יותר מ-24 שעות מאז תחילת מתקפת הפתע של ארה"ב וישראל נגד איראן, הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין עדיין לא התייחס לאירועים באופן פומבי בקולו. אתמול הוא כינס את המועצה לביטחון של רוסיה לדיון שבמהלכו גם נידונו ההתפתחויות באיראן, אך לא הצהיר דבר בעניין.
מוקדם יותר היום שיגר פוטין איגרת תנחומים אישית לנשיא איראן מסעוד פזשכיאן בעקבות חיסולו של המנהיג העליון, עלי חמינאי. באיגרת כתב פוטין בין השאר: "רציחתו של חמינאי נעשתה תוך הפרה צינית של כל נורמות המוסר האנושי והמשפט הבינלאומי". פוטין גם הגדיר את המנהיג האיראני כ"מדינאי בולט" וכמי שתרם "תרומה אישית עצומה לפיתוח יחסי ידידות בין רוסיה לאיראן, והעלאתם לרמה של שותפות אסטרטגית מקיפה". גם משרד החוץ הרוסי פרסם אמש הצהרה שבה גינה בחריפות את המתקפה, וכינה אותה "הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי". עוד נכתב שם בין השאר: "וושינגטון ותל אביב פתחו פעם נוספת בהרפתקה מסוכנת, המקרבת את האזור במהירות לאסון הומניטרי, כלכלי, וייתכן שאף רדיולוגי".
ההודעה הדגישה שכוונת ארה"ב וישראל ברורה – לחסל את מנהיגותה הנוכחית של איראן. שר החוץ הרוסי לברוב גם שוחח אמש עם מקבילו האיראני עראקצ'י ודן עמו בהתפתחויות.
על בסיס הטכנולוגיה האיראנית הרוסים פיתחו קו ייצור משלהם לדגמים משודרגים של הכטב״מים האיראניים, ומייצרים אלפים מהם בכל חודש. בינואר 2025 חתמו שתי המדינות על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי, כולל בתחומים ביטחוניים, מה שהעיד על ההתקרבות ביניהן
למרות כל ההצהרות והגינויים הללו, ובעוד שישראל וארה"ב ממשיכות בתקיפות נרחבות ברחבי איראן כולל בבירה טהרן, הרוסים מביטים בהתפתחויות בצורה אמביוולנטית - מצד אחד, הקרמלין איבד בעל ברית חשוב בדמות המנהיג העליון חמינאי, ואיראן עצמה, בעלת ברית צבאית קרובה שלו בשנים האחרונות, נמצאת תחת לחץ צבאי שעלול להביא לקריסתה ולהפלת המשטר. אם כך יקרה, זו תהיה מכה קשה לנשיא פוטין, שנה וחצי בלבד לאחר שאיבד שותף אסטרטגי קרוב נוסף במרחב המזרח התיכון – הנשיא הסורי בשאר אל אסד. האיראנים סייעו לרוסים רבות בחודשי המלחמה הראשונים באוקראינה, וסיפקו להם כטב"מים מסוג "שאהד", שאפשרו להם לתקוף את ערי אוקראינה שוב ושוב. בנוסף, האיראנים סיפקו לרוסיה טילים בליסטיים לטווח קצר ובינוני.
על בסיס הטכנולוגיה האיראנית הרוסים פיתחו קו ייצור משלהם לדגמים משודרגים של הכטב״מים האיראניים, ומייצרים אלפים מהם בכל חודש. בינואר 2025 חתמו שתי המדינות על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי, כולל בתחומים ביטחוניים, מה שהעיד על ההתקרבות ביניהן. אבל למרות כל זאת, ומצד שני, הרוסים כדרכם פרגמטיים מאוד - הכאוס במזרח התיכון עשוי דווקא לשחק לטובתו של פוטין.
המשך המלחמה והסלמתה האפשרית טומנים בחובם היבטים חיוביים עבור מוסקבה – הקשב של ארה״ב, כמו גם משאבים רבים שלה כולל חימושים רבים, מופנים לזירת איראן, במקום לזירות אחרות, כמו אוקראינה למשל, וזה עשוי להקל על הרוסים להגביר שוב את הלחץ בזירה האוקראינית. במקרה של זינוק אפשרי במחירי האנרגיה, למשל בשל ניסיון איראני להגביל את תנועת הסחר במצרי הורמוז או ממש לפגוע בספינות סחר, הרי שמחירי הנפט יזנקו בחדות – דבר שישרת את האינטרס הרוסי, יעשיר את קופתה של מוסקבה ויאפשר לה להמשיך ולממן את המלחמה באוקראינה.
במצרי הורמוז עוברים בין 21%-24% מאספקת הנפט העולמית, וכל זינוק במחירי הנפט יסייע לרוסיה בהחלשת השפעת הסנקציות המערביות. לעומת רוסיה, עבור סין זו עלולה להיות התפתחות שלילית מאוד, ואירוע בעל פוטנציאל כלכלי הרסני. בייג'ינג היא הקונה הגדולה ביותר של נפט מאיראן ומהמפרץ הפרסי, ורואה בסגירת מצרי הורמוז איום ישיר על "עורק החיים" האנרגטי שלה.
שר החוץ הסיני אמנם גינה את התקיפות של ארה״ב וישראל באיראן, כמו גם את ההתנקשות בעלי חמינאי, אך גם קרא להפסקת אש מיידית. עבור הנשיא הסיני שי ג'ינפינג, היציבות היא ערך עליון - הסינים השקיעו הון פוליטי רב בתיווך בין סעודיה לאיראן, וכעת הם רואים סכנה להישגיהם אל מול הסלמה אפשרית. הדגש הסיני אינו רק על מחיר הנפט, אלא על החשש ממיתון גלובלי שישתק את ענף הייצוא הסיני ויערער את היציבות החברתית מבית. הסינים פועלים כעת בערוצים דיפלומטיים שקטים מול טהרן כדי למנוע חסימה ממושכת של המיצרים. בראייה הסינית, המלחמה באיראן היא משבר שאסור לתת לו להפוך למפולת כלכלית עולמית.
