החוק לפיזור הכנסת נפל הלילה, לאחר שסוכמו עקרונות חוק הפטור מגיוס, שהחרדים כינו אותו "החוק להסדרת מעמד בני הישיבות". כמובן שמכאן מתחיל הוויכוח הפוליטי-ציבורי שילווה אותנו בחודשים הקרובים – האם יהיה זה חוק השתמטות וקומבינה שנועד לפטור את החרדים מגיוס, או חוק אמיתי והיסטורי "המביא להרחבת בסיס הגיוס לצה"ל", כפי שטוען יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת יולי אדלשטיין.
עיון בפסקי הדין הקודמים של בג"ץ יכול לסייע לציבור להבין בצורה פשוטה האם עובדים עלינו או שמא מדובר בשינוי היסטורי. הסנקציות האישיות והמוסדיות הם אכן נושא משמעותי כדי להבטיח שינוי מהותי, אך אסור להתעלם מקומבינות נוספות שנקבעו בהסדרים הקודמים ותרמו לכך שהם לא הביאו להגברת השוויון בנטל.
להלן הישראבלופים שהוכנסו בהסדרי הגיוס הקודמים שנפסלו ולא הביאו לגיוס אמיתי של בני הישיבות, שאם ימצאו את מקומם גם בהסדר המתגבש כעת אפשר יהיה להבין כי מדובר בחוק השתמטות.
1. מיהו חרדי לעניין עמידה ביעדי הגיוס?
דווח כי לפי ההסכמות יקבע יעד של גיוס של 4,800 חרדים בשנה הראשונה, 5,700 בשנה השנייה ותוך חמש שנים יצטרכו החרדים להציג יעד של 50% ממחזור הגיוס. השאלה היא מיהו "חרדי" לעניין זה. כך למשל, בהסדרים הקודמים נקבעה הגדרה רחבה כל כך שמתגייס בגיל 18 אשר בעברו למד זמן קצר בישיבה מוגדר כ"חרדי" לצורך יעדי הגיוס של בני הישיבות, וזאת אפילו אם בגיל 18 הוא בכלל חזר בשאלה והיה חילוני.
כמו כן, בהסדרים הקודמים הייתה הגדרה מרחיבה מאוד ל"ישיבות", ונכללו מתגייסים שלמדו "בישיבות גבוהות חרדיות", ואף המדינה ביקשה להרחיב את הגדרת החרדים לכל מי שלמד במוסדות חינוך שונים ב"פיקוח חרדי"; לתלמידים חרדים לשעבר שהוגדרו נוער חרדי נושר; ועולים חרדים המתגייסים לצבא.
הגדרה מרחיבה ל"חרדי" שמה ללעג את יעדי הגיוס, ומאפשרת לעמוד בהם באופן פיקטיבי, באמצעות מתגייסים שנשאו בלאו הכי בחובת גיוס ואינם באמת בני ישיבות. לכן חשוב מאוד לשים לב להגדרה שתיקבע בחוק לעניין "מיהו חרדי" ובאיזה מוסד הוא למד כדי לוודא שאכן מדובר בבני ישיבות חרדים המקיימים אורח חיים חרדי.
2. מבצע של 2 שווה 3 לעניין יעדי הגיוס
בהסדרים הקודמים נקבע "תג מחיר" ייחודי לחרדי שהתגייס לצבא כלוחם. כך, למשל, נקבע כי לעניין יעדי הגיוס כל שני מתגייסים כלוחמים, יחשבו כשלושה מתגייסים חרדים לספירת יעד הגיוס. לפי "מבצע השיווק" של 2 שווה 3, בהסדרים הקודמים שני מתגייסים חילונים שלמדו בגיל 16 בישיבה נחשבו כשלושה מתגייסים חרדים לספירת יעדי הגיוס.
על כן, חשוב שבהגדרות ספירת יעדי הגיוס לא יהיו קומבינות מוזרות מסוג זה. בצדק רב ציין השופט רובינשטיין כי "יש מעמד נכבד ללוחמים ובכורתם כחיילים ברורה... אך אין היא נמדדת ב'מספר ראשים', שניים מול שלושה. לא ייעשה כן במקומנו, וחבל שדבר מעין זה חדר לספר החוקים".
3. "דלת אחורית" של פטורים מגיוס על ידי שר הביטחון
בהסדרים הקודמים ניתנה לשר הביטחון סמכות רחבה להמשיך לדחות מדי שנה את גיוסם של בני הישיבות, בחלק מהתקופה בלא כל תלות בהשגת יעדי הגיוס כלל. בג"ץ עמד בפסקי הדין הקודמים על כך שהכשל העיקרי של ההסדרים הקודמים נעוץ בעובדה שגיוס בני הישיבות תלוי באופן בלעדי במידת הרצון של הרשות המבצעת האם ליישמו וכיצד ליישמו.
חובת הגיוס של אותם תלמידי ישיבות הייתה תלויה באופן כמעט בלעדי במידת רצונו של שר הביטחון לממשה. מטבע הדברים, שר הביטחון שנתון ללחצים פוליטיים המשיך והעניק את הפטורים
כלומר, נקבעו הסדרים חוקיים מרשימים בדבר גיוס בני הישיבות, קביעת מכסות גיוס וכו', אך בפועל ב"דלת האחורית" בסעיפים שונים בחוק ניתן לשר הביטחון שיקול דעת בלעדי לשנות את ההסדרים שנקבעו בחוק ולהמשיך ולהעניק בפועל את הפטור מגיוס. כלומר, חובת הגיוס של אותם תלמידי ישיבות הייתה תלויה באופן כמעט בלעדי במידת רצונו של שר הביטחון לממשה. מטבע הדברים, שר הביטחון שנתון ללחצים פוליטיים המשיך והעניק את הפטורים, וכך למעשה רוקן הסדר הגיוס מתוכנו.
4. הסדר של קבע או עוד הסדר זמני?
ההסדרים הקודמים היו זמניים לתקופה של מספר שנים, ולא הוגדר בהם מה יהיה בסופה של התקופה. בג"ץ קבע כי "העדר ההכרעה הברורה לגבי עתידו של ההסדר יוצר כשלעצמו כשל מבני חמור בו. זאת, משום שכלל לא ברור בנקודת הזמן הנוכחית מהו היעד שאותו מבקש המחוקק להשיג בסופו של התהליך".
על כן, צריך להיות ברור בחוק החדש שלאחר מספר שנים של הסתגלות שבהן יחולו הסדרים של יעדי גיוס ומשטר הסנקציות הייחודי, בסופה של תקופה זו תחול על בני הישיבות חובת גיוס כללית "רגילה" הקבועה כיום על כל אזרחי ישראל בני ה-18, עם אפשרות למכסת לומדי תורה עילויים מסוימת שיקבלו פטור מגיוס, ומי שלא יתגייס יחשב כעריק לכל דבר ועניין עם סנקציית מאסר.
לכן, לצד סנקציות אישיות משמעותיות, חשוב לוודא שהכשלים והקומבינות מהחוקים הקודמים לא ימצאו את מקומם בהסדר החדש המתגבש.
מתן גוטמן הוא הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן
