במקביל לעיכוב באישור הארכת מתווה הפינוי של תושבי הדרום והצפון מבתיהם, במלונות הפעילו לחצים על המפונים - ודרשו מהם לעזוב את חדריהם עד אתמול (יום שישי) בשעה 10:00. בסופו של דבר חלק מהמלונות התרצו, והסכימו שהמפונים יישארו בהם עד יום ראשון בבוקר.
1 צפייה בגלריה
מתחם המלונות בים המלח בו שוהים משפחות המפונים של העיר שדרות
מתחם המלונות בים המלח בו שוהים משפחות המפונים של העיר שדרות
מלון בים המלח, בו שוהים מפונים מהעיר שדרות. ארכיון
(צילום: אורן עמית)
בימים האחרונים רבים מהמפונים עזבו את החדרים שבהם גרו בחמשת החודשים האחרונים, מאחר שחששו כי יישארו ללא כל פתרון. ברשתות בתי המלון שלחו אותם למלונות מרוחקים או ברמת אירוח נמוכה יותר, ופעמים רבות במנותק מהקהילות שמהן הגיעו.
עם זאת, במשרד התיירות אישרו ל-ynet כי בתי המלון לא יכולים לפנות מפונים בכפייה. רשתות ישרוטל, אסטרל ואחרות יהיו מחויבות לאפשר לכל המפונים המתארחים בהם להישאר, לאור העובדה שכל ההסכמים הוארכו מבעוד מועד בכפוף להחלטת הממשלה שהתקבלה ביום חמישי בערב. אולם, מפונים סיפרו ל-ynet כי גם לאחר אישור המתווה, ברשתות הבהירו להם שיהיה עליהם לעבור למלונות מפונים שהקצו עבורם.
"איימו עלינו שביום ראשון, אם נרצה או לא נרצה, ינעלו עלינו את החדרים ולא נוכל להיכנס אליהם יותר", סיפרה ל-ynet יפה קדוש, המתארחת מפרוץ המלחמה במלון רויאל ביץ' באילת. "הסמנכ"ל הבהיר לנו שלא יעזור לנו כלום, אפילו שהתחננו על נפשנו שאנחנו בסך הכול עשרה חדרים ואין לנו כוחות נפשיים לטלטלה הזאת".
עופר אמר, המתארח גם הוא ברויאל ביץ', שיתף: "אתמול בשעה 11:00 בבוקר נעלו לי את החדר והשאירו אותי בחדר. כל הציוד שלי היה בחדר והייתי בחוץ עד השעה 17:00, זרוק ברחוב. מנכ"ל המלון אמר לי שהיום אני אשן ברחוב. זה היה הרגע הכי קשה בכל חמשת החודשים האחרונים. הבנות בכו. ניסיתי להסביר לבת שלי שהדלת מקולקלת, אבל היא הבינה שמנסים לגרש אותנו שוב ואנחנו לא רצויים פה. הרגשתי מושפל. כמו פליט במדינת עולם שלישי. התקשרתי למשרד התיירות ואמרו לי שיש לנו אפשרות להישאר ואי אפשר להוציא אותנו. כשראו שאני לא נשבר, אמרו שישאירו אותי עד השעה 10:00 ביום ראשון".
הוא סיכם: "יש לנו חצי בית בחדרים האלו. אני פה עם אשתי ושתי הבנות שלנו ואנחנו לא נעבור, אנחנו מפחדים לחזור הביתה. אני לא רוצה לשרוט את הילדות ולשבש אותן ולהחזיר אותן לקולות המלחמה. אני אחזור הביתה בסוף המלחמה, כשיהיה לנו ביטחון ביישוב ואדע שהוא מאובטח כהלכה".