בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת גזר היום (חמישי) על שלושה קרובי משפחה של נאשם בתיק אונס שהורשעו לאחר ניהול משפט, בהדחה והטרדה של נפגעת עבירה בתיק אונס, וכן בשיבוש הליכי משפט. בית המשפט קבע כי מדובר במעשים מתוחכמים ומתוכננים שנעשו במטרה לאסוף על נפגעת העבירה מידע ולהשפיע על עדותה בבית המשפט.
על הנאשמת זוהרה היימר נגזרו 4 שנות מאסר בפועל, על בתה קרן בר גולדשטיין נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל, ועל דורון מרדכי נגזרו 8 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות. בנוסף, השלושה חויבו בפיצוי הנפגעת.
האישה שנפגעה ממעשיהם אמרה לאחת מתן גזר הדין, "אני מברכת על תוצאות ההליך. לצערי, ישנם נפגעים ונפגעות שחוששים להתלונן שמא יטרידו אותם, לכן האמירה שיש לשמור על נפגעים ונפגעות היא חשובה כאין כמותה. את העוול שנגרם לי שום דבר לא יוכל לתקן, תמיד תישאר הצלקת. אבל ההכרה של בית המשפט במה שקרה ובחומרתו נותנת קצת מזור לנפש שאולי עדיין יש מי ששומר על החוק ובעיקר על כולנו".
על פי הכרעת הדין זוהרה, דודתו של אור מלול - שהיה אחד הנאשמים בתיק האונס - שכרה דירה בסמוך למקום מגוריה של נפגעת העבירה, יצרה עמה קשר תוך שהסתירה את קרבתה המשפחתית לנאשם בתיק האונס. היא רכשה את אמונה של הנפגעת במשך שבועות ארוכים, אספה מידע על חייה ועל ההליך הפלילי ואף הקליטה את שיחותיה עמה ללא ידיעתה.
במהלך תקופה זו, שיתפה זוהרה את הנפגעת בפרטים בחייה האישיים, ובכלל זה, בפרטי אונס שהיא חוותה לכאורה בעצמה וזאת, בכדי לרכוש את אמונה של הנפגעת ולעודד אותה לשתפה בפרטי האירוע שנדון תיק האינוס. בעקבות מצג קרבה זה, סיפרה הנפגעת לזוהרה פרטים על חייה לרבות על תיק האינוס. חלק משיחות אלה הוקלטו על ידי זוהרה וזאת, ללא ידיעתה של הנפגעת וללא הסכמתה.
מזימת ה"פתיחה בקלפים"
במסגרת התוכנית העבריינית בוצעה "שיחת הפתיחה בקלפים": הנאשמים רקמו תכנית במסגרתה יוצג מצג שווא בפני נפגעת העבירה לפיו קרן "תפתח בקלפים" לנפגעת ותמסור לה במהלך הפתיחה את אשר לכאורה התרחש במהלך האונס, באופן שונה ממה שזכרה וסיפרה נפגעת העבירה במשטרה, באופן שיניע אותה לשנות מן הגרסה אותה מסרה בחקירתה ותפחית מחלקו של בן משפחתם במעשים. במהלך"הפתיחה בקלפים" הציגה קרן לנפגעת מצג שווא לפיה היא רואה בקלפים את אירוע האונס, תוך שהיא משתמשת בפרטים שנודעו לה קודם, עוד מסרה לה במכוון פרטים שונים הסותרים את עדותה במשטרה והכל במטרה להשפיע על המתלוננת ולהניעה לשנות את גרסתה ביחס לאור.
"פגיעה בלב מערכת אכיפת החוק"
(צילום: עמית שאבי)
בגזר הדין קבע בית המשפט כי מדובר ב”מסכת שלמה, מתוכננת ומתוזמנת של הטרדת עד”, שבוצעה בתחכום, במרמה ובניצול אמונה של הנפגעת. עוד נקבע כי המעשים פגעו פגיעה קשה בטוהר ההליך המשפטי ובנפגעת העבירה, וכי הם אילצו אותה לשוב ולהעיד בתיק האונס לאחר שההקלטות שנעשו ללא ידיעתה הועברו לאחד הנאשמים באותו תיק.
בית המשפט הדגיש כי עבירות של הטרדת עד, הדחה בעדות ושיבוש מהלכי משפט פוגעות בלב מערכת אכיפת החוק, וציין כי אין בזיכויו המאוחר של הנאשם בתיק האונס כדי להפחית מחומרת מעשיהם של הנאשמים או להשפיע על אחריותם הפלילית.
"הנפגעת התמודדה עם השלכות קשות"
עו"ד שירי שחף אופק, ממונה על ייצוג נפגעי עבירות מין בסיוע המשפטי במשרד המשפטים ומייצגת את נפגעת העבירה מטעם הסיוע המשפטי אמרה,"שש השנים שחלפו ממועד קרות האירועים החריגים המתוארים בכתב האישום הסתיימו באמירה נחרצת ונוקבת של בית המשפט כנגד השיבוש החריג שבוצע. תוצאות ההליך והעונשים המחמירים שנגזרו מוכיחים כי המערכת נכונה להגן על נפגעות עבירה, ומעבירים מסר ברור לנפגעות אחרות החוששות להתלונן: עדותכן תישמע ללא מורא, ובית המשפט יבוא חשבון עם כל מי שינסה לפגוע במרחב המוגן שלכן או להפוך את הליך עשיית הצדק לכלי פגיעה נוסף".
עו”ד מרינה רוזנפלד מפרקליטות מחוז צפון, שניהלה את התיק, מסרה, “מדובר במסכת מתוכננת, מתוחכמת ומתמשכת של הטרדת עדה, נפגעת עבירה בתיק אינוס חמור, שנועדה להשפיע על עדותה בהליך פלילי. הנאשמת המרכזית ניצלה את אמונה של נפגעת העבירה, יצרה עמה קשר אישי, דובבה אותה והקליטה אותה בסתר, וכל זאת כשמדובר בצעירה שהתמודדה עם השלכותיו של אירוע אונס קשה. מעשים מסוג זה אינם פוגעים רק בנפגעת העבירה, אלא גם בלב ההליך המשפטי, ביכולתם של עדים להעיד ללא מורא ובאמון הציבור במערכת המשפט.
"אנו שבעי רצון על כך שבית המשפט קיבל את עמדתנו ביחס לחומרת המעשים, הכיר בעוול ובפגיעה הקשה שגרמו הנאשמים ונתן לכך ביטוי בענישה ראויה. ראוי לציין את נחישותה ועמידותה של נפגעת העבירה אשר שיתפה פעולה עם גורמי אכיפת החוק במהלך החקירה וניהול המשפט. נפגעת העבירה נאלצה להתמודד עם ההשלכות הקשות של הפגיעה המינית החמורה ובקשיים הכרוכים בניהול משפט פלילי ובפרט נוכח הפגיעה הנוספה בה וניסיונות להשפיע על עדותה, והעידה בגבורה בשני הליכים פליליים".
