בין צפון הליטאני לאזור מדרום לנהר והחשש כי הדבר יפריע לאספקת הסיוע למרכזים שם.
לאחרונה הציעה ממשלת לבנון לפתוח מתחם עבור עקורים באזור כרנתינא ליד נמל ביירות. ההצעה עוררה התנגדויות רבות של המקומיים, שבין היתר חוששים מהשלכות ביטחוניות ודמוגרפיות. מדובר באזור עם רוב נוצרי, ועם מתיחות עדתית עוד מימי מלחמת האזרחים. לפי המקומיים, המדינה עלולה לאבד שליטה על האזור, שעלול להפוך יעד לתקיפות. לאחרונה גם דווח בתקשורת הערבית על חשש להשכיר דירות לעקורים, שעלולים להיות מקורבים לחיזבאללה ולהעמיד את הנכסים בסיכון, וכן על שכונות בביירות שחיזבאללה כבר התבסס בהן.
סוגיית העקורים הייתה חלק משיחה שהתקיימה אתמול בין נשיא לבנון ג'וזף עאון ליו"ר הפרלמנט נביה ברי. לשכת הנשיאות הלבנונית דיווחה כי השניים דנו בתנאים החברתיים וההומניטריים הקשים הנובעים מעקירתם של כמיליון תושבים.
בין ההנהגה הלבנונית לחיזבאללה יש חילופי האשמות הדדיים בנוגע לסוגיית העקורים, גם במלחמה הנוכחית אך גם לפניה, בכל הקשור לסיוע המועבר לעקורים ולשיקום שלהם. ראש ממשלת לבנון נואף סלאם הבהיר מצדו בריאיון לערוץ אל-חדת' הסעודי כי הטענה שהממשלה הלבנונית מזניחה את העקורים נועדה להסיט את תשומת הלב מהטלת אחריות על חיזבאללה. הוא הדגיש בריאיון כי חיזבאללה הוא זה שגרר את לבנון למלחמה.
ארגון הטרור חיזבאללה מצדו, שרוב העקורים הם מהסביבה התומכת שלו, מנסה להפגין נוכחות בשטח באמצעות ביקורים ותרומות, וממשיך להאשים את הממשלה. רק אתמול דווח כי פצועים מחיזבאללה הגיעו לבקר משפחות עקורות במחנה באזור אל-הרמל במזרח לבנון, בליווי חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חיזבאללה, איהאב חמאדה.
