הציבור חושש, ואין מרגיע לאומי: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מפרסם כמעט מדי שעה הצהרה חדשה. באיראן מאיימים פעם אחר פעם. והמתיחות נשארת גבוהה - גם לאחר הכרזות שלפיהן טראמפ לא צפוי לתקוף. אבל הודעות מטעם דובר צה"ל כמעט ואין.
עם התגברות החששות בקרב הציבור באשר לתקיפה איראנית פנו ynet ו"ידיעות אחרונות" לצה"ל לפני כשבועיים לבירור לגבי שינוי הנחיות פיקוד העורף, וההחלטה שלא לפרסם הצהרה מצולמת של דובר צה"ל, תת-אלוף אפי דפרין - הצהרה שתתייחס להיערכות ומוכנות הערים והעיריות לפגיעה אפשרית ותשכין רוגע וביטחון, ובעיקר - תשקף את התמונה העדכנית, בשל חרושת שמועות, על רקע המחאות באיראן.
כבר אז נמסר כי הצבא לא רואה לנכון לקיים הצהרה שכזו, שכן ההנחיות לא השתנו ואין צורך, לטענתם, להבהיר כי מה שהיה הוא שיהיה. אלא שגם לאורך מלחמת חרבות ברזל, הצהרות דובר צה"ל בהקשר לאירועים שונים לעיתים לא חידשו דבר ונועדו בלבד לשקף לציבור תמונה עדכנית. עכשיו אומנם אין מלחמה פעילה, אלא שהאיום מאחת שתתפרץ ברגע הוא חלק משגרת החיים של כל תושבי המדינה.
3 צפייה בגלריה
פיקוד העורף קיים בדיקת כשירות בערים. מפגינים בטהרן
(צילום: Stringer/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
לאורך השבועיים הללו צה"ל גם לא סיפק מענה באשר לבקשה לתדרוך מפי גורם מקצועי, אחרי שנודע ל-ynet כי פיקוד העורף ערך בתחילת החודש סבב ערים ועיריות לבחינת כשירות ומוכנות לתרחיש אפשרי.
מוקדם יותר השבוע פרסם דפרין ציוץ בחשבון הרשמי שלו ברשת החברתית X, וכתב: "ביממות האחרונות נפוצו שמועות רבות על רקע המצב באיראן. כפי שהובהר בעבר, צה"ל ערוך בהגנה ונמצא בכוננות לתרחישי הפתעה במידה ויידרש. המחאות באיראן הן עניין פנימי. אנחנו ממשיכים לקיים הערכות מצב שוטפות ונדע לעדכן בכל שינוי אם ויהיה. אני מדגיש - אל תתנו יד לשמועות".
אתמול, בצל החלטת רשויות שונות לפתוח מרחבים מוגנים ציבוריים, הוא פרסם הודעה נוספת: "אני ער לפרסומים ביממה ובשעות האחרונות ביתר שאת ומבקש להבהיר - צה"ל עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות. בימים האחרונים הרמטכ"ל מקיים הערכות מצב שוטפות. אנחנו במעקב מלא וערוכים לכל התפתחות. הרמטכ"ל הנחה על חיזוק המוכנות בהגנה בכלל המערכים. אני שב ומבקש: הסתמכו אך ורק על הודעות צה"ל הרשמיות והימנעו מהפצת שמועות העלולות לעורר דאגה בציבור. בשלב זה אין שינוי במדיניות ההתגוננות. צה"ל ערוך וימשיך לפעול באחריות להגנה על ביטחון אזרחי מדינת ישראל. אעדכן במידה ויידרש בכל שינוי".
אלא ששותפה לחששות גם האוכלוסייה המבוגרת, שאינה חשופה לעיתים לפרסומים כאלו ואחרים ברשתות החברתיות. גם היום הועברה פנייה לצה"ל בבקשה להתייחסות לגבי החלטתו שלא לתדרך או לקיים הצהרה בנוגע לאיום מאיראן, והובהר כי בין אם האיום מציאותי או לא, וגם אם הנחיות פיקוד העורף לא שונו - הבהלה בציבור קיימת ואי-אפשר להתעלם ממנה, כפי שקרה בעבר. עד כה לא התקבל מענה.
"אנחנו דרוכים כל הזמן"
בינתיים, כאמור, יותר משבועיים של הפגנות באיראן והחשש ממערכה נוספת מדאיגים ישראלים רבים. פלג אריאל, בת 30 מתל אביב, ילדה את בתה הבכורה לילי לפני פחות מחודש. לדבריה, "במערכה הקודמת עם איראן ביוני הייתי בהריון. זה היה מתח לא נורמלי, ורצנו בעלי ואני למקלט כמו רוב התושבים פה בעיר שאין להם מרחב מוגן. לא הייתי מוכנה ללחץ הזה עם תינוקת על הידיים".
פלג שיתפה על החששות: "לילי מחר תהיה בת חודש ואני מתפללת שהיא לא תצטרך ללמוד לשהות בממ"ד לפני שהיא לומדת להתהפך או לשבת. בשנתיים האחרונות אנחנו כבר דרוכים כל הזמן. בעלי עשה מאות ימי מילואים ואנחנו מבינים שהשקט שחווינו בחודשים האחרונים הוא זמני. לפי מה שאנחנו שומעים, התקיפה הזו היא לא שאלה של אם - אלא שאלה של מתי. זה מאוד מפחיד".
