על רקע החרם החרדי על הצבעות עקב אי-קידום חוק ההשתמטות - בקואליציה סוגרים דילים עם החרדים תמורת חוקים: מליאת הכנסת אישרה אמש (שני) בקריאה ראשונה את החוק להרחבת סמכות בתי הדין הרבניים. אם החוק יאושר סופית, בתי הדין הרבניים יוכלו לדון בבוררות בסכסוכים אזרחיים. ההצעה אושרה במסגרת "דיל" עם המפלגות החרדיות, והובאה להצבעה בתמורה לחוק התקשורת של השר שלמה קרעי - הצעה שעברה גם היא בקריאה ראשונה מעט אחרי חצות.
חוק התקשורת של קרעי מקודם בניגוד להערות הייעוץ המשפטי, שטרם הוסדרו. הוסכם כי החרדים יתמכו בחוק בקריאה הראשונה, כאמור בתמורה להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, שצומצמו עם השנים על-ידי בית המשפט. 54 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק של קרעי, בעוד ש-47 התנגדו, וכעת היא תעבור לדיונים בוועדת הכנסת. הדיל הזה מצטרף לדיל נוסף מהשבוע שעבר על חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שבתמורה לתמיכה בו החרדים קיבלו קידום של חוק נוסף הנוגע לסמכויות בית הדין הרבני, סביב יכולתו לדון בענייני מזונות בגירושין.
הצעת החוק כוללת רפורמה מקיפה בתחום אסדרת השידורים. מוצע להקים רשות רגולטורית חדשה אחת שתחליף את המועצה לשידורי כבלים ולוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, ותאסדר את תחום אספקת תכני הצפייה והשמע באופן אחיד אל מול כלל פלטפורמות השידור. לפי המוצע, הרשות החדשה שתוקם תהיה מוסמכת לפקח על התחרות בשוק אספקת תכני הצפייה והשמע ולפעול למניעת התנהגויות העלולות לגרום לפגיעה בתחרות בענף. שנית, מוצע להחליף את חובת הרישוי החלה היום על הגופים המשדרים בחובה להירשם במרשם, וכן לצמצם את החובות הרגולטוריות החלות על אותם גופים (ספקי תוכן רשומים).
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה חוות דעת בחודש ספטמבר על חוק השידורים, ובה טענה כי "ההצעה כוללת הסדרים שיוצרים סיכונים מוגברים לדמותה של התקשורת החופשית בישראל, שהיא חלק בלתי נפרד מצביונה הדמוקרטי של המדינה. לפי ההסדרים הנכללים בהצעה כפי שמוכרים לנו, יש חשש ממשי להשפעה ולמעורבות מסחרית ופוליטית משמעותית בעבודת גופי התקשורת בכלל ובשידורי החדשות בפרט".
במקביל, ההצעה הנוגעת לבתי הדין הרבניים שאושרה אמש, שמכונה "הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)", הוגשה על-ידי חברי הכנסת משה גפני, ישראל אייכלר ויעקב אשר מיהדות התורה, וינון אזולאי מש"ס. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 43 מתנגדים. כעת הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת החוקה, לקראת החזרתה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.
כאמור, מטרת ההצעה היא לעגן בחוק את סמכות בתי הדין הרבניים והשרעים לדון כבוררים, בעניינים אזרחיים - בהסכמת הצדדים - היכולים לשמש נושא להסכם בוררות, בהתאם לדין הדתי החל עליהם. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בתי הדין הרבניים עסקו שנים רבות בבירור סכסוכים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים. פסק הדין שניתן בבג"ץ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול, קבע כי בהיעדר מקור חוקי לכך, בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לעסוק בבירור סכסוכים כאמור.
"לפיכך, מטרת הצעת חוק זו לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון כבוררים, בהסכמת הצדדים, בעניינים אזרחיים היכולים לשמש נושא להסכם בוררות בין צדדים, כדי לאפשר לצדדים הרוצים בכך להביא את הסכסוך האזרחי שביניהם להכרעה לפי דין תורה בבתי הדין הרבניים".
