הודעתה של איראן על נכונותה לפתוח את מצרי הורמוז, חרף סירובה הקודם להסכים לכך בתמורה להפסקת אש זמנית, סיפקה בידי דוברת הבית הלבן סיבה טובה מספיק להכריז על ניצחון ולהודיע כי הנשיא טראמפ הצליח לפתוח מחדש את המצרים. קשה להעריך כיצד יסתיימו השיחות הצפויות בין הצדדים, האם ניתן לגשר על הפערים הגדולים ביניהם והאם הן אכן יובילו לסיום המלחמה. ואולם, גם אם מתעלמים מהודעתה הדרמטית של המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, שהכריזה על “ניצחון גדול” ועל “תבוסה היסטורית קשה” של אויביה, עיון בתוכנית עשר הנקודות של איראן המהווה, גם לדברי הנשיא האמריקאי, “בסיס טוב” למשא ומתן, מעלה שורה של תהיות ובעיות, המציבות סימן שאלה גדול סביב הישגי המערכה הנוכחית.
1 צפייה בגלריה
תומכי המשטר האיראני מניפים את תמונתו של מוג'תבא חמינאי לאחר ההודעה על הפסקת האש
(צילום: Vahid Salemi/AP)
ראשית, ההצעה האיראנית גורסת כי על ארצות-הברית להכיר בזכותה של איראן להעשיר אורניום. כזכור, סוגיה זו היתה אחת מסוגיות הליבה במשא ומתן הכושל שהוביל למלחמה. בעוד שבכירי הממשל האמריקאי התעקשו כי איראן לא תוכל להמשיך בהעשרה במסגרת הסכם עתידי, טהרן עמדה על כך שאין בכוונתה לוותר על זכות זו אלא לכל היותר להשעות את מימושה לפרק זמן מוגבל. יש לקוות כי במסגרת המשא ומתן תעמוד ארצות-הברית על דרישתה לפרק את האתרים התת-קרקעיים של תוכנית הגרעין, לסלק לכל הפחות את האורניום המועשר לרמה של 60 אחוזים שנותר באיראן מאז מלחמת יוני 2025, לדלל את האורניום המועשר לרמה של 20 אחוזים ולהשעות לפרק זמן ארוך את העשרת האורניום. זאת, כדי לצמצם ככל הניתן את יכולתה של איראן לפרוץ בעתיד לנשק גרעיני בחסות הלקחים שהפיקה מהמערכה הנוכחית. אלא שבשלב זה לא ניתן להוציא מכלל אפשרות כי במאמץ למנוע את חידוש הלחימה, תסכים ארצות-הברית להכיר בזכותה של איראן להעשיר אורניום בשטחה גם אם תתעקש על הוצאת החומר הבקיע שנותר בידיה.
שנית, בהצעה האיראנית אין כל התייחסות לסוגיית הטילים הבליסטיים. אין ספק כי יכולתה של איראן לשקם את מערך הטילים נפגעה משמעותית בשבועות האחרונים, בעיקר בשל הפגיעה המתמשכת לא רק בטילים ובמשגרים אלא גם ביכולות הייצור ובתעשיות הצבאיות. עם זאת, ניסיון העבר והעובדה כי עדיין נותרו באיראן לכל הפחות מאות רבות של טילים ומשגרים המאוחסנים במנהרות תת-קרקעיות, מחזקים את ההערכה כי שיקום היכולות בתחום זה הוא בעיקר שאלה של זמן.
שלישית, גם בשלב זה אין כל עדות לכך שהמשטר האיראני קרוב לקריסה חרף האתגרים הפנימיים המשמעותיים הניצבים בפניו, שהחריפו במידה רבה בשבועות האחרונים. אדרבה, חרף המהלומות שספג, הצליח המשטר – תחת הנהגה קיצונית אף יותר - לשמר את יכולות השליטה והפיקוד שלו עד להפסקת האש. הפלת המשטר לא הוצגה אמנם כאחד מיעדי המלחמה, אך גם התנאים שיסייעו לעם האיראני לחולל את השינוי המיוחל טרם הבשילו, ככל הנראה. גם אם אזרחי איראן ייצאו בשלב מסוים לרחובות במחאה על מצוקותיהם המחריפות, ספק רב אם המשטר איבד את יכולתו לדכא ביעילות אכזרית את המפגינים גם הפעם. יתר על כן, אם אכן תסכים ארצות-הברית להקלה בסנקציות על איראן, יהיה בכך משום חבל הצלה למשטר בשעה שהוא חלש מאי פעם. הסרת הסנקציות והפשרת הנכסים האיראניים המוקפאים לא ישפרו ככל הנראה באופן דרמטי את מצבה הכלכלי הקשה של איראן, הנובע גם מבעיות מבניות, ובהן ניהול כושל ושחיתות. ואולם, הן עשויות לשפר את יכולתו של המשטר להתמודד בהצלחה רבה יותר עם מאמצי השיקום בתום המערכה.
החלטת טהרן לסגור את המצרים באופן סלקטיבי אפשרה לה לא רק להשפיע על שוק האנרגיה העולמי אלא גם לנצל את המלחמה כהזדמנות להפוך את שליטתה בהורמוז לנכס פוליטי וכלכלי משמעותי
רביעית, גם בסוגיית הורמוז נראה כי איראן הצליחה להשיג אחד מיעדיה המרכזיים. החלטת טהרן לסגור את המצרים באופן סלקטיבי אפשרה לה לא רק להשפיע על שוק האנרגיה העולמי אלא גם לנצל את המלחמה כהזדמנות להפוך את שליטתה בהורמוז לנכס פוליטי וכלכלי משמעותי. נראה כי לפחות במהלך הפסקת האש הזמנית תינתן האפשרות לאיראן ולסולטנות עומאן, שעמה ניהלה טהרן בשבועות האחרונים משא ומתן על ניסוח פרוטוקול לפיקוח על המעבר הימי במיצרים, לגבות עמלות מכלי שיט שיעברו בהם. אם הסדר זה יהפוך לקבוע, לא רק שתצמח מכך לאיראן תועלת כלכלית משמעותית, אלא שיהיה בכך כדי לממש את שאיפתה לכונן סדר חדש במיצרים, שיכיר במעמדה וביכולת ההיזק שלה למדינות האזור ולכלכלה העולמית. מכל מקום, עצם העובדה כי סוגיית הורמוז – ולא יכולות הגרעין והטילים של איראן - הפכה לסוגיה המרכזית מבחינת הנשיא טראמפ בהצבת האולטימטום שלו לאיראן ובהסכמתו להפסקת אש, צריכה להטריד את ישראל.
ד"ר רז צימט בנוסף לכל אלה, כוללת פרטי ההצעה האיראנית סעיפים בעייתיים נוספים, ובהם הדרישה לנסיגת הכוחות האמריקאיים מן האזור, ביטול החלטות מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית והפסקת הלחימה בכל החזיתות, לרבות בלבנון. גם אם ספק רב אם דרישות אלה יתממשו בסופו של דבר, עצם העלאתן מצד איראן בשלב הנוכחי כבסיס למשא ומתן מספקת עדות נוספת לתודעת הניצחון האיראנית גם לאחר 40 ימי לחימה. בתוך כך, ראוי כבר להסב את תשומת הלב לביקורת המחריפה בארצות-הברית כלפי ישראל, שלפי הנרטיב האמריקאי המתהווה גררה אותם למערכה מיותרת על בסיס הבטחות שווא להפלת המשטר בטהרן. התפתחות זו כשלעצמה צריכה להטריד מאוד את ישראל, שכן היא לא רק מסכנת את מעמדה הציבורי בארצות-הברית - הנמצא ממילא בשפל היסטורי - אלא גם מציבה אתגר משמעותי ליכולתה לגייס בעתיד את תמיכה במערכה מול איראן, שצפויה להימשך גם בעתיד הנראה לעין.
ד"ר רז צימט הוא מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