"בפעם הקודמת שמענו הצהרות מדובר צה"ל ומפיקוד העורף כמה פעמים ביום. עכשיו אנחנו ניזונים מהחדשות", הוסיפה. "קשה לדעת למה להאמין, אבל התחושה הכללית היא המתנה למשהו רע. כשהיינו זוג בלי ילדה זה היה קשה ומפחיד, ועכשיו כשיש לי ילדה אלה עולמות אחרים של פחד תהומי שמשהו חס וחלילה יקרה לה".
נועה, בת 28 מתל אביב, עברה מהצפון למרכז לפני שבועיים. "במקור אני מהצפון, שם אנחנו רגילים לבלגן מחיזבאללה בשנתיים האלה. כשהייתה המערכה עם איראן ביוני כן פחדנו, אבל רוב הבלגן האמיתי היה במרכז", הסבירה. "עברתי לעיר כי אני עובדת בתל אביב וגם כי רציתי. כשעברתי רציתי דירה עם ממ"ד או מקלט, אבל הבנתי שזה כמעט בלתי אפשרי למצוא, בטח לא עם שותפות במחיר שפוי. לפחות בעבודה יש לי מרחב מוגן".
"בימים האחרונים אני לא מפסיקה לשמוע מכל אחד על התקיפה האיראנית, אבל אני לא באמת יודעת ומבינה בזה", סיפרה. "אני פותחת חדשות כמו כולם ורואה פרשנים ואנשי ביטחון שמדברים על מה יכול להיות, אבל אין איזו ודאות. החברות בעבודה צוחקות על זה שרוצות לקחת משמרות לילה כדי להיות במרחב מוגן. בכל הקבוצות של החברות ושל המשפחה כל לילה לפני השינה מהמרים מה יקרה ואם יקרה. זאת המתנה כזאת שאנחנו סוג של רגילים אליה מאז 7 באוקטובר. אנחנו כל הזמן דרוכים וערוכים למשהו, וגם שוכחים מהר כשמשהו מסתיים".
לגבי זה שלא רואים הצהרות מדובר צה"ל או מפיקוד העורף, אמרה: "קצת חסר מבוגר אחראי, אבל זה לא ממש משנה לי מי 'המלחיץ' התורן. מעדיפה שלא יצהירו כשאין משהו אמיתי להגיד. בינתיים אני ממשיכה כרגיל, אבל עם מתח בלב. מקווה שזה יגמר ומהר. בגלל שיש לחץ גדול סביב זה, באיזשהו מקום אני כבר רוצה שזה יקרה ושיגמר".
מפגינים באיראן: "מחכים לפהלווי"
טל שחם יציב, אמא לארבעה ילדים, גרה בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, ועובדת בתור מנהלת יחידת הצעירים במועצה אזורית עמק חפר. היא שיתפה שאינה חוששת: "אני לא מרגישה תחושת חרדה, אני מרגישה שהשנתיים האחרונות 'חיסנו' אותי, ועד שזה לא קורה אני לא במתח בתור החלטה מודעת. אם יקרה אנחנו נדע להתמודד. הדאגה בעיקר היא במידה ויתחיל משהו כשהילדים יהיו במסגרות".
בימים האחרונים רשויות מקומיות ועיריות החלו בפתיחת מקלטים, על אף שלא קיבלו הנחיה מסודרת מפיקוד העורף. גם בקיבוץ של טל נפתחו מקלטים, מה שעוזר להרגעת המצב. "יש לנו ממ"ד בבית, אבל בכל מקרה בקיבוץ נפתחו מקלטים ודואגים שיהיו נקיים ומסודרים - לכל מקרה שלא יקרה. אנחנו כן מרגישים שהרשויות עושות מה שצריך בשביל להרגיע, אבל חשוב לי להגיד שכן הייתי רוצה שהמידע יעבור לציבור דרך גורם רשמי - דובר צה"ל או פיקוד העורף, ולא דרך פילטר של כתבים ופרשנים".
דינה מרום, גם היא אמא לארבעה ילדים, גרה ביישוב באזור ירושלים ובעלת עסק בקונדיטוריה. לדבריה היא כן חוששת מעימות נוסף עם איראן, למרות שהסביבה שלה פחות. "אני מרגישה שסביבי כולם אדישים", הסבירה. "אני כן חוששת מהמצב, אני גרה בשכונת קראוונים ואין לנו מקלט קרוב, והיישוב גם לא באמת מביא לנו פתרון נורמלי, אלא שולח אותנו למקלטים במרחק לא סביר. המזל שלי שההורים שלי גרים לידנו ויש להם מקלט".
ביישוב שבו דינה מתגוררת לא פתחו מקלטים, והמועצה אינה מעדכנת באופן שוטף. "היישוב לא פתח מקלטים ולא מרגישים בכלל שמתכוננים למשהו. אני לא עשיתי משהו מיוחד, אם תהיה אזעקה נלך להורים שלי. אני יכולה להגיד שאת עיקר העדכונים שלי אני מקבלת מהטלוויזיה וערוצי טלגרם, אבל הייתי רוצה שדובר צה"ל ופיקוד העורף יתדרכו יותר", סיכמה.
