בג"ץ מתח הבוקר (שני) ביקורת חריפה על עתירת ארגון "עדאלה" נגד החוק להפסקת פעילות אונר"א בישראל, שאושר ברוב עצום וחריג לפני כשנתיים - למרות לחץ והתנגדות מצד הקהילה הבינלאומית, ארה"ב והאו"ם. במהלך הדיון אמרו השופטים כי הכנסת רשאית לשלול את פעילות הארגון וכי לא הובאו ראיות לפגיעה בזכויות אדם. השופטים קראו למשוך את העתירה ואף קבעו כי העתירה חסרת בסיס, ולכן אין צורך לשמוע את עמדת המדינה.
(צילום: גלעד כהן)
לדיון הגיעו חברי קואליציה, בהם השר איתמר בן גביר וחברי הכנסת מהליכוד טלי גוטליב ובועז ביסמוט, ותקפו את בג"ץ על עצם קיום הדיון. "מה המשמעות של 92 חברי כנסת?" (מספר התומכים בחוק - ג"כ, נ"ב), תהו. "ואנחנו הסכנה לדמוקרטיה". גוטליב הוסיפה: "רק שיהיה ברור, שופטים מתכוונים לדון בעתירה של תומכי טרור נגד חוק של הכנסת".
השופט עופר גרוסקופף פתח את הדיון, ואמר כי "חוקי היסוד מגינים על זכויות האדם. היכן הפגיעה בזכויות? היכן הכנסת חרגה מסמכותה?". סוהאד בשארה, מנהלת המחלקה המשפטית של ארגון "עדאלה", השיבה כי "אנחנו מדברים על פלח אוכלוסייה שהוא בתנאים הכי קשים. גם לאזרח בירושלים, גם בגדה המערבית וגם בעזה. הם מקבלים 70 שנה רשת ביטחון סוציאלית מאונר"א".
השופט גרוסקופף הקשה כי "אין בתצהירים שהגשתם שום דבר שיכול לבסס פגיעה בפועל, ואם אין ראיות אז על מה אנחנו אמורים לדון? אין אפילו אדם אחד בעתירה שאומר שמצבו יותר קשה מאז סגירת אונר"א".
בשארה השיבה לשופט: "זה תהליך שהפגיעה בו מצטברת. ישנו עותר ממחנה הפליטים שועפט. הוא מקבל תרופות של איזון של מחלות כרוניות בחינם מאונר"א, וכיום הוא לא מקבל". השופט גרוסקופף לא הרפה: "הבאת תצהירים של אנשים שאומרים 'אנחנו יודעים שהמצב יהיה רע'. תראי לי איפה המדינה אומרת שהמצב הורע? אני לא רואה לא הסכמה של המדינה שיש הרעה וגם לא שום טענה עובדתית בעתירה". השופט הזכיר כי יש ייבוא תרופות מהרשות הפלסטינית וכי בשטח הריבוני של ישראל, כמו בשועפאט, המדינה אחראית לספק תרופות.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ טענה כי אין בסיס משפטי שמחייב את המדינה לשתף פעולה עם ארגון מסוים, ועו"ד בשארה השיבה כי "יש פה פגיעה באנשים. אי אפשר להתנתק אחרי 70 שנה". השופטת תהתה: "למה אי אפשר? מרגע שהמדינה משתפת פעולה עם ארגון הומניטרי מסוים, היא לא יכולה להפסיק?".
השופט השלישי בהרכב, השופט יחיאל כשר, התערב ואמר כי "אם אין אף תצהיר שהובא אחרי חיקוק החוק אין כאן אפילו את כרטיס הכניסה בעתירה הזאת. אין התחלה בכלל בתיק הזה. או שיש כאן ראיה עם תאריך, או שאין. תפני אותי לעמוד, לסעיף. יש-יש, אין-אין. מאוד פשוט. אם אין - אז אין כרטיס כניסה בכלל".
בתום הדיון המליצו השופטים ל"עדאלה" למשוך את העתירה נגד החוק בשל היותה חסרת בסיס. השופטים אף לא ראו צורך לשמוע את עמדת המדינה והכנסת נגד העתירה בשל מצבה המשפטי.
מתקן הרוס של אונר"א בעזה, ב-2024
(צילום: AFP)
ב-2024 אישרה הכנסת ברוב עצום את "חוק אונר"א", שהורה על הפסקת פעילות הארגון בשטחה הריבוני של מדינת ישראל ואף אסר על המדינה לקיים קשר איתו. החוק רלוונטי לאזורים בשטח הריבוני של ישראל, כמו מחנה הפליטים שועפאט שבירושלים וחלקים ביהודה ושומרון, אך אינו רלוונטי לרצועת עזה - למעט איסור יצירת הקשר שתקף גם כלפי הארגון שם.
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "תפקידה של אונר"א הינו טיפול בפליטים פלסטינים בלבד - ומכאן שאין מקום לכך שתעניק שירותים כלשהם בשטח מדינת ישראל, שבה אין פליטים פלסטינים אלא תושבי המדינה המקבלים שירותים ממוסדותיה השונים".
עוד נכתב כי "אונר"א משמשת במה להסתה וחינוך לשנאת ישראל ופגיעה בתושביה היהודים. בבתי הספר שהיא מפעילה בירושלים נלמדים תכנים אנטישמיים ובספרי הלימוד מפארים מחבלים שרצחו ילדים ונשים. מוסדותיה של אונר"א משמשים 'קרקע פורה' לביצוע פעולות והסתה כנגד מדינת ישראל. כך למשל בהתאם לדו"ח ועדת חקירה של האו"ם בשנת 2015, לאחר מבצע 'צוק איתן', נתגלה כי מוסדותיה של אונר"א בעזה שימשו את ארגוני הטרור לאחסון ולירי טילים על ישראל".
